אפרת

הלוואי הלוואי הלוואי

וזה יהיה באמת הפיתרון של הבעיות הנוירולוגיות - אם זה אכן מה שהכתבה מבטיחה הרי שבא לעולם גואל
אני לא קופצת מעורי, אלא ממתינה חמש שנים כדי לראות שהשיטה אכן עובדת, אחרי שאחרים ינדבו את עצמם כשפני נסיונות אני אהיה מוכנה ליישם על הילדים שלי
אפרת
 

דליה.ד

New member
../images/Emo45.gif כמה אנחנו מכירות כל מיני

פרסומים כאלה. חלק ממני כל כך רוצה להאמין שאכן נמצא פתרון אמיתי שיתן תשובה ויפתור לנו ת/בעיות צ´יקצ´אק.... וז...מגיעה ההתפכחות ואת תופסת שאת מפרנסת גדודי אנשיםשנבניםעל הצרות של אחרים...וכל שיטה "מבטיחה" ניסים ונפלאות וריפוי מלא.... אז אפרת, הצעתך מצוינת, אנחנו נחכה עוד כמה שנים שאחרים יחשמלו בינתיים את עצמם להנאתם השלמה...ואחרי מחקר אממפירי בדוק...אולי....טוב, אני לא רוצה להיסחף...יש לי נסיון מר! דליה.
 

@זהר@

New member
אז אני מסכימה וגם לא מסכימה

דבר ראשון זה היה איטם עיתונאי כך שאי אפשר לחשוד שהם מנסים למכור לנו את זה. אבל בואו ונתעלם לרגע מענין של פרסום. אני מסכימה שניסויים לא עושים על הילדים שלנו ואנחנו רוצים להמתין כמה שנים עד שנדה לבטח שזה עובד. אבל כמה שנים מחכים? 5? 10? 20? יש תרופות שהנזק שלהן התגלה רק 30 שנה אחרכך? ובואו נניח שחיכינו את כל הזמן הזה והתרופה התגלתה באמת כתרופת פלא ללא כל תופעות לואי שפתרה לחלוטין את הליקוי ומאפשרת לילדים האלו שבדרך כלל בעלי מנת משכל מאוד גבוהה, לנצל את הפוטנציאל שבהם. האם אז לא נרגיש תחושת החמצה ענקית? אז כבר הילד יהיה סביר להניח בוגר, והוא החמיץ שנים שבהם החיים שלו יכלו להיות הרבה יותר קלים. זאת דילמה עצומה לא?
 

דליה.ד

New member
נכון, זו דילמה, אבל אני אחכה

את הזמן הדרוש. אני לא נבהלת מריטאלין, בני משתמש בו זו השנה השלישית ואני לא רואה בעיות מיוחדות, הוא נבדק באופן סדיר, גדל היטב, בריא ומאושר. עכשיו אם זה יתגלה כתרופת פלא...בעוד 10 שנים אז ניתן אותה אז...בינתיים הוא צריך לתפקד וללמוד ולהתקדם. ומה אם ניתן לכל תרופת פלא על פני הפלנטה לחלוף על פנינו מבלי שהשתמשנו בה? מה אז? אז אני הורה פחות טוב? אנחנו מן הסתם גם עושים טעויות אחרות עם ילדינו. זה העניין של להיות אחראיים על חייהם ואיכות החיים שלהם. לבני, ללא ריטאלין, אין איכות חיים, יש רק כאוס, השתוללות, חוסר יכולת ללמוד, הטרדת כל הסביבה, מריטת עצבים שלו ושל כולם, בעיות חברתיות, אלימות ועוד. עם הריטאלין, יש ילד לומד, משתף פעולה, עדין, רגוע, חברותי, קשוב, מתקדם בלימודים, עומד במטלות ומתפקד היטב בבית הספר, בבית ובחברה. מה עוד צריך כדי לשכנע אותי? כלום.
 
זוהר, סליחה על האיחור

אבל יש משהו שאני חייבת לציין, אני אוהבת את הילד שלי כמו שהוא,, זה שהוא היפראקטיבי לא גורם לי לרצות לשנות אותו אלא רק להקל על סבלו בתחומים מסוימים ולשנות דוקא את הסביבה שלו
אני באמת חושבת שכדאי לחכות קצת לפני שפונים לטיפול לא מוכר או לפחות לנסות ולברר אם נעשו עליו מחקרים, אם יש אנשים שעברו את הטיפול ויכולים לספר על תוצאות בטווח של יותר משנה אחרי. נשיקות אפרת
 
למעלה