אפשר לפרוק קצת...?
קרה לכם פעם שהיה לכם מה להגיד, והרבה מה להגיד, אבל במקום זאת שתקתם או/ואמרתם כמה שטויות לא ברורות. טוב, לי זה קורה הרבה. היום קרה לי משהו כזה וזה כל כך עיצבן אותי שאי אפשר לתאר. היום המורה שלי לתנ"ך אמרה לכולם את ציוני ההגשה שלהם, כולל אותי. אז נכנסתי לחדר והיו שם עוד כמה תלמידים שהיא אמרה להם את הציונים. היא אמרה לי שאני אמתין כמה דקות עד שהיא תסיים עם כמה תלמידים כי היא צריכה לדבר איתי. אז אחרי שהיא סיימה לדבר איתם היא הוציאה את כל מי שהיה בחדר כדי שנוכל לדבר. היא אמרה לי שהיא מגישה אותי על ציון 73, למרות שקיבלתי בבחינת המתכונת 85 וכל המבחנים שלי הם מעל 80, אבל בגלל מדיניות של הבית הספר להוריד את הציון בגלל חיסורים (ויש לי הרבה חיסורים. לא הגעתי כמעט לבית הספר) היא הורידה את הציון הסופי בכל כך הרבה. לבסוף, כשהיא סיימה לומד את דבריה, היא אמרה לי שהיא רוצה לשמוע את מה שיש לי לומד ועל פי זה היא תחליט אם להעלות לי את הציון. ואת האמת היה לי כל כך הרבה מה לומד, כל כך הרבה טיעונים צודקים שהיא צריכה לעלות לי את הציון. אבל במקום זאת נלחצתי ושתקתי, אמרתי שאני לא יודע מה להגיד וכל מיני שטויות עם "כאילו", "כזה" ועוד "כאילו". היא בטח חשבה שאני איזה טמבל עם כושר התבטאויות של ילד בן 10, ואני לא, ממש לא! בסוף היא אמרה שטוב, ושהיא תחשוב אם להעלות את הציון הסופי שלי. כשיצאתי כל כך כעסתי על עצמי שלא אמרתי את מה שרציתי לומד, הייתי ממש מבואס. ושתבינו אני ממש לא מתרגש ונותן חשיבות רבה ללימודים ולוקח את הקטע של הלימודים בקלות. אבל הקטע בתנ"ך היה מאוד מעצבן כי זה ממש לא הוגן שהיא תגיש אותי על ציון כזה נמוך כי ציון כזה לא מתאים לרמה שלי בתנ"ך. שתבינו אני אחד התלמידים הטובים בכיתה מבחינת הישגים לימודיים וכל הציוניים שלי בתנ"ך הם מאוד גבוהים ואני בטוח שאני אקבל ציון מעל 90 בבגרות, אבל בשביל מה להשקיע וללמוד אם ציון ההגשה שלי כל כך נמוך?? בקיצור, סליחה על המגילה רק רציתי לפרוק את הכעס שלי, כעס בעיקר על עצמי שאני לא יכול לדבר כמו בנאדם נורמלי. תודה לקוראים
קרה לכם פעם שהיה לכם מה להגיד, והרבה מה להגיד, אבל במקום זאת שתקתם או/ואמרתם כמה שטויות לא ברורות. טוב, לי זה קורה הרבה. היום קרה לי משהו כזה וזה כל כך עיצבן אותי שאי אפשר לתאר. היום המורה שלי לתנ"ך אמרה לכולם את ציוני ההגשה שלהם, כולל אותי. אז נכנסתי לחדר והיו שם עוד כמה תלמידים שהיא אמרה להם את הציונים. היא אמרה לי שאני אמתין כמה דקות עד שהיא תסיים עם כמה תלמידים כי היא צריכה לדבר איתי. אז אחרי שהיא סיימה לדבר איתם היא הוציאה את כל מי שהיה בחדר כדי שנוכל לדבר. היא אמרה לי שהיא מגישה אותי על ציון 73, למרות שקיבלתי בבחינת המתכונת 85 וכל המבחנים שלי הם מעל 80, אבל בגלל מדיניות של הבית הספר להוריד את הציון בגלל חיסורים (ויש לי הרבה חיסורים. לא הגעתי כמעט לבית הספר) היא הורידה את הציון הסופי בכל כך הרבה. לבסוף, כשהיא סיימה לומד את דבריה, היא אמרה לי שהיא רוצה לשמוע את מה שיש לי לומד ועל פי זה היא תחליט אם להעלות לי את הציון. ואת האמת היה לי כל כך הרבה מה לומד, כל כך הרבה טיעונים צודקים שהיא צריכה לעלות לי את הציון. אבל במקום זאת נלחצתי ושתקתי, אמרתי שאני לא יודע מה להגיד וכל מיני שטויות עם "כאילו", "כזה" ועוד "כאילו". היא בטח חשבה שאני איזה טמבל עם כושר התבטאויות של ילד בן 10, ואני לא, ממש לא! בסוף היא אמרה שטוב, ושהיא תחשוב אם להעלות את הציון הסופי שלי. כשיצאתי כל כך כעסתי על עצמי שלא אמרתי את מה שרציתי לומד, הייתי ממש מבואס. ושתבינו אני ממש לא מתרגש ונותן חשיבות רבה ללימודים ולוקח את הקטע של הלימודים בקלות. אבל הקטע בתנ"ך היה מאוד מעצבן כי זה ממש לא הוגן שהיא תגיש אותי על ציון כזה נמוך כי ציון כזה לא מתאים לרמה שלי בתנ"ך. שתבינו אני אחד התלמידים הטובים בכיתה מבחינת הישגים לימודיים וכל הציוניים שלי בתנ"ך הם מאוד גבוהים ואני בטוח שאני אקבל ציון מעל 90 בבגרות, אבל בשביל מה להשקיע וללמוד אם ציון ההגשה שלי כל כך נמוך?? בקיצור, סליחה על המגילה רק רציתי לפרוק את הכעס שלי, כעס בעיקר על עצמי שאני לא יכול לדבר כמו בנאדם נורמלי. תודה לקוראים