אשה אחת..עצובה.

[רקדנית הרוח...]

אשה אחת..עצובה.

היא יושבת על החלון. מסתכלת החוצה, נאנחת בעצב.. זהו, הוא כבר לא ישוב. האיש שאיתו חלקה לא מעט שנים כבן זוג, כחבר, כבעל כבר לא איתה. כל כמה שהיא "שוברת את הראש" היא לא מבינה איפה טעתה... מה לא עשתה בסדר.. מה היתה יכולה לעשות כדי להציל.. שקט בחדר. רק קול נשימות בנה הקטן.. היא מסתכלת אליו ועיניה דומעות..הוא כ"כ דומה לאבא שלו. נזכרת בימים ההם, כשרק הכירו.. היא- נערה מבויישת ויפה , הוא- המלך של השכונה.. היא היתה מוקסמת ממנו. ת´אמת? בכלל לא חשבה שהוא "רואה" אותה. כשהציע לה נישואין, היא לא ידעה את נפשה מרוב התרגשות חשבה שהנה כבשה את העולם היא כבר ראתה את סוף האגדה: "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה..." אחחח...היא לא ידעה שה"נצח" הוא כל כך קצר. היא נכנסת למיטה, אין טעם בחלומות ובזכרונות.. הוא כבר חודש לא בבית.. והיא עדיין מריחה את הריח שלו על הכרים הריח שלו המיוחד... הדמעות זולגות בלי שתרצה.. היא רוצה לצעוק!! שכל העולם ישמע את הכאב שלה.. הוא לא יחזור, היא יודעת אבל מותר לה לקוות, לא?

 

[סילבסטר]

רקדנית יקירתי ../images/Emo24.gif

אל נא תבכי לא אומר עדיף היום מאשר מחר כי כל סוף זה התחלה חדשה גם אם כרגע אינך בהכרח מסכימה שולח חיבוק גם אם וירטואלי אך לדעתי זה תמיד אקטואלי

 

[רקדנית הרוח...]

לא לא..אני בהחלט מסכימה..

כל סוף הוא אכן התחלה חדשה אבל אצלה זה עוד לא "סוף".. היא עדיין לא שכחה.. היא עוד מקווה ורוצה.. ומתגעגעת, אוי כמה שהיא מתגעגעת... וזה לא עליי,זה נכתב עליה...

 

[גחלילית זוהרת]

רקדניתתתת

מסרי לה שתהייה חזקה וגם חלשה.. כי מהחולשה יוצא החוזק ובלי תקוות אי אפשר לחיות!!! רק טוב!

וזה דווקא לא חיבוק וירטואלי!! אף פעם לא הבנתי את בני האדם שמסתפקים בחיבוקים וירטואלים.. אצלנו בעלי הכנף זה הרבה יותר כייף!!