אפשר לפרוק?
אני סוג של יתומה, מאבא. אני לא מכירה את אבא שלי, לא שמעתי אותו, לא ראיתי אותו(גם לא בתמונות), כל מה שידוע לי עליו זה השם. כבר מגיל קטן אני עוסקת בשאלה "מי זה אבא שלי? למה לכולם יש אבא ורק לי אין?". כיום אני אוטוטו בת 17 , בת יחידה, והשאלה הזו עדיין מציקה לי ומפריעה לי. אני לא יכולה בכלל לתאר את ההרגשה של הסקרנות לדעת, להבין מה קרה, לראות, לשמוע. לאחרונה גיליתי שמישהו שאני מכירה הוא אחיו. הייתי בטוחה שהוא יהיה המגשר והוא יהיה זה שיפגיש בינינו סוף סוף. אבל כגודל הציפייה, גודל האכזבה. כל החלומות התנפצו, כל התקוות, ואולי באותו רגע גם הרצון. אחרי מספר שיחות עם אותו אדם, הוא אמר שהוא אינו יכול להתערב בחייו של אחיו, ושזה לא אתי וכל מיני שטויות. אני כבר הפסקתי להקשיב. אני באמת לא יודעת מה לעשות. יש למצב הזה המון השלכות. אמא שלי לא מוכנה להגיד לי כלום, גם במשפחה, כולם יודעים ורק אני לא. זה מעין נושא סגור שאסור לדבר עליו. אני מפחדת, שאם אני אמשיך לנסות אז אני אפגע באמא שלי, ובמשפחה שלי, ואולי אפילו במשפחה שלו. אני מפחדת מדחייה, מחוסר רצון לפגוש אותי, מפירוק של משפחה אולי. אני באמת לא יודעת אם הוא נשוי ויש לו ילדים, או אם הוא בכלל רוצה לראות אותי. וזה מה שמציק לי. החוסר וודאות הזה שתמיד קיים, תמיד. ולא משנה איך זה מתבטא, תמיד יוצא שאני חושבת על זה לפחות פעם בשבוע. יש למישהו עצות בשבילי? כי אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות. כל כך הרבה שאלות שאין להן תשובות...
אני סוג של יתומה, מאבא. אני לא מכירה את אבא שלי, לא שמעתי אותו, לא ראיתי אותו(גם לא בתמונות), כל מה שידוע לי עליו זה השם. כבר מגיל קטן אני עוסקת בשאלה "מי זה אבא שלי? למה לכולם יש אבא ורק לי אין?". כיום אני אוטוטו בת 17 , בת יחידה, והשאלה הזו עדיין מציקה לי ומפריעה לי. אני לא יכולה בכלל לתאר את ההרגשה של הסקרנות לדעת, להבין מה קרה, לראות, לשמוע. לאחרונה גיליתי שמישהו שאני מכירה הוא אחיו. הייתי בטוחה שהוא יהיה המגשר והוא יהיה זה שיפגיש בינינו סוף סוף. אבל כגודל הציפייה, גודל האכזבה. כל החלומות התנפצו, כל התקוות, ואולי באותו רגע גם הרצון. אחרי מספר שיחות עם אותו אדם, הוא אמר שהוא אינו יכול להתערב בחייו של אחיו, ושזה לא אתי וכל מיני שטויות. אני כבר הפסקתי להקשיב. אני באמת לא יודעת מה לעשות. יש למצב הזה המון השלכות. אמא שלי לא מוכנה להגיד לי כלום, גם במשפחה, כולם יודעים ורק אני לא. זה מעין נושא סגור שאסור לדבר עליו. אני מפחדת, שאם אני אמשיך לנסות אז אני אפגע באמא שלי, ובמשפחה שלי, ואולי אפילו במשפחה שלו. אני מפחדת מדחייה, מחוסר רצון לפגוש אותי, מפירוק של משפחה אולי. אני באמת לא יודעת אם הוא נשוי ויש לו ילדים, או אם הוא בכלל רוצה לראות אותי. וזה מה שמציק לי. החוסר וודאות הזה שתמיד קיים, תמיד. ולא משנה איך זה מתבטא, תמיד יוצא שאני חושבת על זה לפחות פעם בשבוע. יש למישהו עצות בשבילי? כי אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות. כל כך הרבה שאלות שאין להן תשובות...
