אשאר

אשאר

בסוף המנהרה יש אור ירח העיוור מביא רק קור רגלי משאירות עקבות מתחת לעור אני מרגיש פעימות אני חייב לחיות אולי איתך לא כדי להיות אשאר כטעם של פטל על השפתייך אשאר להבה בעיניך כנשימה של רוח בין זרועתיך אשאר כגשם על הלחי אשאר כבכי אשאר כאור בקצה המהנרה יש אור אלך למענך על אבנים וגם בקור אל תדאג לי זה לא כואב לא נשאר לי כבר כוח לכאב
 
...

הסוף של הבית הראשון והבית האחרון ממש ... הממ... תפסו את העיניים שלי. "אני חייב לחיות/אולי איתך לא כדי [כדאי?] להיות" לעומת "לי זה לא כואב/לא נשר לי כבר כוח לכאב" חייב לחיות בלי הכוח להרגיש? חייב לחיות בשביל המישהו האחר? ("אלך למענך/על אבנים וגם בקור") אהבתי את השיר, את השם שלו, ואת הרעיון שאני הבנתי ממנו.
 
למעלה