אפשר להצטרף??
אני אומנם עוד לא באופן פורמאלי בקטגוריה של הפורום, אבל מרגישה כך. אני פרודה 5 חודשים עם ילד מקסים בן שנה בתהליכי גירושים קשים ולא נעימים ( יש גירושים נעימים? ) עברתי גם לגור בעיר אחרת והכל חדש לי, ואני אשמח למצוא פה חברה חדשה ואנשים שאפשר לשתף להתיעץ ולבלות יחדיו ולעבור את התקופה הזו ואת החיים לבד בצורה קלה יותר, וללמוד מנסיונן של אחרות וגם לתרום את חלקי כמה שאפשר. הקושי העיקרי שלי מעבר לקשיים הכלכליים הוא שלפתע כל מה שקשור להחלטות לגבי הילד - אני לבד! אין לנו תקשורת לבעלי ולי בהתחלה אני עוד שיתפתי אותו בכל דבר ובכל החלטה, אבל הוא לא היה מגיב, ואפילו כשהילד היה אצלו שבת לא סיפר לי שהיה לו חום ותשובתו היתה : אין לנו את היחסים הללו! אז הפסקתי לשתף אותו, ופתאום מרגיש לי מאוד לבד! מצד אחד כואב לי על הבן שלי שיגדל למציאות כזו של אין תקשורת בין הוריו, אבל מצד שני עדיף כך מאשר שהיה גדל למציאות של צעקות ומריבות. אז איך מתמודדים עם התחושות הללו והלבד הזה????
אני אומנם עוד לא באופן פורמאלי בקטגוריה של הפורום, אבל מרגישה כך. אני פרודה 5 חודשים עם ילד מקסים בן שנה בתהליכי גירושים קשים ולא נעימים ( יש גירושים נעימים? ) עברתי גם לגור בעיר אחרת והכל חדש לי, ואני אשמח למצוא פה חברה חדשה ואנשים שאפשר לשתף להתיעץ ולבלות יחדיו ולעבור את התקופה הזו ואת החיים לבד בצורה קלה יותר, וללמוד מנסיונן של אחרות וגם לתרום את חלקי כמה שאפשר. הקושי העיקרי שלי מעבר לקשיים הכלכליים הוא שלפתע כל מה שקשור להחלטות לגבי הילד - אני לבד! אין לנו תקשורת לבעלי ולי בהתחלה אני עוד שיתפתי אותו בכל דבר ובכל החלטה, אבל הוא לא היה מגיב, ואפילו כשהילד היה אצלו שבת לא סיפר לי שהיה לו חום ותשובתו היתה : אין לנו את היחסים הללו! אז הפסקתי לשתף אותו, ופתאום מרגיש לי מאוד לבד! מצד אחד כואב לי על הבן שלי שיגדל למציאות כזו של אין תקשורת בין הוריו, אבל מצד שני עדיף כך מאשר שהיה גדל למציאות של צעקות ומריבות. אז איך מתמודדים עם התחושות הללו והלבד הזה????
