אפשר בלי סגירה?
(לצורך השאלה אני מניחה שכבר התקיימו שיחות של "הערכת מצב האימון", ועל פיהן או שנקבעו והתקיימו עוד שיחות לפי הנדרש, או שעלה מתוכן שסיום האימון מסתמן בבירור) רוב המתאמנים מרגישים מתי מגיע סופו של תהליך האימון ומעוניינים לסיים אותו. מתאמנים אחרים אמנם חשים שיש סיום אך מתקשים "להכריז" על סגירת האימון, ומקבלים את ההצעה לעשות סגירה של האימון, או, כאפשרות שממסגרת את הסיום אחרת, לקרא לזה סגירת שלב / מהלך / מעגל של האימון, אשר לרצונם יהיה לו המשך בזמן מתאים ונכון להם, בטווח הנראה לעין או הרחוק יותר. במשך הזמן קרה לי שהיו מספר מתאמנים ומתאמנות שבחרו שלא לקיים "סגירה רשמית" של האימון - אם ע"י קיום שיחת סיום של האימון או ע"י הכרזה שזהו, נגמר או דרכים אחרות. בהקשר זה שמעתי כמה אפשרויות או תיאורים שנתנו המתאמנים למצב. למשל: "אני עוד לא סיימתי את האימון" ; "זה לא סיום של האימון, אני רוצה להמשיך אותו, יש כמה דברים שאני עושה עכשיו וזה לא שאני לא באימון. אני לגמרי באימון, רק שכרגע לא בפגישות" ; "אני רוצה לחשוב על זה (ההחלטה לסיים, להמשיך, לשנות, לעבור) אתקשר עם החלטה" ; מחר/מחרתיים/שבוע הבא נתאם פגישה (ולא מתאמים) ויש אף שמתאמים אך דוחים ודוחים שוב ושוב. מאחר שזה לא קורה הרבה, וכל מקרה קצת שונה מאחר, מאד אשמח לשיתופים שלכם: אילו דגשים תוכלו לציין בהקשר זה? אילו מחשבות ותובנות יש לכם לגבי נושא זה? האם גם אתם פגשתם מקרים דומים? איך בחרתם או הייתם רוצים לפעול במצבים כאלה?
(לצורך השאלה אני מניחה שכבר התקיימו שיחות של "הערכת מצב האימון", ועל פיהן או שנקבעו והתקיימו עוד שיחות לפי הנדרש, או שעלה מתוכן שסיום האימון מסתמן בבירור) רוב המתאמנים מרגישים מתי מגיע סופו של תהליך האימון ומעוניינים לסיים אותו. מתאמנים אחרים אמנם חשים שיש סיום אך מתקשים "להכריז" על סגירת האימון, ומקבלים את ההצעה לעשות סגירה של האימון, או, כאפשרות שממסגרת את הסיום אחרת, לקרא לזה סגירת שלב / מהלך / מעגל של האימון, אשר לרצונם יהיה לו המשך בזמן מתאים ונכון להם, בטווח הנראה לעין או הרחוק יותר. במשך הזמן קרה לי שהיו מספר מתאמנים ומתאמנות שבחרו שלא לקיים "סגירה רשמית" של האימון - אם ע"י קיום שיחת סיום של האימון או ע"י הכרזה שזהו, נגמר או דרכים אחרות. בהקשר זה שמעתי כמה אפשרויות או תיאורים שנתנו המתאמנים למצב. למשל: "אני עוד לא סיימתי את האימון" ; "זה לא סיום של האימון, אני רוצה להמשיך אותו, יש כמה דברים שאני עושה עכשיו וזה לא שאני לא באימון. אני לגמרי באימון, רק שכרגע לא בפגישות" ; "אני רוצה לחשוב על זה (ההחלטה לסיים, להמשיך, לשנות, לעבור) אתקשר עם החלטה" ; מחר/מחרתיים/שבוע הבא נתאם פגישה (ולא מתאמים) ויש אף שמתאמים אך דוחים ודוחים שוב ושוב. מאחר שזה לא קורה הרבה, וכל מקרה קצת שונה מאחר, מאד אשמח לשיתופים שלכם: אילו דגשים תוכלו לציין בהקשר זה? אילו מחשבות ותובנות יש לכם לגבי נושא זה? האם גם אתם פגשתם מקרים דומים? איך בחרתם או הייתם רוצים לפעול במצבים כאלה?
