ארררררררררררר!
כבר שלושה ימים שהכפתור של ``הוספת תגובה`` עושה לי ברוגז!!! אררררר!!! אוף, אנשים מטומטמים בתפוז, מה לעזאזל עובר לכם בראש? איך אתם שוכרים את המתכנתים שלכם לעבודה? קמים בבוקר ואומרים ``או, היום נעצבן את דולצינאה וכל פעם שהיא תרצה להגיב על משהו נתקע איזו הערת ``ERROR %^&%^&#$^#113`` ונראה איך זה משפיע עליה?!`` ככה?! השפיע השפיע ניצחתם!! אני מתחננת, תנו לי להגיב!!! (ואם זה לא ישלח אז באמת חבל, כי הפורום הזה יפסיד מישהי עצבנית! ואולי ירוויח מזה שהוא הפסיד מישהי עצבנית. די.) יש פה איזו קונספירציה. ארז (זה היית אתה?), אם חיפשת, נראה לי ששווה לבדוק. ועכשיו לסוגיה אחרת: (אני לא הולכת להמר אם זה ישלח או לא, מה אתם חושבים, כבר שלחתי קודם איזו הודעה כדי לבדוק שאני לא אצטרך להוציא את עצביי המתוסכלים יותר מפעם אחת, יש גבול גם להודעות זועמות בפורום!) למה למה למה, תהרגו אותי, למה. אחת התופעות הכי מציקות שנתקלתי בה בתקופה האחרונה: למה כל הזמן באים אנשים עם אותו משפט מעצבן ``למה את בדיכאון כל הזמן?``. מה דיכאון, איפה דיכאון, גם מילה של פרחות מתבגרות שהחבר שלהן עזב אותן וגם עושה לי אסוציאציה לסתיו מ``זבנג`` (לא שזה רע אבל יש גבול לכל תעלול). לא שמעתם על עייפות? לא שמעתם על עומס? לא שמעתם על אנשים מסכנים שחוזרים הביתה פעמיים בשבוע בשבע וחצי בערב (זה שהם נהנים מכל דקה בימים האלה זה פרט שולי כי הם עדיין חוזרים עייפים ומותשים, ו``הם`` זה אני לכל הקשיי-תפיסה, כמו ה``הם`` בנבואותיה הנחמדות והמדויקות והלאה...) למה העובדה שאני לא מסתובבת כל היום עם חיוך מטומטם על הפרצוף, ויש לי איזו נטיה מדאיגה לזרוק הערות ציניות מאוד על כל חצי משפט שמישהו אומר (אבל אני באמת לא מתכוונת לרע), ובסה``כ מעצבנים אותי צחקוקים מציקים של פרחות טיפשות ואני לא סובלת את הקלות-דעת הזו, אז תגידו ``מתוסבכת``, תגידו ``צינית``, תגידו אפילו ``צריכה עזרה דחוף`` אבל למה דיכאון, למה?! רק אני נתקלת בתופעות האלו? ``למה את מדוכאת כל הזמן?``, לעזאזל מי מדוכא?! קר לי בכיתה, ואם לא אז המזגן מחניק ומרדים, ואני קמה בשש (שש!) בבוקר כי אנחנו לומדים כ-ל י-ו-ם משבע ורבע (שעת אפס אצלכם, בית ספר קיבוצי מטומטם) ובכלל השעון הביולוגי שלי הוא הפוך עוד מאז שנולדתי אז מה הפלא שהעיניים שלי צריכות להתאמץ ממש קשה כדי לא להירדם, יש לזה מילה- עייפות!! וכן יש גם תופעות לוואי של ציניות קטלנית ביותר והומור מרושע הגובל בהצקה לאנשים מסכנים וכל מיני תגובות של אנשים אחרים שקוראים לי מכשפה אבל תפסיקו כבר עם המילת-ספרים-של-סמדר-שיר- הזאת ``דיכאון``! אני לא מדוכאת!! רק שיבוא כבר הסופשבוע שאני אוכל לישון קצת והכל יהיה בסדר. וזהו. בינתיים. הודעות זעם זה לא התחום שלי, אני מצטערת מראש על העוינות. ואף, רק אני עייפה כל הזמן?! דולצינאה. (ואם היה פרצוף זועם הייתי שמה אותו כאן אבל עייפתי מההודעה אז תסלחו לי.)
כבר שלושה ימים שהכפתור של ``הוספת תגובה`` עושה לי ברוגז!!! אררררר!!! אוף, אנשים מטומטמים בתפוז, מה לעזאזל עובר לכם בראש? איך אתם שוכרים את המתכנתים שלכם לעבודה? קמים בבוקר ואומרים ``או, היום נעצבן את דולצינאה וכל פעם שהיא תרצה להגיב על משהו נתקע איזו הערת ``ERROR %^&%^&#$^#113`` ונראה איך זה משפיע עליה?!`` ככה?! השפיע השפיע ניצחתם!! אני מתחננת, תנו לי להגיב!!! (ואם זה לא ישלח אז באמת חבל, כי הפורום הזה יפסיד מישהי עצבנית! ואולי ירוויח מזה שהוא הפסיד מישהי עצבנית. די.) יש פה איזו קונספירציה. ארז (זה היית אתה?), אם חיפשת, נראה לי ששווה לבדוק. ועכשיו לסוגיה אחרת: (אני לא הולכת להמר אם זה ישלח או לא, מה אתם חושבים, כבר שלחתי קודם איזו הודעה כדי לבדוק שאני לא אצטרך להוציא את עצביי המתוסכלים יותר מפעם אחת, יש גבול גם להודעות זועמות בפורום!) למה למה למה, תהרגו אותי, למה. אחת התופעות הכי מציקות שנתקלתי בה בתקופה האחרונה: למה כל הזמן באים אנשים עם אותו משפט מעצבן ``למה את בדיכאון כל הזמן?``. מה דיכאון, איפה דיכאון, גם מילה של פרחות מתבגרות שהחבר שלהן עזב אותן וגם עושה לי אסוציאציה לסתיו מ``זבנג`` (לא שזה רע אבל יש גבול לכל תעלול). לא שמעתם על עייפות? לא שמעתם על עומס? לא שמעתם על אנשים מסכנים שחוזרים הביתה פעמיים בשבוע בשבע וחצי בערב (זה שהם נהנים מכל דקה בימים האלה זה פרט שולי כי הם עדיין חוזרים עייפים ומותשים, ו``הם`` זה אני לכל הקשיי-תפיסה, כמו ה``הם`` בנבואותיה הנחמדות והמדויקות והלאה...) למה העובדה שאני לא מסתובבת כל היום עם חיוך מטומטם על הפרצוף, ויש לי איזו נטיה מדאיגה לזרוק הערות ציניות מאוד על כל חצי משפט שמישהו אומר (אבל אני באמת לא מתכוונת לרע), ובסה``כ מעצבנים אותי צחקוקים מציקים של פרחות טיפשות ואני לא סובלת את הקלות-דעת הזו, אז תגידו ``מתוסבכת``, תגידו ``צינית``, תגידו אפילו ``צריכה עזרה דחוף`` אבל למה דיכאון, למה?! רק אני נתקלת בתופעות האלו? ``למה את מדוכאת כל הזמן?``, לעזאזל מי מדוכא?! קר לי בכיתה, ואם לא אז המזגן מחניק ומרדים, ואני קמה בשש (שש!) בבוקר כי אנחנו לומדים כ-ל י-ו-ם משבע ורבע (שעת אפס אצלכם, בית ספר קיבוצי מטומטם) ובכלל השעון הביולוגי שלי הוא הפוך עוד מאז שנולדתי אז מה הפלא שהעיניים שלי צריכות להתאמץ ממש קשה כדי לא להירדם, יש לזה מילה- עייפות!! וכן יש גם תופעות לוואי של ציניות קטלנית ביותר והומור מרושע הגובל בהצקה לאנשים מסכנים וכל מיני תגובות של אנשים אחרים שקוראים לי מכשפה אבל תפסיקו כבר עם המילת-ספרים-של-סמדר-שיר- הזאת ``דיכאון``! אני לא מדוכאת!! רק שיבוא כבר הסופשבוע שאני אוכל לישון קצת והכל יהיה בסדר. וזהו. בינתיים. הודעות זעם זה לא התחום שלי, אני מצטערת מראש על העוינות. ואף, רק אני עייפה כל הזמן?! דולצינאה. (ואם היה פרצוף זועם הייתי שמה אותו כאן אבל עייפתי מההודעה אז תסלחו לי.)