ובכן, הנה הסיפור
רגיעה תקפה אותי, שכן אבי החליט ברוב טובו להתחפף מהבית לפגישה ולאפשר לי מעט שלוות נפש. אני לא יכולה לסבול אותו! וזוהי מגמה של השנה האחרונה, בקושי. פעם, הייתי במובהק "ילדה של אבא". אני ואמא שלי היינו מתכסחות נון- סטופ, ואבא שלי היה מאד קרוב אלי. אבל זה השתנה בתקופה האחרונה. אני אעיד על עצמי, שאני מסוגלת לראות את המצב באובייקטיביות גם כשאני מרוגזת מאד והרגשות עולות על גדותיהן. ולכן אני אגיד, שכל ההסלמה היא באשמתו! הוא נהיה בתקופה האחרונה אדם בלתי נסבל. הוא מאד חסר סבלנות ומפרש כל מעשה תמים כקונספירציה נגדו. זה מאד מפתיע בהתחשב בעובדה שזה אדם עם 4 ילדים, שניים מהם קטנים. הייתי מצפה שיגלה יותר סבלנות! הוא מתפרץ על כל שטות, וכל בני הבית הולכים על "קליפות ביצים" כדי לא להרגיז אותו. חוץ ממני, שלא מהססת להתעמת איתו. אני ב-א-מ-תלא סובלת אותו... אני יודעת שזה לא פוליטיקלי- קורקט להגיד את זה על אבא שלי, אבל הייתי מרגישה הרבה יותר טוב אם ההורים שלי היו מתגרשים ולא הייתי צריכה לראות אותו יותר לעולם! חוץ מזה, לאמא שלי גם ככה מגיע טוב מזה.
