ארז מזוודה ונסע
סגורה בתוך עצמי כמו בתוך קונכיה, כמו בתוך קונוס והוא עזב הלך נסע לו לארץ רחוקה... נסע הרחק עם שק האהבה, חברה אחרת כך הוא אמר לקח את המזוודה ונסע... הקול הצומרני אשר אף פעם לא היה... הקול הקריר אשר פתאום אצלו נוצר שהקפיא לי את הגוף ועוצר את זרימת הדם, והדמעות נחנקות הן בשק הדמעות מסרבות גם הן לצאת בכדי שלא להיות. נתתי לו אישור בשתקתי, נתתי לו אישור... לא כועסת אפילו מבינה הלא כל דבר נהפך בסוף לשגרה, אך לי הוא אמר כי מצא את האחרת ולי הוא אמר שמצא את השונה, תמיד זה כך ... וכה גדולה היא האכזבה. לקח את המזוודה מליבי ארגן את הכל בסדר מופתי סגר היטב, נסע ואני נותרתי עם פעימה חסרה. אך אולי באמת עדיף כך.. אלו עד היום הקלפים היו בידיו וזהו הוא לקח אותם, את כל החפיסה והלך.. נותרתי עם עצמי ואולי כך באמת הבין את עצם משמעות החיים הלא עם כל דבר אשר אנו חווים כך גדל גם נסיון החיים שלנו. והוא הלך ...ואתם יודעים מה הלוואי ולא יחזור.. הלוואי ולא יצלצל לי שוב בפעמון הלב שלא ינסה להכניס את המפתח למפתח הלב... תמיד ידע איך לסובב אותו לכיוון הנכון שגם אם המפתח אינו מתאים אצלו הוא תמיד עובד...מלאכת אומן קראתי לזה וכך לפחות הרגשתי. נותרתי עם פע
סגורה בתוך עצמי כמו בתוך קונכיה, כמו בתוך קונוס והוא עזב הלך נסע לו לארץ רחוקה... נסע הרחק עם שק האהבה, חברה אחרת כך הוא אמר לקח את המזוודה ונסע... הקול הצומרני אשר אף פעם לא היה... הקול הקריר אשר פתאום אצלו נוצר שהקפיא לי את הגוף ועוצר את זרימת הדם, והדמעות נחנקות הן בשק הדמעות מסרבות גם הן לצאת בכדי שלא להיות. נתתי לו אישור בשתקתי, נתתי לו אישור... לא כועסת אפילו מבינה הלא כל דבר נהפך בסוף לשגרה, אך לי הוא אמר כי מצא את האחרת ולי הוא אמר שמצא את השונה, תמיד זה כך ... וכה גדולה היא האכזבה. לקח את המזוודה מליבי ארגן את הכל בסדר מופתי סגר היטב, נסע ואני נותרתי עם פעימה חסרה. אך אולי באמת עדיף כך.. אלו עד היום הקלפים היו בידיו וזהו הוא לקח אותם, את כל החפיסה והלך.. נותרתי עם עצמי ואולי כך באמת הבין את עצם משמעות החיים הלא עם כל דבר אשר אנו חווים כך גדל גם נסיון החיים שלנו. והוא הלך ...ואתם יודעים מה הלוואי ולא יחזור.. הלוואי ולא יצלצל לי שוב בפעמון הלב שלא ינסה להכניס את המפתח למפתח הלב... תמיד ידע איך לסובב אותו לכיוון הנכון שגם אם המפתח אינו מתאים אצלו הוא תמיד עובד...מלאכת אומן קראתי לזה וכך לפחות הרגשתי. נותרתי עם פע