אפשר לקבל הסבר

אפשר לקבל הסבר

אתמול נסעתי באוטובוס ומאחורי ישבה אישה (מורה עם כל סממני הקול וכל זה .. אבל נעזוב זה לא רלוונטי) עם ילד והיא מאד התלהבה לראות שדות כותנה והסבירה לילד שהנה שדה של צמר גפן. מאיפה צמח המושג "צמר גפן"? גפן? ממתי לגפן יש צמר? ומה הקשר של זה לכדורי הכותנה שאנחנו משתמשים בהם לצרכים שונים?
 

or99

New member
המקור הוא כאן:

גפן שיבשה, אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר, אף צמר גפן אסור ואינו מקדש; רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו, אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש. (כלאיים ז,ב) ראתי שם פירוש אחד, שהכונה לאילן הדומה לגפן ומגדל צמר. באבן שושן הוא מפרש שזהו באמת הצמר גפן שלנו (כותנה). אם עד מחר לא תקבלי הסבר אני אברר במקורות נוספים.
 

or99

New member
את זה גם אני שאלתי פעם.

לפי הרב שטיינזלץ: שמן האדמה הגלמי היה דלק מקובל לגמרי בכמה ארצות בימי קדם. רק בימי הבינים השתכח שימושו וכמעט שלא נודע ליושבי אירופה. הוא כותב גם שהתלמוד הוא המקור הראשון בו מתואר שימוש בנפט לבן שהוא תוצר זיקוק של הנפט הגולמי. לא מזמן יצא ספר של ד"ר זוהר עמר ואביבית שווקי על הפרק במה מדליקין. מעניין מה הם כותבים שם.
 

or99

New member
מאה אחוז כותנה!

כך בפירוש המשניות לרמב"ם - "אלקטן", וכך גם עפ"י יהודה פליקס בספרו "החי והצומח במשנה". לדבריו, המינים שגידלו אז נקראים כותנה עשבונית וכותנה שיחית. המין שמגדלים היום נקרא כותנה חד שנתית ומוצאו מאמריקה. כפי שהלל אמר, כיתנא שבתלמוד אינה צמר גפן (הכותנה שלנו), אלא פשוט פשתן בארמית.
 
זה מזכיר לי

מישהו מכם מכיר את הריח של הכותנה? כן, יש דבר כזה.ממש בעונה הזאת של השנה שבה קוטפים את הכותנה אפשר להריח אם נמצאים קרוב מספיק לשדה, את הריח. זה לא אחד מריחות הבשמים המפורסמים, אך בעיניי (או שמא יותר נכון לומר: באפי) זהו לא סתם ריח. לי הוא תמיד מזכיר ניחוחות ילדוּת של טיולים לשדה לצפות בקטיף הכותנה. גולת הכותרת של הטיולים ההם היתה צפייה ממרומי מושבו של נהג הקטפת, הגורסת אל קרבה את שיחי הכותנה ופולטת אל הסל את הלבן הלבן הזה. למישהו יש זכרונות דומים?
 

h e l l l a

New member
בילדותי הרחוקה עוד לא היו

סל-ביניים (ככה קוראים לזה) ומכבש שכובש את הכותנה לבאלות (חבילות) בשדה, אז לפעמים נתנו לנו, הילדים, לקפוץ על הכותנה שהצטברה בסל כדי להדק אותה. אמנם זה לא רך כמו שזה נראה - העלים של ההלקט קשים ודוקרים - אבל בכל זאת חוויה. את הכותנה לקחו למנפטה, שם הפרידו את ה"צמר גפן" מהגרעינים, אותם הובילו חזרה בתור מזון לכבשים. ליד הדיר עמד הר גדול של גרעינים ועכשיו לא היו הלקטים או שום דבר אחר שדוקר. לקפוץ, ליפול ולהתגלגל על ערימה כזאת של גרעיני כותנה זה יותר כיף מכל דיונה שתעלו על דעתכם. עד היום אני מחפשת ערימות כאלה אחרי הקטיף ולא מוצאת. והריח... אני יכולה להרגיש (לא להריח) אותו עכשיו, ומיד לחזור בזמן לסתווים של הילדות. סליחה על התשפוכת, ותודה לך שיבולת שבזכותך יצא לי להשתפך, וגם על שהזכרת לי לצאת לשדה בקרוב.
 
וכשאמא שלי

הייתה בגרעין וקטפה כותנה ביד, סיפרו שבאמריקה יש מכונה שנוסעת וקוטפת לבד את הכותנה, והם לא הצליחו להבין איך יכול להיות שיש מכונה כזו שיודעת להפריד ולקחת רק את הכותנה ולא את כל המסביב.. בים לבן קבוצת שחורים קוטפת, בים לבן קוטפת כל היום. ~
ספלינטור - לא תקין פוליטית~
 
נפלא ותודה

גם לך, שהזכרת לי עוד כמה ניחוחות. אני תוהה ביני לבין עצמי האם כל הנוכחים כאן ידעו (לפני שזה נכתב) שלכותנה יש גרעינים. ולגרעיני הכותנה יש שימוש מאוד מעשי: מזון לפרות, (וגם שמן, לא לפרות) ולכן לקפוץ עליהם זה היום לוקסוס שלא קיים, לפחות לא בסביבתי.
 

שְׁבָא

New member
מכירים את עץ הכותנה הנהדר?

משתמשים בו הרבה כעץ שדרה באיזור החוף והשרון, לגזע צורה של בקבוק והוא מכוסה קוצים גדולים, יש לו פרחים גדולים ויפים, הפרי נראה כמו אבוקדו, וכאשר הוא מבשיל בוקע ממנו צמר לבן ורך.
 

ej for all

New member
אצלנו

בקיבוץ יש מתבן מלא בגרעיני כותנה, וכשהייתי בגן, אבא שלי היה לוקח אותי ואת אחיי לקפוץ בגרעינים החצי רכים...
 
למעלה