ארוחות משפחתיות

[עופר 123]

ארוחות משפחתיות

פסח הולך ומתקרב בצעדי ענק, ועמו ליל הסדר, ובדרך עוד כמה ארוחות משפחתיות גדולות.

איך אתן/ם מסתדרים/ות עם כל המשפחתיות העודפת הזו? האם לפעמים יש חיכוכים עם הדוד שרואים פעם במאה שנה, אבל בכל פעם הוא דואג להעיר על המשקל? אולי יש תחושה שאנחנו נמצאים תחת זכוכית מגדלת רצינית יותר כשכל בני המשפחה מסביב? או שבכלל חגים זו שמחה גדולה ולמי יש זמן להתעסק במשקל?

משנכנס ניסן, מרבין במצה, כבר אמרנו

?

 

[קליספרה]

משפחה בגודל גרעין

האופנוען בן יחיד - לנו יש בן יחיד ורווק
אחי נשוי עם שני אחיינים מקסימים ופצפונים
נשארנו עם רבע מההורים, שתזכה לחיים ארוכים וטובים אמן
מעט הדודים נשארו חוגגים עם משפחתם
כך שמבחינת קנה מידה מדובר בארוחה של אחת לחודש בערך

ראש השנה לרוב מתכנסים אצל הוריה של גיסתי , שם זה כבר גדול יותר אבל זה לא הדודה והדוד שלי ככה שאין שום משקעים

 

[ממש אישה]

פגעת בול.

בכל חג וארוע משפחתי אני מבטיחה לעצמי שעד המפגש הבא הם יפגשו רק חצי ממני.
וכל חג מביא איתו את החששות שהנה הם הולכים לפגוש אותי פלוס.
לחלק מהם הערות ממש נבזיות. " את בטוחה שאת צריכה את המצה הזו?"
אני חולה על מצות , שיקפצו לי.

 

[night mistress]

למה?

למה בכלל איכפת לך ממה שאחרים חושבים עלייך? מה שחשוב זה מה שאת חושבת על עצמך.
אז את גדולה יותר? אז מה..?
יש רק יותר מה לאהוב

אני הייתי אומרת "או שתאהבו אותי כמו שאני או שתרדו לי מהגב".

 

[ממש אישה]

אני חושבת שכבני אדם אנחנו

מתוכנתים ככה שיהיה אכפץ לנו.
הלוואי והיתה לי החכמה והדרך לסנן.

 

[bali]

אצלנו ברוך השם עסוקים בלאכול ופחות בלהעיר

חוץ מאמא שלי שחיה בסרט שמותר לה להסתכל לי בצלחת ולהעיר, אבל המבטים רושפי האש שאני תוקעת בה אם היא רק פותחת את הפה, לרוב משתיקים אותה.
אחרי פעם אחת שהיא לא פחות ולא יותר השפילה אותי לפני כלללל המשםחה המורחבת עם ההערות שלה, ואח"כ שטפתי אותה (לא ליד כולם כי לי יש לב) על מה שהיא עשתה לי, היא למדה את הלקח, לפחות ב 80%. ה 20% הנותרים הם פשוט DEFAULT שלה בתור אמא עם שורשים פולניים ובדיאטה נצחית.

השנה אני לא אהיה בליל הסדר. אני אהיה בברלין עם חברות ואשתה 4 כוסות בבאר מקומי, והם יסבלו משפחתולוגיה

 

[night mistress]

תהיה לי..

נכון שזה פורום של אנשים גדולים אבל למה הכל חייב להיות קשור למשקל?
למה החיכוך עם הדוד לא יכול "סתם" כי לא בא עליו?
מקווה שאני לא מעצבנת עם השאלה הזו אבל כמעט כל שרשור כאן קשור ל"הדרת" שמנים באופן מסויים והוצאתם מהכלל, אני לא רואה סיבה להתחבא ובטח שלא להוציא את עצמי מהכלל כי אני שמנה כאילו שזה לא תקין וכאילו שמישהו שופט אותי על פיו.
למה בכלל להיכנס למצב כזה שאתה מתחיל לחשוב מראש מה הדוד X יאמר לך?או מה מוכרת בחנות Y תאמר לך אם תיכנס וכו'.
לשמחתי אצלי במשפחה זה לא מקובל ואף אחד לא מעיר על מראה אלא אם כבר מפרגן על דברים מסויימים.
בתפיסה שלי כשדשים במשהו יותר מדי הוא קורה כי למילים יש משמעות.
ברגע שאדם מקבל את עצמו הסביבה שלו משתנה יחד איתו כמו קליידוסקופ ומקבלת אותו במקביל.

 

[עוד פיה אחת פחות]

רק בשביל ההבהרה

את תוהה למה בפורום "שמנות ויפות" מנהל הפורום פתח שרשור שעוסק בשומן שלנו?
כי אם כן אז אני יכולה להסביר
אם לא אז בבקשה נסחי את עצמך שוב כדי שאבין. תודה.

 

[sharoni 4]

אני שונאת חגים

כל החגים כולל הצהריים למחרת במשך כל חיי נערכו אצלנו בבית. יש לי משפחה גדולה ותמיד כל הבלאגן, הרעש וההמולה היו מפריעים לי וזה לא שאני אחראית על הקניות, הבישולים וההכנות, אבל למי זה טוב בכלל. אצלנו, לא נוהגים להעיר על המשקל, אבל היי המבטים עושים את שלהם. האובר משפחתיות זה מעיק רצח ואני רק רוצה שיגמר. אני חושבת שיותר מהכל החגים והמפגש עם כולם מבהיר ומחדד לי את תחושת הבדידות. קיצר, שונאת חגים אנוכי.

 

[youngG]

אם מישהו רק יעצבן אותי

אני אוריד לו ביס

 

[ממש אישה]

עשית לי את הבוקר טוב

עכשיו אני צוחקת. אני מאמצת.

 

[PavlovsDaughter]

הפתרון: אני נמנעת מארוחות חג לגמרי.

נמאס לי שכולם מסתכלים לי בצלחת, ומנסים להיות נחמדים ומעירים "רזית!", או "אל תאכלי עוד מהקינוח" וכאלה. אבל הכי קשה זה אימא שלי. אני פשוט לא מסוגלת לאכול מולה. העיניים האלה שהיא נועצת בי. שתבינו, היא סובלת מבולמיה לא מאובחנת ומקיאה כבר עשרות שנים בכל פעם שהיא אוכלת פחמימות. זה שאני שמנה זה ה-bane of her existence, זה אולי העוול הכי גדול שעשיתי לה בעינייה.

 

[dify]

הלוואי והבעיה שלי היתה משקל

מבחינתי הבעיה היא קרובי המשפחה

מעיק מעיק מעיק
משעמם
סתמי
תחושה קשה של העמדת פנים
נפגשים עם משפחה רחוקה שלא ראיתי ולא אראה במאה השנה הקרובה
ועושים ערב דביק של כאילו משפחתיות רק כדי שברגע שיוכלו יסתלקו הלאה.
אותי זה משמים.

פעם הוזמנתי לליל סדר של משפחה אחרת, לגמרי נהנתי, אין כמו לשבת מבחוץ ולראות את האינטריגות אצל משפחה אחרת, לקלוט את הדינמיקה, להרגיש שאתה כאילו בהצגה שלא נוגעת בך בכלל

מישהו רוצה להזמין אותי לחג?

 

[TopSound]

לגמרי!

 

[destiny23]

וואווו שנים שלא הייתי בארוחה עם המשפחההמורחבת

אנחנו אשכנזים, אז כמובן ש... אין הרבה משפחה

בכל אופן, אנחנו בד"כ סועדים עם "עצמינו" (=המשפחה המיידית)
ואז זה השיחה והויכחים הרגילים.

אני מאוד מתגעגעת למשפחה אבל בגדול אני די מסבוטה שאני לא צריכה לחיות איתו , וזה כולל החגים.