אפשר להצטרף?
יש מצב שהפורום הזה יעזור לי להשתלט על הבלאגן? אני מאד אוהבת סדר ונקיון אבל איכשהו הבית נקי ומסודר בממוצע רק פעם בשבוע: כל שבועיים אחרי שהעוזרת מבקרת כאן, ועוד פעם כשמגיעים מים עד נפש מבחינתי ואני מחליטה לארגן קצת. בשאר הזמן - בלאגן. לא ברור איך אבל יום אחרי שמנקים ומסדרים פה הבית מגיע חזרה למצב הקטסטרופלי שהוא מורגל אליו. ככל שאני חושבת על זה אני מגיעה למסקנה שיש כאן כמה נקודות תורפה: 1. כלים - כמה שאני משתדלת לא לצבור ערימות, זה לא עובד. לא ברור לי איך שניים וחצי בני-אדם (שני מבוגרים שאחד מהם רוב הזמן לא אוכל בבית, ותינוקת בת שנה) מייצרים כזאת כמות של כלים מלוכלכים ביום! 2. אחת הספות בסלון הפכה לכולבויניק שמרכז לתוכו בגדים שכבר נלבשו אבל עדיין נקיים, ניירת, תיקים, וכל דבר אחר שאין לי חשק או כוח באותו רגע למצוא לו מקום. 3. כביסה שממתינה לקיפול - מצטברת ערימה ענקית בסלון שלעולם לא נגמרת, וגם כשאני כבר משקיעה ומקפלת תמיד יש את הבגדים האלה שצריך לגהץ והם יכולים לחכות... ולחכות... ולחכות... עד ש(אולי) חמותי מגיעה ומגהצת אותם (היא נהנית מזה). 4. צעצועים. וכל מילה נוספת מיותרת. 5. טוב נו, אני מודה. אני בלאגניסטית חסרת תקנה, שקצת מתעצלת לפעמים להחזיר דברים למקום. ובימינו זה גם קצת קשה, כשממילא שתי דקות אח"כ הקטנה הולכת וזורקת ה-כ-ל על הרצפה... אז מה טעם? שיישאר שם כבר... העניין הוא שבכל פעם כששורה עלי רוח הסדר, אני מתחילה בלעבור בבית ולזרוק לזבל מה שהולך לזבל, ולאסוף את כל הכלים המלוכלכים לכיור, ולרחוץ אותם ולנקות את הכיור. אם הכיור מטונף ועמוס עד גדותיו נראה לי מוזר להתחיל לסדר או לנקות משהו אחר. הבעיה היא שבערך שם זה גם נגמר. אני כל-כך ממצה את עניין רוח הסדר אחרי שטיפת הכלים שבד"כ לא ממשיכה לשאר הבלאגן... יש עצות? טיפים? רעיונות?
יש מצב שהפורום הזה יעזור לי להשתלט על הבלאגן? אני מאד אוהבת סדר ונקיון אבל איכשהו הבית נקי ומסודר בממוצע רק פעם בשבוע: כל שבועיים אחרי שהעוזרת מבקרת כאן, ועוד פעם כשמגיעים מים עד נפש מבחינתי ואני מחליטה לארגן קצת. בשאר הזמן - בלאגן. לא ברור איך אבל יום אחרי שמנקים ומסדרים פה הבית מגיע חזרה למצב הקטסטרופלי שהוא מורגל אליו. ככל שאני חושבת על זה אני מגיעה למסקנה שיש כאן כמה נקודות תורפה: 1. כלים - כמה שאני משתדלת לא לצבור ערימות, זה לא עובד. לא ברור לי איך שניים וחצי בני-אדם (שני מבוגרים שאחד מהם רוב הזמן לא אוכל בבית, ותינוקת בת שנה) מייצרים כזאת כמות של כלים מלוכלכים ביום! 2. אחת הספות בסלון הפכה לכולבויניק שמרכז לתוכו בגדים שכבר נלבשו אבל עדיין נקיים, ניירת, תיקים, וכל דבר אחר שאין לי חשק או כוח באותו רגע למצוא לו מקום. 3. כביסה שממתינה לקיפול - מצטברת ערימה ענקית בסלון שלעולם לא נגמרת, וגם כשאני כבר משקיעה ומקפלת תמיד יש את הבגדים האלה שצריך לגהץ והם יכולים לחכות... ולחכות... ולחכות... עד ש(אולי) חמותי מגיעה ומגהצת אותם (היא נהנית מזה). 4. צעצועים. וכל מילה נוספת מיותרת. 5. טוב נו, אני מודה. אני בלאגניסטית חסרת תקנה, שקצת מתעצלת לפעמים להחזיר דברים למקום. ובימינו זה גם קצת קשה, כשממילא שתי דקות אח"כ הקטנה הולכת וזורקת ה-כ-ל על הרצפה... אז מה טעם? שיישאר שם כבר... העניין הוא שבכל פעם כששורה עלי רוח הסדר, אני מתחילה בלעבור בבית ולזרוק לזבל מה שהולך לזבל, ולאסוף את כל הכלים המלוכלכים לכיור, ולרחוץ אותם ולנקות את הכיור. אם הכיור מטונף ועמוס עד גדותיו נראה לי מוזר להתחיל לסדר או לנקות משהו אחר. הבעיה היא שבערך שם זה גם נגמר. אני כל-כך ממצה את עניין רוח הסדר אחרי שטיפת הכלים שבד"כ לא ממשיכה לשאר הבלאגן... יש עצות? טיפים? רעיונות?
