ארוחת בוקר

[טרופית יפה]

ארוחת בוקר

עד לאחרונה הייתי אוכלת לארוחת בוקר ברנפלקס עם חלב.
המדקר הסיני שלי טוען בתוקף שזה מה שעוצר את הירידה שלי במשקל כי אני נותנת לגוף יותר מדי סוכרים על הבוקר.

שבועיים אני אוכלת דייסת קווקר.
סוף כל סוף קניתי סוכרלוז ואז החלפתי את הסוכר שאני מוסיפה לדייסה וזה יצא פשוט מגעיל.
טעם לוואי בלתי נסבל שהייתי צריכה להכריח את עצמי לאכול.
יש לכן איזה עיצה לארוחת בוקר או איך להכין אחרת את הדייסת קווקר.

המתכון שלי הוא: 3 כפות קווקר, כוס מים, 1 שקית סוכרלוז (מקודם זה היה כיף סוכר), תמצית וניל וכשזה מוגש בצלחת לפזר מעל קינמון.

 

[אמא של פיצקית]

אולי סילאן?

 

[נורית החורש]

אולי לנסות ארוחת בוקר מסוג אחר

( ואני ממש לא מתחברת לדיסות כך שאין לי יכולת להציע איך להמתיק את הגועל...)

סלט ירקות עם ביצה וגבינה.
פרי ויוגורט.
לחם דגניים מלא עם חלבון.

כדאי לא לאכול מזון מעובד ( כמו הברנפלקס ) ולצריך מזון בעל אינדקס גליקמי נמוך ( פחממות מורכבות ) ולאכול את הארוחה הבאה אחרי כ-3 שעות.

מכיוון שאני לא מאמינה בדיאטה ( = סבל לזמן קצר עד שנשברים וחוזר חלילה ) כדאי להרכיב תזונה שבה טעים ונעים לך והיא עשירה במרכיבים טובים ולא עתירת קלוריות

 

[נורית החורש]

ועוד נקודה למחשבה

מה ידיעותיו או יכולתו של המדקר הסיני בתחום התזונה?
עם כל הכבוד ( ויש לי הרבה ) למדקר, שיתמקד בתחום בו התמחה.
בייעוץ תזונתי כדאי לפנות לאיש מקצוע שמבין ומתמחה.

 

[טרופית יפה]

נקודה למחשבה

המדקר הסיני הוא נוירולוג.
הדיאטנית הטבעונית מסכימה איתו.

 

[יעל י]

מה החלטת?

אני לא מתחברת לדייסות וכאלה...
ברנפלקס ויוגורט או ירקות וגבינה זו האופציה שלי.
חוצמזה כפית סוכר זה לא כזה נורא.

 

[sibi]

ארוחת בוקר

בוקר טוב
מזדהה מאוד עם הגועל של הסוכרלוז. גם אני מכינה דיסה כזו, אבל שמה פחות מים (יוצא סמיך), חצי כפית סוכר חום, וקצה של כפית קינמון. לפינוק אני מוסיפה 5 צימוקים (בעבר השתמשתי בשקיות המוכנות ולדעתי יש שם בערך אותו מספר של צימוקים).
לחילופין ברנפלקס בלי סוכר - עושה את השינוי יותר קטן, הרבה סיבים והרבה פחות סוכר.
בהצלחה
סיגל

 

[יעל י]

ברוכה הבאה...

את מוזמנת להישאר
ספרי קצת על האימון (בחתימה)

 

[sibi]

תודה על ההזמנה

אשאר בשמחה.
אימון לבריאות מיועד לכל מי שיכול לשפר את מצבו הבריאותי על ידי שינוי אורח החיים.

אני הגעתי לאימון אחרי שעשיתי שינוי בעצמי - השלתי מעלי 10 קילו כי התחלתי לראות עלייה במדדים שונים, ואז שמעתי מכל עבר את: "יופי, עכשיו החלק הכי קשה - לשמור". אבל במשך הזמן הסתבר לי שבגלל שלא לקחתי את התהליך כדיאטה, אלא באמת שיניתי את תכולת המקרר ואת שיטות הבישול שלי, יחד עם פעילות גופנית, אני לא מרגישה קושי. פשוט החלפתי הרגלים...

יש הרבה גורמי סיכון למחלות או מצבים של "כמעט מחלה" שבהם שינוי הרגלי התזונה והפעילות הגופנית יכול לשנות את המצב ולהגיע להבראה או לפחות לדחייה בהתפרצות המחלה. כך למשל סוכרת או טרשת עורקים (טריגליצרידים וכולסטרול).
אבל לפעמים עשיית שינויים כאלה היא אתגר רציני, ואנשים מחפשים מסגרת מלווה.
האימון הוא מסגרת כזו שמאפשרת לעשות את השינוי כך שיהיה מדורג וישאר איתנו לאורך זמן, ולא דיאטת בזק של זבנג וגמרנו.

מקווה שעניתי על השאלה. אשמח לענות על שאלות נוספות.