ראשית תשובה לשתי שאלותיך
כן - אני התנסתי. כן - אני הייתי בחברת אנשים שהתנסו. לעצם העניין - קודם כל אני מסכים איתך בדבר אחד: "אבל הדרך שלי להתמודד עם הדברים היא לנסות וללמד איך להנות מהחיים ולא בהפחדה שאין לה שחר". גם בכתבה נרמז על כך: "מלחמה בסמים, כמוה כמלחמה ביתושים. חשוב יותר ליבש את הביצה - השעמום, אופי תרבות הפנאי, אופי האתגרים העומדים בפני הנוער וכו`." (מתוך הכתבה). מטרת הכתבה אינה ליצור פחד אלא שכולם ידעו את האמת לאשורה. אתה לא יכול להילחם בתופעה, כשאנשים כלל לא יודעים נתונים עובדתיים. כל אותם גורמים אינטרסנטיים שמפיצים את הסם (עולם תחתון ואפילו אוייבינו שמפיצים לנו את החומר מלבנון בכדי לממן את הטרור ובכדי לפורר את החברה שלנו מבפנים), רוצים שנחשוב שסמים קלים אינם מזיקים. לצערי, רבים רבים מהמעשנים אינם מודעים לנזק הבלתי הפיך שנגרם למוח כתוצאה מעישון מתמשך ורציף של גראס. לצערי רבים מהמעשנים אינם מודעים לכך, שהחומר שהם מעשנים הוא כמעט תמיד לא מכיל רק את מה שהם חושבים אלא הרבה זבל נוסף שהם כלל לא מודעים אליו. לצערי הרב, אנשים לא יודעים, שגם שאכטות בודדות אמנם אינן מסוכנות (עמרי לא מת מהסם אלא מטביעה), אולם הם פוגמות בשיקול הדעת וכתוצאה מכך תאונות, טביעה וכו´. נכון שהתגובה של עמרי הייתה קשה באופן מיוחד (אולי אף נדיר), אולם גם יתר חבריו היו אולי יכולים להצילו אילו הם היו בעירנות מלאה וביכולת מלאה להפעיל שיקול דעת.
