אשה, דעי את מקומך !!!

[מארסו]

אשה, דעי את מקומך !!!

ארצות הברית הפוריטנית של שנות ה 50 (שימו לב במיוחד לשורות המסומנות)

 

[קלה ונחרצה]

תודה. באמת לא מצאתי עצמי!

וכנראה שאני לא האשה של אותם ימים, כי לא פעלתי לפי המלצתך, אלא קראתי הכל. אני מודה לכותבי ההמלצות שלפחות הקדישו סעיף אחד לנשים עצמן. שם נאמר: טפחו עצמכן. בשבילו. ועל ימים אלה עוד הייתה סדרה שנקראה Happy days. תודה לך. רוצה

?

 

[מארסו]

תודה. שני סוכר מיידלע ../images/Emo3.gif

 

[ג שם]

איזו היא אישה כשרה? העושה רצון בעלה

חז"ל, אז. ישראל, 2004.

 

[טללי בוקר]

Le Declin De L’empire Americain

סרט קנדי צרפתי מ-1986, במקור כינו אותו "שקיעתה של האימפריה האמריקאית" וכאן החליטו דוקא להצמיד לו את השם "שיחות מלוכלכות". ניחא. בגדול מדובר שם בכמה גברים ונשים חברי סגל אקדמי של אוניברסיטה, חלקם נשואים וחלקם בודדים, חלקם הטרו וחלקם הומוסקסואליים, שמעבירים סוף שבוע בכפר ומדברים ומדברים על החיים המודרניים, הזוגיות, מיניות ומה לא, אבל זה מתקשר לי לעניין האישה בגלל הפתיחה של הסרט: המאסטרנטית הצעירה מראיינת את הפרופסורית הותיקה לסוציולוגיה והסטוריה וזאת מתארת לה את ההסטוריה האנושית כעלייתן ושקיעתן של תרבויות והיא מציינת ביובש שהאימפריות היותר חזקות, אלה שהגיעו לשיא הכוח של כל הזמנים דוגמת האימפריה הרומית, החלו לשקוע ולאבד את מעמדן ברגע בו הן החלו לשלב את הנשים בלקיחת ההחלטות. המסר העובר בין השורות בסרט (ואני לא מלמד עליו סנגוריה אלא מביא אותו כפשוטו) הוא ששוויון זכויות הוא סימפטום של שקיעתה של חברה כשאין לה יותר אתגרים קיומיים והיא יכולה להתפנות לעניינים מהתחום הזה אבל בכך היא חושפת את הבטן הרכה שלה בפני הברברים. הסרט מצביע על החברה השוקעת ובעיקר על ארה"ב, השכנה שמדרום, אבל לא מציין מי הם הברברים, הוא מותיר זאת לצופה. הסרט מסתיים אחרי שההיא תפסה שבעלה בוגד בה סידרתית, וההומו גילה שהוא חולה במחלת מין והאחרת גילתה שהיא לא מצליחה לחבר את חלקי החיים שלה ביחד וכך הלאה, החברים מטיילים טיול אחרון ומשקיפים לעבר הכור הגרעיני האמריקאי שמעבר לגבול ומדמיינים את הטילים הבליסטיים שיפלו מהשמיים, מסיימים את סוף השבוע וחוזרים לעיר, החורף מגיע ובסצינה האחרונה יורד שלג.

 

[Mנטה]

ואז מגיע סרט ההמשך

שרץ עכשיו בקולנועים ושכחתי את שמו.

 

[שושן פרא]

Les Invasions Barbares ../images/Emo141.gif

ובעברית, "שיחות נפש". ארבעת החברים שוב נפגשים סביב מיטת חוליו של רני, הגוסס מסרטן, וגם אשתו הנבגדת, שעכשיו היא כבר גרושתו. שוב המבט מופנה אל השכנה מדרום, ומשולב קטע טלביזיוני שמתאר את התגובה התרבותית לנפילת מגדלי התאומים. כתב הטלביזיה דומה מאד למאהב הבלונדי הצעיר של הפרופסורית שמתראיינת בסרט המקורי, זה שייצג את התמימות והרומנטיקה. אבל לא אומרים לך בפירוש שזה אותו אחד. מומלץ בחום.

 

[ג שם]

נו, טוב

אז אעשה את רצון הבעלים שלי, וזה יהיה סימן שמצבנו החברתי טוב יותר. ולי דווקא נדמה היה שכמעט בכל מצב החברות היו עסוקות בלתחם את מעמד האישה. אבל העיקר שעל פי המשוואה המוצעת החברה החרדית שלנו, ממש זו שלנו, כנראה בשיא עלומיה ופריחתה, ממש במצב טוב במיוחד. אבל מה אני יודעת. גשם דעתה קלה היא.

 

[טללי בוקר]

רצון הבעלים שלך?

לא לשכוח לכשכש בזנב כשאת אוחזת בחגורה בין שינייך

 

[ג שם]

האו

אני לא שוכחת ומעפעפת בחן בריסי בעודי מביאה הביתה את עיתון הבוקר. אחרית הימים. ופתאום נזכרתי במשפט ההוא שאין לעבור בין שתי נשים, שני כלבים או שני חזירים. ומאיפה ימצאו בכלל בארץ הקודש שני חזירים כדי שלא לעבור בניהם?