ארון בגדים משותף

[תמי יונועה2]

ארון בגדים משותף

הבת בערך במידות שלי כרגע. לצערי לא לי, ולא לה, אין גוף של דוגמנית והיא שונאת לקנות בגדים. יש לי אוסף של בגדים שאספתי במשך השנים, אני צריכה להתלבש יפה לעבודה אז יש בגדים לי יותר רשמיים וגם בגדים יומיומיים. אני שומרת על הבגדים שלי והיא ממש לא. חסר לה מה ללבוש, הצעתי שאני אקח אותה לחנות והיא תקנה לעצמה מה שהיא רוצה (מעולם לא אמרתי לה לא לקנות פריט לבוש), אבל היא אמרה שהיא תבחר מהארון שלי... אמרתי לה שמה שמה ששלי שלי ואני לא רוצה שהיא תלבש בגדים מהארון שלי, פעם בכמה זמן אולי כן, אבל לא כסידור קבוע. היא נורא נעלבה, ואמרה שהיא חשבה שבבית שלנו מתחלקים, אין שלי ושלך וכ"ו

מה דעתכם?

 

[3תיתי]

דעתי, שאת צודקת.

 

[אימם]

לא כתבת בת כמה הבת?

לי אמנם אין בעיה כזו כי הבת שלי אוהבת לקנות בגדים לעצמה והיא בכמה מידות פחות
אבל אני מאוד מסכימה איתך. גם לי זה היה מפריע שילבשו לי על בסיס קבוע את הבגדים שלי שסידרתי בארון
במיוחד שהיא לא מסודרת.
יפה שהיית אסרטיבית ואמרת לה שזה מפריע לך ואפילו נהגת בנימוס והצעת שתמשיך לקחת רק שזה יהיה לעיתים רחוקות.
אז נעלבה. יעבור לה.

 

[תמי יונועה2]

כמעט בת 16

 

[נושיתי האחת]

שאת צודקת.וכן, יש דברים שהם שלי,שלך,שלה וכו׳.

 

[חני בו]

את לגמרי צודקת

הבת שלי ואני לובשות לעתים אותם בגדים אבל רק באישור אחת לשניה.

 

[הייתיאביבקיץ]

אני מציעה שתקני לה כמה בגדים

את צודקת - הארון שלך, שהיא לא תיקח משם

אבל היא בתך שאת אוהבת, וקשה לה לקנות בגדים - אז לכי לקראתה, ותיקני לה בגדים.


ואני מציעה שתנסי לעזור לה להתגבר על זה שהיא לא מרגישה טוב עם איך שהיא נראית. אבל זה נושא הרבה יותר מסובך.

 

[תמי יונועה2]

היא לא רוצה ללכת לקנות בגדים

וכשאני קונה לה היא בד"כ לא מוכנה ללבוש את מה שקניתי. ברור שהנושא הרבה יותר מסובך, קשה להיות מתבגרת וקשה פי אלף להיות מתבגרת שמנה

אבל אי אפשר לעשות דיאטה למשהו אחר... עד שהיא לא תחליט לעשות את זה בעצמה זה לא יעבוד.
יש לאחיה בר מצווה בעוד שבועיים... צריך לקנות לה משהו ללבוש... אנחנו במריבות מהבוקר על הנושא...

 

[Simply Be]

אז תגידי שקנית לעצמך ותשימי בארון שלך ואז אולי היא תרצה

 

[dana3334]

את צודקת. גם לא ברור לי איך "בבית אין שלי שלך" וכו'.

סביר שאתם לא מתחלקים בתחתונים, חזיות, דאודורנט, מסרק, שפתון, ועוד.
בתור אדם שמאוד אוהב פרטיות חשוב לי שיהיו דברים שהם רק שלי. הקומוניזם עבר מן העולם למרבה המזל.
לא אוהבת למשל שנוגעים לי בתיק. אם אתם רוצים משהו מתוך התיק (למשל בעלי צריך כרטיס אשראי שנמצא אצלי, או תווי קניה) - תבקשו ממני ואתן לכם.
שלא יגעו לי במשקפי השמש. במפתחות שלי (כדי שלא ילכו לאיבוד, או שישימו במקום אחר מהמקום שאני רגילה ואחשוב שנעלמו). בנעליים כמובן (אפילו שבקרוקס אני אותה מידה כמו אחד הילדים, אנחנו לא מתחלקים בקרוקס...). במגבת הרחצה. בפינצטה (נתתי לכל אחד שצריך פינצטה משלו). יש המון דברים שהם רק שלי.
וכנ"ל לגבי הילדים. הם לא מתחלקים בכל הדברים שלהם. יש המון דברים שמישהו קיבל, והם רק שלו.
כדאי לדעתי לעשות איתה שיחה כללית לגבי זה שיש דברים אישיים שלא מתחלקים בהם. גם לקראת ההמשך - צבא, שותפים לדירה, וחיים עם בעלה וילדיה. הקונספט של "מתחלקים בהכל" מפריע מאוד להרבה אנשים.

 

[רוזי וקיידי]

אני גם חושבת שאת צודקת...

מידי פעם זה בסדר אבל לא משהו קבוע...

 

[אשרז4]

אני חושבת שאת צודקת אבל יחד עם זאת אני

מצליחה טיפה להבין את הילדה.
לקחת מהארון של אמא/ אחות זה לא כמו ללכת לחנות
למדוד מול הראי ועם המוכרת שמסתכלת וכד'.
&nbsp
מצד שני אני מבינה שאת רוצה את הבגדים שלך זמינים לך ושמורים כפי שאת שומרת אותם.
&nbsp
האם אפשר שאת הבגדים היותר פשוטים תחלקו?
כלומר להגיד לה שיכולה את X, Y,Z לחלוק איתך?
אולי אפילו תעבי את החלק שחולקת איתך
וכך לא תקני לה בגדים, אלא לעצמך והיא פשוט תקח מהארון שלך
&nbsp
לא מצליחה להסביר אבל מרגיש לי בפנים שיש משהו בקטע שלקחת מאמא ולא לקנות לעצמי (תחשבי על זה בדרך כלל מתבגרות רוצות את הבגדים שלהן! ושלא יגעו בהם! ושיקנו כמה שיותר! וכאן מעבר לקושי שלה בקניית בגדים היא רוצה משלך) משהו מרגיש לי שכן לאפשר לה לחלוק איתך כמה דברים ואפילו לקנות עוד שיהיו כאילו שלך אבל למעשה בשבילה.
&nbsp
ואם מדובר על בגד חגיגי לארוע- לא רואה שום בעיה שתקח משלך חד פעמי.
&nbsp
היה מחמיא לי אם בת 16 שלי היתה רוצה לקחת ממני בגדים (האם הייתי משתפת פעולה? זה תלוי באיך היו חוזרים אבל המחמאה היא בהחלט קיימת)

 

[trilliane]

אני חושבת שלקחת מאימא ולא לקנות לעצמה זו ההתמודדות שלה

(או ליתר דיוק חוסר ההתמודדות שלה...) עם המשקל העודף. כלומר ברגע שאלה בגדים של אימא הם שלה, זו המידה של אימא, והם גם ככה שם; אבל ברגע שהיא קונה לעצמה היא צריכה להתמודד עם הגוף שלה, להסתכל במראה, למדוד... ולהכיר בכך שאלה הבגדים שלה, במידה X... זה כמובן ניתוח פסיכולוגי בשנקל אבל זו התחושה שלי, שיש כאן בעיה הרבה יותר בסיסית מתחת להתנהגות הזאת (כפי שציינת, בד"כ מתבגרים כן אוהבים שיש להם משלהם, ורוב הבנות אוהבת לקנות בגדים או שקונים להן).

 

[רוזי וקיידי]

לדעתי עלית בדיוק על הנקודה...

 

[נומלה]

אני חושבת

שזה אקט של קרבה לאמא. אני יודעת שזה מה שחשה הבת שלי כשהיתה לוקחת לי בגדים מהארון (ולפעמים מנכסת אותם לעצמה לנצח), וזה מה שאני חשתי כשניכסתי לעצמי בגדים של ההורים שלי כשהייתי נערה.

תחליטי לעצמך האם זה שווה את מחיר הבגדים או לא. אני הרשיתי את זה. מצד שני, אין לי בגדים נורא יקרים שהיה לי ממש ממש איכפת עליהם.

 

[אימם]

אני לא חושבת שזה קשור למחיר הביגוד

אם לך זה לא מפריע אז סבבה
אבל היות ולפותחת השרשור זה מפריע (מזדהה עימה), צריך למתוח גבול
וחוץ מזה העובדה שהבת כלל לא אוהבת לקנות בגדים ושהיא במשקל לא נמוך אולי זועקת סוג של בקשה לעזרה.
אולי דווקא זה שהאם אסרטיבית ייאלץ אותה להתמודד...

 

[נומלה]

ואולי לא. אין לדעת

או ליתר דיוק נהיה חלוקות בדעותינו, וגם זה בסדר.

 

[אימם]

 

[להשתגע ביחד]

אולי תשאירי מספר בגדים בצד שחשובים לך שבהם אסור

לגעת וכל האחרים מותרים?
זה נורא כייף לקחת מהארון של אמא וחבל שתסגרי לה שם את הברז.
חוץ מזה את יכולה לקנות "לעצמך" ולשם בארון שלך וככה יעבור אליה. אני מאמינה שאמא שלי עשתה את זה הרבה כשהייתי ילדה..
&nbsp

 

[להשתגע ביחד]

בקשר למציאת שמלה לארוע

ממליצה לך להכנס לאינטרנט לאיביי. יש שם הכל כמובן, ולפעמים בכמעט כלום מחיר.
בעיקר אם היא מחפשת גיזרה מסוימת שמחמיאה לה, הייתי מסתכלת על שמלות רק באיביי.
אולי שבועיים זה זמן קצר יחסית כדי לחפש ולמצוא משהו באיביי אבל לפעם הבאה. היתרון הוא שיחסית נורא זול ולכן את יכולה לקנות שתיים שלוש שמלות במחיר שהיית קונה אחת, בשאיפה שאחת מהן תהיה ממש פגזית.
עוד דבר שהייתי עושה, אם יש שמלה או חולצה שהבת מרגישה מעולה בגיזרה שלה, הייתי לוקחת לתופרת שתתפור שימלה לארוע באותה גיזרה ואותו גודל וככה יש סיכוי טוב מאוד שהיא תאמץ את הבגד לעצמה. תני לה לבחור את הבד ובכלל - היא בטוח לא תרצה להוריד אותה ולא יהיו ריבים וויכוחים.
&nbsp