אפקט "חלון הראווה"
שאל נא את האיש שברחוב, "מהי חסידות ברסלב", חיי שתקבל מרוב העולם תשובה כמעט זהה: "אה, אלה שרוקדים ברחובות עם הכיפות הלבנות והשלטים נח נח"... ברחובה של עיר, אי שם בכל פינה ומקום, שוכנת חנות, בית עסק, לנעללים, או לרהיטים, או אפילו סתם למצלמות, כשאתה עומד ופניך לחנות, אתה רואה את "חלון הראווה" והיה, אם ראית שם מצלמה יפה, חזקה עליה שגם בחנות תמצא זהה לה. והיה אם בחלון ראווה של חנות נעליים, לא ראית ארון, כנראה שחנות זו אינה משווקת ארונות. מה לזה ולנו? כאשר אתה עובר ליד חלון ראווה, אינך רואה את פנים החנות, כל המידע שנקלט במוחך על החנות, מכוח אותו חלון ראווה הוא נקלט. אם תעבור ליד חנות ובחלון הראווה שלה מוצגים נעליים, אוטומטית תדע שחנות זו מוכרת נעליים וכן בכל דבר ודבר. יוסי, בחור ליטאי, הלך ברחוב "מלכי ישראל" בגאולה, המוזיקה שהושמעה ב"פול ווליום", לא החטיאה את אזנו, הוא הלך לצלילי המוזיקה, "אה, הנחמנים...", הם ריקדו וקיפצו וקיפצצו והרקידו, שמחו ושימחו. זהו חלון הראווה של ברסלב. איני בא לפסוק כאן באשר לטיבו של אותו חלון, האם זוהי ברסלב או לא, האם דרכם כשרה או פסולה, האם יש בהם ממש או לא. רק דבר אחד באתי לומר. חלון הראווה הזה, אינו מייצג את החנות, החנות רחבה הרבה יותר, מלאה הרבה יותר ויש בה תוכן שרובו שונה מאשר אותו חלון ראווה. ברסלב - בשנים האחרונות - הצטיירה כמין חסידות שאנטיסטית, מן משהו תלוש כזה, רחפני. אין דבר רחוק מן האמת יותר מאשר דימוי זה. רבי נחמן הדריך והורה לחיות עם הרגליים על הקרקע, לשאוף לגבוה ביותר, אבל לדעת "היכן אני בעולם". בעתיד נרחיב יותר בענין, להפריך מיתוסים ולשבר תדמיות מופרכות. אמנם, לא הכל מופרך, לא הכל דמיון, אבל רב הדמיון על המציאות. כאן רק באנו לספר לכם שחלון הראווה קטן מאד ואינו מכיל כלום לעומת חנות הכל-בו הענקית והמלאת כל טוב. תודה שהקשבתם.
שאל נא את האיש שברחוב, "מהי חסידות ברסלב", חיי שתקבל מרוב העולם תשובה כמעט זהה: "אה, אלה שרוקדים ברחובות עם הכיפות הלבנות והשלטים נח נח"... ברחובה של עיר, אי שם בכל פינה ומקום, שוכנת חנות, בית עסק, לנעללים, או לרהיטים, או אפילו סתם למצלמות, כשאתה עומד ופניך לחנות, אתה רואה את "חלון הראווה" והיה, אם ראית שם מצלמה יפה, חזקה עליה שגם בחנות תמצא זהה לה. והיה אם בחלון ראווה של חנות נעליים, לא ראית ארון, כנראה שחנות זו אינה משווקת ארונות. מה לזה ולנו? כאשר אתה עובר ליד חלון ראווה, אינך רואה את פנים החנות, כל המידע שנקלט במוחך על החנות, מכוח אותו חלון ראווה הוא נקלט. אם תעבור ליד חנות ובחלון הראווה שלה מוצגים נעליים, אוטומטית תדע שחנות זו מוכרת נעליים וכן בכל דבר ודבר. יוסי, בחור ליטאי, הלך ברחוב "מלכי ישראל" בגאולה, המוזיקה שהושמעה ב"פול ווליום", לא החטיאה את אזנו, הוא הלך לצלילי המוזיקה, "אה, הנחמנים...", הם ריקדו וקיפצו וקיפצצו והרקידו, שמחו ושימחו. זהו חלון הראווה של ברסלב. איני בא לפסוק כאן באשר לטיבו של אותו חלון, האם זוהי ברסלב או לא, האם דרכם כשרה או פסולה, האם יש בהם ממש או לא. רק דבר אחד באתי לומר. חלון הראווה הזה, אינו מייצג את החנות, החנות רחבה הרבה יותר, מלאה הרבה יותר ויש בה תוכן שרובו שונה מאשר אותו חלון ראווה. ברסלב - בשנים האחרונות - הצטיירה כמין חסידות שאנטיסטית, מן משהו תלוש כזה, רחפני. אין דבר רחוק מן האמת יותר מאשר דימוי זה. רבי נחמן הדריך והורה לחיות עם הרגליים על הקרקע, לשאוף לגבוה ביותר, אבל לדעת "היכן אני בעולם". בעתיד נרחיב יותר בענין, להפריך מיתוסים ולשבר תדמיות מופרכות. אמנם, לא הכל מופרך, לא הכל דמיון, אבל רב הדמיון על המציאות. כאן רק באנו לספר לכם שחלון הראווה קטן מאד ואינו מכיל כלום לעומת חנות הכל-בו הענקית והמלאת כל טוב. תודה שהקשבתם.