חוף הסליחה
New member
אפשר להצטרף?
לא אוהבת את ההגדרה "יוצאת", מעדיפה להיות נכנסת, אבל טרמינולוגיה אינה העניין. כפר חב"דית לשעבר, 10 שנים אחורה... קוראת סמויה ומלאת עניין שנים ארוכות. מתחבטת בשאלת תמיכה לא קונבנציונאלית, אשמח לפולמוס מלומד. והעניין הוא כזה: לאחד מענפי המשפחה שנותרו שם 4 בנים, כולם לוטשים עיניים ועוד כל מיני איברים החוצה, כל אחד בשלב שונה. ולא, התמיכה היא לא להם, אם כי גם זה לא היה מזיק, אבל לא מרגישה מספיק מבוססת רעיונית כדי לספק תמיכה כזו עם אחריות בצידה. התמיכה היא להורים שלהם, לאלה שמתביישים להסתובב ברחוב כי נשמות טובות מעירות, מתלוננות, מקטרות, מייעצות וכו'. והאבסורד הגדול הוא שהאמא, דודתי שתחי', נחשבת גורו בענייני "חינוך ילדים" ועוד כל מיני חינוך. אבל אותם, ארבעת המתבגרים בני 16-21, היא מסרסת למדי. אני מנסה להאיר את היפה והטוב שבהם כבני אדם, אבל אוזניה הערלות שבות ומדגישות כי זה לא שווה, הם לא "חסידיים", ובאיגרוס קויידש היה כתוב ש... וש... וש... הם מתלבשים כך, שומעים כך, רואים כך וכו'. 3 מתוכם חיים בביתה, בכולם היא תומכת במימון לימודי מקצוע שניתן ללמוד מרחוק בתקווה שבתמיכה תקנה את עולמם וישובו למוטב. האבא, טיפוס אאוסיידר בפני עצמו, חוזר בתשובה ותיק, מתבייש להוציא את האף. אני מהלכת על חבל דק, מסרבת בעדינות לבקשות החבר'ה לסופ"ש אצלי בכל מיני תירוצים שונים ומשונים. הם נקרעים בין התמיכה, הצורך בבית והרצון לחיים אחרים. מה דעתכם?
לא אוהבת את ההגדרה "יוצאת", מעדיפה להיות נכנסת, אבל טרמינולוגיה אינה העניין. כפר חב"דית לשעבר, 10 שנים אחורה... קוראת סמויה ומלאת עניין שנים ארוכות. מתחבטת בשאלת תמיכה לא קונבנציונאלית, אשמח לפולמוס מלומד. והעניין הוא כזה: לאחד מענפי המשפחה שנותרו שם 4 בנים, כולם לוטשים עיניים ועוד כל מיני איברים החוצה, כל אחד בשלב שונה. ולא, התמיכה היא לא להם, אם כי גם זה לא היה מזיק, אבל לא מרגישה מספיק מבוססת רעיונית כדי לספק תמיכה כזו עם אחריות בצידה. התמיכה היא להורים שלהם, לאלה שמתביישים להסתובב ברחוב כי נשמות טובות מעירות, מתלוננות, מקטרות, מייעצות וכו'. והאבסורד הגדול הוא שהאמא, דודתי שתחי', נחשבת גורו בענייני "חינוך ילדים" ועוד כל מיני חינוך. אבל אותם, ארבעת המתבגרים בני 16-21, היא מסרסת למדי. אני מנסה להאיר את היפה והטוב שבהם כבני אדם, אבל אוזניה הערלות שבות ומדגישות כי זה לא שווה, הם לא "חסידיים", ובאיגרוס קויידש היה כתוב ש... וש... וש... הם מתלבשים כך, שומעים כך, רואים כך וכו'. 3 מתוכם חיים בביתה, בכולם היא תומכת במימון לימודי מקצוע שניתן ללמוד מרחוק בתקווה שבתמיכה תקנה את עולמם וישובו למוטב. האבא, טיפוס אאוסיידר בפני עצמו, חוזר בתשובה ותיק, מתבייש להוציא את האף. אני מהלכת על חבל דק, מסרבת בעדינות לבקשות החבר'ה לסופ"ש אצלי בכל מיני תירוצים שונים ומשונים. הם נקרעים בין התמיכה, הצורך בבית והרצון לחיים אחרים. מה דעתכם?