אחרת משחשבת
New member
אפשר לשתף אתכם?
בשיר שכתבתי בבקשה אל תמחקו או תעברו כי השירים בשבילי הם כמו וודויים מהלב הן הרגשות שבי יושבת מול חלוני..ובוהה בתוכי מה שכבר עבר..הוא כבה לא חזר לעצמו רואה מול חלוני..את ההשתקפות של עצמי נאחנת וז אומרת שאני.. עוד צריכה זמן לגדול ולהבין הפחד מהאכזבה כבר בה והיה עוד צריכה זמן להבין את עצמי ואותך.. שאתה בא מולי..מסתכל אל מול עניי ומביט בתוכי אותה הדממה שחובקת היא לאיטה מסבירה לי שאני ואתה יכולנו מסבירה שאני לבד עם עצמי.. מאמינה בתוכי.. אותה המחשבה שאומרת לי לא לסגת מחפשת את הדרך הנכונה והולכת בשביל שליווה האבנים סללות והדרך ניראת בטוחה מתמיד אל מול דרכי שמוטות על הריצפה רסיסים של תקווה. אני מרימה אותן בכף ידי ומנסה לחבר את כל מה שמוכר לי אותן הזיכרונות שזכרתי אותן הרגשות שכבר לא מראות את אשר בתוכם לא קיים אותו הרגע של אהבה ופחד יחדיו רואה לפתע את דמותי מחזירה את מה שאיבדתי מנסה להתנער להימכר לאותו הצליל של ההרגשה שחיבקה וליוותה אותה הדרך ובחזרה שנישארה היא עצמה כנהנתה היא היותה עצמה כנהנתה הכאב הטרוד שדמע לא ממזמן משכיח כאב ישן שהתרוקן כאב אינו כאן תודה שקראתם עד כאן אשמח עם תגיבו בהמוניכם
בשיר שכתבתי בבקשה אל תמחקו או תעברו כי השירים בשבילי הם כמו וודויים מהלב הן הרגשות שבי יושבת מול חלוני..ובוהה בתוכי מה שכבר עבר..הוא כבה לא חזר לעצמו רואה מול חלוני..את ההשתקפות של עצמי נאחנת וז אומרת שאני.. עוד צריכה זמן לגדול ולהבין הפחד מהאכזבה כבר בה והיה עוד צריכה זמן להבין את עצמי ואותך.. שאתה בא מולי..מסתכל אל מול עניי ומביט בתוכי אותה הדממה שחובקת היא לאיטה מסבירה לי שאני ואתה יכולנו מסבירה שאני לבד עם עצמי.. מאמינה בתוכי.. אותה המחשבה שאומרת לי לא לסגת מחפשת את הדרך הנכונה והולכת בשביל שליווה האבנים סללות והדרך ניראת בטוחה מתמיד אל מול דרכי שמוטות על הריצפה רסיסים של תקווה. אני מרימה אותן בכף ידי ומנסה לחבר את כל מה שמוכר לי אותן הזיכרונות שזכרתי אותן הרגשות שכבר לא מראות את אשר בתוכם לא קיים אותו הרגע של אהבה ופחד יחדיו רואה לפתע את דמותי מחזירה את מה שאיבדתי מנסה להתנער להימכר לאותו הצליל של ההרגשה שחיבקה וליוותה אותה הדרך ובחזרה שנישארה היא עצמה כנהנתה היא היותה עצמה כנהנתה הכאב הטרוד שדמע לא ממזמן משכיח כאב ישן שהתרוקן כאב אינו כאן תודה שקראתם עד כאן אשמח עם תגיבו בהמוניכם
