אפשר לשאול שאלה?
הייתי מעוניינת לשאול שאלה עבור בעלי, ומכיוון שאנו גרים כעת בחו"ל- אבקש תשובה, ולא תגובה בסגנון "צרו קשר לפגישה".. בעלי מורה, בן 32. ובמשך כל שנות ההוראה שלו, במיוחד האחרונות, הוא מרגיש שאין לו משמעת בכיתה. תלמידים מפטפטים, אוכלים בשיעור, ואף לא נכנסים לשיעור... כמובן שבעלי מאוד מתוסכל מהעניין. הוא בן- אדם טוב לב בצורה בלתי רגילה, ולפעמים "מוריד מעצמו" למען אחרים (לא רק תלמידים). זה גורם לתלמידים ולאנשים בכלל לזלזל בו. בעלי חונך על צניעות, הבעיה היא שזה בא לידי ביטוי בקיצוניות מוגזמת. הוא אף פעם לא עומד על שלו, גם כשאחרים "עובדים" עליו ומנצלים אותו. הוא מעין "פרייאר". זה הגיע לרמות כאלה, שהוא כבר לא שם לב שאחרים דורכים עליו כל הזמן, מה שמאוד כואב לי. הוא רוצה להשתנות, לשנות את אופיו הרכרוכי- לטענתו. הוא תמיד מנסה להתחנף לאנשים, הוא זקוק לאישור תמידי על כל מעשה שלו ולהאהיב את עצמו על אחרים. (אבקש לציין כי יש לו חברים רבים. אימו, לעומת זאת, תמיד ירדה עליו שלא יצליח בחיים, שלעולם לא יהיה קרבי בצבא או נהג- והוא הוכיח אחרת, אף פעם היא לא סומכת עליו ותמיד אומרת שהוא מקלקל ושובר דברים, ואף מנסה להתערב בחינוך של ילדנו.. תמיד הוא הנושא לבדיחות אצל משפחתו..) אותי זה מאוד מכעיס ואני כל הזמן מנסה לחזק ולעודד אותו.. בעלי מבקש עצות כיצד להיות יותר אסרטיבי, ולפעול לשיפור התדמית והבטחון שלו. אנא, אבקש את עצתכם. נ.ב., כשנחזור לארץ, בעלי מתכוון להתקדם בחיים ולעבוד בתחום אחר. יש לו אנגלית ברמת שפת אם ויכולת מילולית ותקשורתית נהדרת עם אנשים. הוא חושב לעבוד עם קהילות בחו"ל, או משהו אחר עם הסברה. הוא מורה מצוין ..
הייתי מעוניינת לשאול שאלה עבור בעלי, ומכיוון שאנו גרים כעת בחו"ל- אבקש תשובה, ולא תגובה בסגנון "צרו קשר לפגישה".. בעלי מורה, בן 32. ובמשך כל שנות ההוראה שלו, במיוחד האחרונות, הוא מרגיש שאין לו משמעת בכיתה. תלמידים מפטפטים, אוכלים בשיעור, ואף לא נכנסים לשיעור... כמובן שבעלי מאוד מתוסכל מהעניין. הוא בן- אדם טוב לב בצורה בלתי רגילה, ולפעמים "מוריד מעצמו" למען אחרים (לא רק תלמידים). זה גורם לתלמידים ולאנשים בכלל לזלזל בו. בעלי חונך על צניעות, הבעיה היא שזה בא לידי ביטוי בקיצוניות מוגזמת. הוא אף פעם לא עומד על שלו, גם כשאחרים "עובדים" עליו ומנצלים אותו. הוא מעין "פרייאר". זה הגיע לרמות כאלה, שהוא כבר לא שם לב שאחרים דורכים עליו כל הזמן, מה שמאוד כואב לי. הוא רוצה להשתנות, לשנות את אופיו הרכרוכי- לטענתו. הוא תמיד מנסה להתחנף לאנשים, הוא זקוק לאישור תמידי על כל מעשה שלו ולהאהיב את עצמו על אחרים. (אבקש לציין כי יש לו חברים רבים. אימו, לעומת זאת, תמיד ירדה עליו שלא יצליח בחיים, שלעולם לא יהיה קרבי בצבא או נהג- והוא הוכיח אחרת, אף פעם היא לא סומכת עליו ותמיד אומרת שהוא מקלקל ושובר דברים, ואף מנסה להתערב בחינוך של ילדנו.. תמיד הוא הנושא לבדיחות אצל משפחתו..) אותי זה מאוד מכעיס ואני כל הזמן מנסה לחזק ולעודד אותו.. בעלי מבקש עצות כיצד להיות יותר אסרטיבי, ולפעול לשיפור התדמית והבטחון שלו. אנא, אבקש את עצתכם. נ.ב., כשנחזור לארץ, בעלי מתכוון להתקדם בחיים ולעבוד בתחום אחר. יש לו אנגלית ברמת שפת אם ויכולת מילולית ותקשורתית נהדרת עם אנשים. הוא חושב לעבוד עם קהילות בחו"ל, או משהו אחר עם הסברה. הוא מורה מצוין ..
