ארוחה קיצית
אתה תוציא את הענבים מהמקפיא, תניח אותם בקערה קטנה, יפים, עגולים, סגולים וירוקים.
אני אשכב על הגב, ערומה, על השיש באי המטבח, ערוכה כארוחה.
אתה תיקח בידך חופן ענבים, ותסדר אותם עלי, בשורה ישרה, מהשקע הקטן במפגש של הצוואר עם עצמות הבריח, ועד לטבור.
שורה של כדורים קפואים ומתוקים. מחכים, מעקצצים, מתגלגלים.
המגע של בשרם הקפוא בבשרי, מגרה את עורי, מצמרר את גבי, מחדד את פיטמותי.
אני אכפוף ברכיים, אקפל את הרגליים, ואחכה לך בפישוק קל.
אתה תרכון מעליי, ידיך משני צידי, ובכל פעם שתתקרב אלי, תיקח בפיך ענב, שתשחק בו ואיתו בי.
אתה תאחוז אותו באצבעותיך, ותוליך את הענב הקפוא בתנועה ספירלית מבסיס השד, כלפי מעלה, עד הקצה הזקור. ואז תאסוף אותו לפיך יחד עם הפיטמה, תלעס אותם יחדיו.
אני אאנח וארטוט מעונג וכאב למגע שיניך בפטמותי, שיימתחו ויתארכו בתוך פיך הלועס.
העסיס של הענב יזלוג על השד, ואתה תלקט כל טיפה ממנו עם לשונך, ותמשיך כך לענב הבא.
אחרי שתאכל את כל הענבים, אתה תקח חופן נוסף, אבל הפעם תרד במורד הבטן שלי, ותניח אותם בפתח שפתי, על גבעת העונג שלי, תגלגל אותם בתנועה סיבובית, הישר לתוך הלוע שנפתח מעט למגעם המצמרר, הקר, המנוגד כל כך לחום ולחמיצות המיצים.
אתה תחדיר אותם אל הפרח הנפתח אחד אחד, לאט ובסבלנות, כשכל ענב נדחק פנימה כדי לפנות מקום לזה שאחריו.
הלחץ על דפנותי יגדל, אני אחזיק את המטען בקירבי, אתאמץ שלא לפלוט אותו החוצה, המגע הקר בתוכי יעקצץ ויגרה אותי, אני אחוש בלחות הניקווית בי העוטפת את הענבים במיצי גופי.
עכשיו תפשק את שפתי הפות באצבעותיך, תפעיל עליהן לחץ קל שיבליט את הדגדגן שלי החוצה, תצמיד את שפתיך אל הגבשושית האדומה והמגורה, ותתחיל בארוחה.
על כל סיבוב טעימה, תקבל ענב אחד בחזרה, ותלעס אותו, מלקק שפתיך בהנאה, נהנה מהניגוד בין חמימות מיצי גופי שעוטפים את הענב לבין קרירות בשרו. בין מתיקותו השופעת והעסיסית לבין המליחות שלי, העוטפת את הענב.
ענב אחרי ענב, תלקק, תמצוץ תלעס ותבלע, עד הענב האחרון, אותו תתפוס בשיניך, ותחזיק בפיך, מתרומם אל שפתי, וביחד נלעס אותו ונריב עליו בלשונותינו, נחלוק את בשרו העסיסי בנשיקה עמוקה, כשתחדור אליי, ותשקיע איברך בי, ותרעד בעודך מתפרק בתוכי.
אחרי כן תנוח מעט, כדי שיהיה לך כח לקינוח....
אתה תוציא את הענבים מהמקפיא, תניח אותם בקערה קטנה, יפים, עגולים, סגולים וירוקים.
אני אשכב על הגב, ערומה, על השיש באי המטבח, ערוכה כארוחה.
אתה תיקח בידך חופן ענבים, ותסדר אותם עלי, בשורה ישרה, מהשקע הקטן במפגש של הצוואר עם עצמות הבריח, ועד לטבור.
שורה של כדורים קפואים ומתוקים. מחכים, מעקצצים, מתגלגלים.
המגע של בשרם הקפוא בבשרי, מגרה את עורי, מצמרר את גבי, מחדד את פיטמותי.
אני אכפוף ברכיים, אקפל את הרגליים, ואחכה לך בפישוק קל.
אתה תרכון מעליי, ידיך משני צידי, ובכל פעם שתתקרב אלי, תיקח בפיך ענב, שתשחק בו ואיתו בי.
אתה תאחוז אותו באצבעותיך, ותוליך את הענב הקפוא בתנועה ספירלית מבסיס השד, כלפי מעלה, עד הקצה הזקור. ואז תאסוף אותו לפיך יחד עם הפיטמה, תלעס אותם יחדיו.
אני אאנח וארטוט מעונג וכאב למגע שיניך בפטמותי, שיימתחו ויתארכו בתוך פיך הלועס.
העסיס של הענב יזלוג על השד, ואתה תלקט כל טיפה ממנו עם לשונך, ותמשיך כך לענב הבא.
אחרי שתאכל את כל הענבים, אתה תקח חופן נוסף, אבל הפעם תרד במורד הבטן שלי, ותניח אותם בפתח שפתי, על גבעת העונג שלי, תגלגל אותם בתנועה סיבובית, הישר לתוך הלוע שנפתח מעט למגעם המצמרר, הקר, המנוגד כל כך לחום ולחמיצות המיצים.
אתה תחדיר אותם אל הפרח הנפתח אחד אחד, לאט ובסבלנות, כשכל ענב נדחק פנימה כדי לפנות מקום לזה שאחריו.
הלחץ על דפנותי יגדל, אני אחזיק את המטען בקירבי, אתאמץ שלא לפלוט אותו החוצה, המגע הקר בתוכי יעקצץ ויגרה אותי, אני אחוש בלחות הניקווית בי העוטפת את הענבים במיצי גופי.
עכשיו תפשק את שפתי הפות באצבעותיך, תפעיל עליהן לחץ קל שיבליט את הדגדגן שלי החוצה, תצמיד את שפתיך אל הגבשושית האדומה והמגורה, ותתחיל בארוחה.
על כל סיבוב טעימה, תקבל ענב אחד בחזרה, ותלעס אותו, מלקק שפתיך בהנאה, נהנה מהניגוד בין חמימות מיצי גופי שעוטפים את הענב לבין קרירות בשרו. בין מתיקותו השופעת והעסיסית לבין המליחות שלי, העוטפת את הענב.
ענב אחרי ענב, תלקק, תמצוץ תלעס ותבלע, עד הענב האחרון, אותו תתפוס בשיניך, ותחזיק בפיך, מתרומם אל שפתי, וביחד נלעס אותו ונריב עליו בלשונותינו, נחלוק את בשרו העסיסי בנשיקה עמוקה, כשתחדור אליי, ותשקיע איברך בי, ותרעד בעודך מתפרק בתוכי.
אחרי כן תנוח מעט, כדי שיהיה לך כח לקינוח....
