אפס (0) וחשיבותו

[ald1357]

הרשה לי לענות לך בשמו ובשמי

נאמר כבר שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים, אז הרשה לי לענות לך בשמו. אם לא שמת לב אנחנו נמצאים בפורום פילוסופיה ולא פורום מתמטיקה, או פיזיקה, באיזה פורום אתה מצפה שאנשים ידברו בשם ההגיגים שלהם על דברים שהם חשבו עליהם, אני תמהה מה אתה וילד ירוק עושים בפורום הזה, האם אתם שוטרי התנועה של משטרת המחשבות, או שאתם נמצאים פה על מנת להשתתף בדיון המחשבתי החופשי, ולא לשטר מחשבות יצירתיות, הייתי דווקא שמח אם הייתם מגיבים לגופם של דברים, זאת אומרת פולימנל שטח פה דעה, תתיחס לדעה אם יש לך מה להוסיף או לסתור, מותר לך להתאמץ לחשוב, זה אפילו לא מזיק לבריאות, לבוא לטעון אישית נגד בלי להתייחס לטענות מריח לא טוב, מריח מחוסר כלים לתגובה, ושימוש קל בתרבות שיחה לא נאותה זה שאתה דווקא סטודנט למתמטיקה דווקא מחייב אותך לרמות טיעון יותר בוגרות

 

[PmodQ]

בכדי להיות יותר ברור ../images/Emo54.gif

להזכירך ההגיג המקורי עליו אנו דנים נפתח בדברים הללו: "0 מייצג נקודת מרכז או נקודת ביטול בין המספרים החיוביים והשליליים" לאן שייכת טענה זו? למתמטיקה, אם כן אולי יש מקום למעט פחות וודאות בטון ניסוח הטענה (וזאת מאחר וזו למעשה אינה משקפת את עמדתה של המתמטיקה, מה גם ש-0 הוא בעל משמעות רבה יותר בתחומים מסויימים של המתמטיקה כגון תורת החבורות ואינו כך בכל שאר תחומי המתמטיקה). אם הטענה שייכת לתחום הפילוסופיה, אשמח לצטט את ראסל שאמר שאמיתות המתמטיקה הן האמיתות הכלליות ביותר שקיימות (מאחר והוא זיהה את אילו עם אמיתות הלוגיקה) וכפי שטאוטולוגיות אינן מוסיפות לנו מידע על העולם כך גם אמיתות המתמטיקה. מאחר ואני לוקח קורס בפילוסופיה אנליטית שמתמחה בפילוסופיה של המתמטיקה, מוכרת לי הגישה הנידונה...כמו רבים בתחום הפילוסופיה (המשני שלי הוא פילוסופיה) תחום הפילוסופיה של המתמטיקה עבורי הוא מאין יצור כלאיים שאינו מתפקד היטב לא במתמטיקה ולא בפילוסופיה, ניתן לדבר על תחום ספציפי יותר כגון הלוגיקה של המתמטיקה (לוגיקה מתמטית) שהוא אכן תחום שתרם רבות מאוד (כולל ניסוח של הלוגיקה הראסלינית המודרנית) גם ללוגיקה וגם למתמטיקה (תורת הקבוצות). לסיכום, בכדי להסביר את גישתו של "ילד ירוק" ושלי (בתקווה שאני אכן מדבר מלבו) מאחר ושנינו בתחומי המדע השונים אנו רגישים להפקעה של מונחים מדעיים לתוך הפילוסופיה, זה יוצר את הרושם שלפילוסופיה אין במה להתעסק או לחילופין שהיא מבקשת לשאול מן המדעים את הביטחון שבאמיתות המדעיות. זה אומנם נשמע מטורף שענפי ידע מדעיים שלמים כגון פיסיקה ומתמטיקה אין ביכולתם לומר דבר כלשהו בעל ערך פילוסופי על העולם, אך נסיונות רציניים ביותר של אנשי מדע\פילוסופיה כגון: ראסל, וויטגנשטין, קרנאפ, וויטהד ולמעשה כל החוג הווינאי כנראה שמאששים את ההנחה הזו.

 

[ald1357]

ובכן האפס אינו שייך רק למתמטיקאים

ודווקא האפס כמעט ואינו מוסבר בתחום המתמטיקה, אצטט "ה 0 מייצג נקודת מרכז או נקודת ביטול בין המספרים החיוביים והשליליים" משום מה אתה מייחס לטענה זו רק אספקט מתמטי ואולם אם היית מתייחס לאפס כפי שהצגנו אותו כנקודת איון, ומה היא נקודת איון נקודת איון היא נקודה בה מעין יש התכללות של דברים נוגדים למעין השלמה הרמונית אחת המאפסת אותם או מאיינת אותם, זאת אומרת בשפה המתמטית שלך חיבור וקטורים בעלי גודל בכיוונים נוגדים" יש הרבה אמירות מתמטיות שהפרוש הפילוסופי שלהם יכול להתרחב עוד ועוד, וזה לא הופך אותו או אותן למהות שונה, אלא מעשיר את הידע בדבר אותו היטל של משמעויות בו משתמשת המתמטיקה, אני שמח שאתה לוקח קורס בדבר הפילוספיה של המתמטיקה תחום שאני מעריך שעומד רק בחיתוליו ויזכה להיות התחום החם בעתיד, כשיחוברו המשמעויות המלאות יותר לאותן נוסחאות שאנחנו רואים אותן כטרוויאליות, ואם תחום זה אינו מתפקד כדבריך זו רק בגלל גישה לא נכונה או עניה לדברים, אני מבין את הרגשתך ואת הרגשתו של ילד ירוק כשלוקחים לכם מושג שאתם רגילים להשתמש בו ומנסים לתת לו משמעות שאתם לא נותנים לו, זה דומה לילד שלוקח צעצוע מילד אחר ומתחיל להמציא בו משחק חדש, ברור שהילד הראשון ירגיש בעלות ואולי כעס על השימוש החדש שנעשה בצעצוע שלו ללא הסכמתו, ואולם הייתי בכל אופן מצפה מהצד הפילוסופי שלך לנסות להתייחס בכל אופן לתמונה המצויירת על ידי פיתוח הרעיונות ולא לומר "הלו זה בכלל ממקום אחר מה אתם נוגעים בזה" משום מה אתה רואה את הפילוסופיה ואת המדעים כמהוייות שונות אולי בגלל שאתה לומד אותם בקורסים שונים, ואולם אנחנו שלא אנשי אקדמיה לא רואים כל צורך בלהפריד בין הגדרות תפיסה להגדרות תפיסה, ולוקחים מכל אחת מהתפיסות את מה שמתאים לנו, הטענות הנשענות בבסיס המדעים הן לא בלתי פילוסופיות בעליל ולכן הן בהחלט יכולת לבוא לידי דיון ופיתוח, ולטענה האחרונה שלמדעים המדוייקים כגון מתמטיקה וכו אין מה שום טענה פילוספית לומר על העולם פה אני מצטער להתנגד לכל אותה רשימת פילוסופים ולומר שלמתמטיקה יש אולי יותר מכל שטח אחר לומר פילוסופית על העולם, ואולם אני לא מתכוון למתמטיקה כמו שתופסים אותה היום, מצטער שאני לא יכול להכנס כרגע להסבר בתחום זה

 

[PmodQ]

אנליטיות......./images/Emo96.gif

"תחום שאני מעריך שעומד רק בחיתוליו ויזכה להיות התחום החם בעתיד" התחום הזה נקבר ממזמן, העבודה שנעשית בתחום היא נסיונות להציל מה שנשאר מן העבודה הזו, וזאת כיוון שמטרתה העיקרית של העבודה נכשלה, ולכן פילוסופים לרוב מתיחסים לה בזלזול. ההערה המצוטטת אופיינית, כיצד בדיוק אתה מעריך שתחום זה עומד בחיתוליו? לא בדקת במקורות, לא טרחת לחפש בנושא, או ללמוד אותו והנה אתה מתעד לו עתיד מזהיר (מבלי לדעת מה הנושא אומר כלל, ומבלי להיות מודע להיסטוריה שלו), אכן טיפוסי...לידיעתך אני מאוד מאוד נזהר שלא לדבר על דברים בהם אני לא יודע כלום...לא תשמע אותי מדבר על קאנט למשל כי לא קראתי את "ביקורת התבונה הטהורה" (ואפילו לא ספרות משנית בנושא). אין דבר בעולם שימנע ממך מלהרכיב פסאודו תיאוריה, שמצטטת ממקורות שאינם קיימים, מאחדת את אשר הוכח שלא ניתן לאחד. הקורלציה הברורה ביותר היא בין המתמטיקה לבין הגאומטריה, קורלציה זו היא מאוד מאוד לא טרוויאלית, היא למעשה יסוד המתמטיקה כולה, זאת אפילו לא צריך להוכיח היסטורית כך התפתחה המתמטיקה. להזכירך גם הגאומטריה היא מופשטת ואינה מחוייבת למציאות, ואף אם המציאות מחוייבת למתמטיקה (זאת ניתן לבדוק רק באמצעים אמפרים) אז אין זה אומר שהיא מחוייבת רק לחוקי הגאומטריה, כאשר אותם פילוסופים דיברו על הסבר למציאות (וזו נקודה מאוד חשובה) הם התכוונו לטענה שתחשוף את משמעותה האמיתית של המציאות, אני בטוח למדי שזה מה שאתה מחפש גם כן, משמעות. המתמטיקה אינה עוזרת בחיפושים אילו, היא ריקה ממשמעות כפי שהבחינו פילוסופים אנליטים שונים, ואילו שאלת המשמעות היא בעצמה קריפטית למדי. אני מאוד מאוד מבין את המוטיבציה שלך, תתפלא עד כמה ובעבר לפני שהתחלתי להבין לפחות את אחד הנושאים יותר לעומק (המתמטיקה, ואפשר להגיד גם הפילוסופיה) חשבתי שמתאם מן הסוג שאותו אתה מתאר הוא הכרחי. הוא לא, אני שהתחלתי מאותה העמדה שלך חזרתי בי, וכעת אני מאמין שהמתמטיקה אינה מסוגלת לענות על השאלות הפילוסופיות השונות, מה גם שרוב השאלות הללו, למעשה רוב השאלות שמועלות בפורום זה הן מטאפיזיות, העמדה המטאפיזית נדחתה על הסף על ידי הפוזיטיביסטים, אני איני מסכים לדחייה זו אלא מבין את ההקשר בא היא באה לידי ביטוי, ובהקשר זה היא נראית לי נכונה. התנגדויות יותר מבוססות לעמדה האנליטית (לשם הידיעה בלבד, זו העמדה שבה אתה מצדד) ניתן להשיג מכתביהם של הפילוסופים הפרגמטיים האמריקאים. אני מתכוון לקרוא מעט בנושא, אם אתה תקרא מעט בנושא הפילוסופיה האנליטית אולי אז נוכל לנהל דיון\וויכוח ראוי לשמו...

 

[ald1357]

הרטרו עכשיו באופנה

אצטט ""תחום שאני מעריך שעומד רק בחיתוליו ויזכה להיות התחום החם בעתיד" התחום הזה נקבר ממזמן, העבודה שנעשית בתחום היא נסיונות להציל מה שנשאר מן העבודה הזו, וזאת כיוון שמטרתה העיקרית של העבודה נכשלה, ולכן פילוסופים לרוב מתיחסים לה בזלזול. ההערה המצוטטת אופיינית, כיצד בדיוק אתה מעריך שתחום זה עומד בחיתוליו? לא בדקת במקורות, לא טרחת לחפש בנושא, או ללמוד אותו והנה אתה מתעד לו עתיד מזהיר (מבלי לדעת מה הנושא אומר כלל, ומבלי להיות מודע להיסטוריה שלו), אכן טיפוסי...לידיעתך אני מאוד מאוד נזהר שלא לדבר על דברים בהם אני לא יודע כלום" כמו שאמרתי כבר בכותרת בהומור ועכשיו פחות יש הרבה זרעים של רעיונות שננטשו עקב פיתוחים יותר ברורים בשטחים קרובים ואולם רק לאחר מיצוי השדה הברור יותר לכאורה רואים ש "תפסת מרובה לא תפסת" ויש צורך לעורר שוב את אותה תפיסה אנכרוניסטית ולהמשיך לצעוד בה והפעם מנקודה נוספת של הבנת ההשלכות ואי מתן התשובות המלאות של התחום "החדש לכאורה" אני שם לב שאתה תמיד מביא ראיות מכל מיני מקומות ובמקום שאין לך ראיות אתה משתדל לא לגעת כמו בקאנט למשל, ואת אותם עקרונות אתה מנסה להחיל עלי, זאת אומרת תנמק תביא תומכים או שתשתוק, ואני מצטער לאכזב אותך, אם תשים לב לא הבאתי ראיות מאף אחד ואני לא נתלה על קביים של אף אחד כשאני מעלה רעיון כזה או אחר, יש יתרון וחסרון בשיטה כזאת, מצד אחד הוא מאפשר חשיבה עצמאית ללא תשלום להצמדות לדרך או לאופן ביסוס רעיון של אלה שאתה מצטט אותם, אלא לדרך חשיבה שלך עצמאית ועקיבה בתוך עצמה, שלא יכולה להתחמק על יד התבססות על יסודות של אחרים, ואמורה לבנות גוף רעיוני חי ולא כלאיים של אברים רעיונים מושתלים מפה או משם, מצד שני אני כמובן יכול להגיע למסקנות מופרכות לחלוטין אם אני לא מעביר אותן דרך המסננת של הדעות המקובלות ומראה איך הן עוברות אותן, אני מקווה שאני אוחז בגישה של צד אחד שתואר כאן ומקווה שלא יתגלה לי שזה למעשה צד שני בכל אופן השאלה שלך ביחס לשאלה שלך "כיצד בדיוק אתה מעריך שתחום זה עומד בחיתוליו? לא בדקת במקורות," התשובה שאוכל לענות לך היא דומה במקצת לקוהן של הדג שבנהר, מן הדג שבנהר, ובלשוננו אנו, מן התובנות האישיות שלי בנושא, ושוב לא נסמכתי על אף אחד ולא קראתי אף את מה שמלמדים שם, אני שמח שהעמדת את הדברים על דיוקם במשפט הבא "כאשר אותם פילוסופים דיברו על הסבר למציאות (וזו נקודה מאוד חשובה) הם התכוונו לטענה שתחשוף את משמעותה האמיתית של המציאות, אני בטוח למדי שזה מה שאתה מחפש גם כן, משמעות" ואכן משמעות זה מה שאני מחפש ולא רק כזו שניתן לאחוז בה בלוגיקה מאחר ולוגיקה היא כלי משני ולא אמין כל כך אלא כזו שמדברת אפריורית לנשמה ובצורה מתכנסת, כן כן אני יודע שעכשיו כתבתי משפט עלום לחלוטין, ואבל באמת מצטער קשה לי כאן להסביר אותו, אני חושב שהבקשה שלך שאקרא פילוספים אחרים על מנת ליצור בסיס לדיון היא במקומה אבל אני מצטער שלא אמצא לנכון לקיימה, בגלל כמה סיבות והראשונה בהם היא העצלות אחריה באה הנטיה שלי לא לפול יותר מדי לבורות של פילפול, גם אם זו גישה לא מלומדת אני יותר טוב בלשחות בביצה שלי במקום בביצה של אחרים, שם לפעמים אתה לא מוצא את הידים ואת הרגלים ולאן הולך כל חלק גם אם נדמה לך. המילה מטאפיזית באה להבדיל בין המוסכמות לאי מוסכמות יותר מאשר ממה שחורג מהפיזיקה או מה ששיך לפיזיקה, ואכן פורום זה הוא מקום טוב לגישה פתוחה שלא תוחמת הצמדות דווקא לתחום הגדרה מסוים אלא להגיון רציף ועקיב, לדעתי מה שאני מנסה לבטא פה, או פולימנל אינו פחות בעל ביסוס ומרכיבי אמת, גם אם הוא עדין לא התפיסה המקובלת, וגם אם הוא גולש למה שאתה מגדיר מטאפיזיקה

 

[PmodQ]

נומרולוגיה...../images/Emo28.gif

אולי...הכותרת המדוייקת ביותר שאוכל להכתיר בה את ההגיגים המוזכרים היא מיסטיקה, ליתר דיוק המיסטיקה של הספרות (נומרולוגיה אם תרצה) לכשעצמה עיסוק עתיק יומין ובעל מקום של כבוד בכל מסורת ח"ן שהיא. בכל מקרה מדוע שלספרה תהיה משמעות?, מדוע למתמטיקה צריכה להיות משמעות? אתה מחפש משמעות, מה אתה בעצם מחפש? יש טעם בלנבור במקצת בפילוסופיה של קודמיך, בעיקר כדי להבין כיצד הם עברו את אותם התהליכים המחשבתיים ולאילו תוצאות הם הגיעו. לקח גדול שאני למדתי הוא העובדה שאנני כל כך מקורי כפי שחשבתי, גישות שאני עצמי לא ידעתי לנסח (אך צדדתי בהם) הסתברו להיות גישות ידועות בפילוסופיה, עם בעיות משלהן, רק בכדי לא לטחון מים נראה שיש טעם במעט השכלה פילוסופית. לאפס יש תפקיד עצום במתמטיקה זה נכון, אך לרבים מן התפקידים של ה-0 אין הקבלה במציאות, אם אומר לך שאחד מן התנאים ההכרחיים של שדה להיות שדה הוא העדר מחלקי אפס מלבד האפס זה לא יגיד לך כלום, ואני יכול להבטיח לך שלמשפט זה (למרות היותו בר חשיבות במתמטיקה) אין הקבלה במציאות כפי שאנו מכירים אותה. ישנה בדיחה ידועה שאולי תסביר את גישתי (ואת ראיתי את העיסוק המתמטי) מהנדס מבקש שהמשוואות שלו יתאמו את המציאות. פיזיקאי מבקש שהמציאות תתאם את המשוואות שלו. ולמתמטיקאי פשוט לא אכפת. חלק ניכר מן המתמטיקה פותח מתוך הראייה הזו, ולכן חלק נכבד באמת נשאר כפי שהוא חסר ישומים פרקטיים, אלא רק תיאוריה מופשטת להחריד.

 

[ald1357]

מדוע לסיפרה צריכה להיות משמעות

שאלה פילוסופית מן הסתם, ולמעשה היא בתחום התפיסה האפריורית ולכן קשה לדבר עליה כל כך, אפשר היה להעמיד את השאלה אחרת מדוע לסיפרה צריכה להיות משמעות מעבר להתבטאותה במציאות, מאחר ואת כל המצאיות אנחנו מבטאים גם כהביט מתמטי במציאות כשאתה רואה משהו אתה מכמת אותו ולצורך זה אתה משתמש בעולם המספרים ואין לך שאלות למה יש שם מספרים כי הם פשוט שם, מהווים מעין סקלאר לתופעות, סקלאר כל כך גמיש שהוא יכול להדבק לכל מה שאתה תופס, לקבל כל משמעות מקומית, נסה לבנות משמעות ללא שיוך בכלל לתפיסה המספרית זה יהיה לך קשה, ובכן עדיין צריך לשאול את השאלה האם למספר הטהור עצמו יש או צריכה להיות משמעות, בניגוד לתפיסה המקובלת הרואה במספרים הטהורים רק כמאפיין תכונתי שאותו אנחנו מצרפים כתאור להתהוויות והתפיסות שלנו, אני חושב שהמתמטיקה עצמה מהווה כחלק מהפיזיקה התהוות חייה לכל דבר, כמעין המשמעות הטהורה המקבלת אין סוף פנים, זה לא שאנחנו אלה שמעניקים לה משמעות, זו היא שמעניקה לנו חיים ומשמעות, כשאנחנו מדברים פה על משמעות האפס כמאיין הגדול כמקום ההתכנסות של כל הבריאה אנחנו מדברים על הבריאה הזאת ממש, על העולם הזה וכל עולם שהוא, אנחנו לא מדברים על תורת מספרים מופשטת רעיונית אלא על המציאות עצמה, הטבע מציית לאותם חוקים התהוויות מתמטיות, הטבע בכל מקום פותר משוואות המשוואות בו הן חייות, המתמטיקה היתה קיימת גם אם לא היו שם בני אדם שידעו אותה, איפה היא היתה קיימת ? אם היא לא היתה משהו חי בעל משמעות אקזיסטנצליסטית בפני עצמה, ברגע שאתה מזהה בכלל משמעות אחת ביקום אתה חייב להניח שהמשמעות היא בבסיס הקיום של היקום, המשמעות כמו התודעה הן לא יצירות של יש מאיין, הן סדרי אינפורמציה ביחס לסדרי אנפורמציה, הן מצבים אולי נצחיים, הם צורות, בסך הכל כל מה שאתה מכיר כאתה עצמך הוא התהוות מספרית ביחס מסויים של דברים מאד מופשטים שאפשר לפרק אותו לאנרגיה או לרמות אחרות של התבטאות, אין הבדל בתפיסת מצב לתפיסת מספר, בסופו של דבר תמיד תהיה נקודת יחוס בה כל מצב יוכל להיות מוצג כמספר, גם אם קשה לתפוס את זה, למספרים יש משמעות, אנחנו לא כלים שלמים על מנת לתפוס משמעויות אלו, תפיסות משמעות מתבצעות אצלנו בעיקר ברובדים התת הכרתים שיודעים להתחבר אל היקום יותר טוב מאיתנו, הם יודעים לרדת לכל רמת קיום עד אין סוף, אפשר לומר שלכל מספר יש משמעות משלו או תמונות מצב אפשריות שהוא מייצג אותן כקבוצה ואו עוד דברים שעדיין אני קטן וטיפש מכדי להבין, ולכן אתה לא צריך כל כך להתנגד לנסות לקשר בין משמעויות לבין מספרים, לפחות כל עוד זה לא מפריע לך לבצע חישובים שאדישים לאותם משמעויות, יש לנו עוד הרבה להבין, וכמו שאמרתי הפילוספיה של המתמטיקה היא רק בחיתוליה,

 

[ald1357]

אני מבין מהר כשמסבירים לי לאט

אני מבין מהר כשמסבירים לי לאט , ולמה אני מתכוון הייתי רוצה שתסביר לי יותר בפרוט את הקטע הבא "אם אומר לך שאחד מן התנאים ההכרחיים של שדה להיות שדה הוא העדר מחלקי אפס מלבד האפס זה לא יגיד לך כלום, ואני יכול להבטיח לך שלמשפט זה (למרות היותו בר חשיבות במתמטיקה) אין הקבלה במציאות כפי שאנו מכירים אותה." האם תוכל להסביר את הטענה, או ההוכחה המתמטית העומדת מאחורי הדברים, הייתי רוצה לראות בזה אתגר כך שבמידה ואבין בדיוק למה אתה מתכוון אולי אוכל למצוא לזה הסבר לוגי ברמה כזו או אחרת המקשר את זה למציאות, לפחות למציאות כפי שאני תופס אותה,

 

[PmodQ]

ניסוח מקוצר של התנאי ../images/Emo70.gif

אפשר לפשט את התנאי ולומר ששדה הינו שדה בתנאי שהוא עומד בתנאי הבא (ועוד כמה אחרים): עבור כל a,b שונים מאפס מתוך השדה לעולם לא מתקיים ש: a*b=0 ולפני שתסביר לי שהכוונה (השיקוף במציאות הוא) היא שאף כמות של קיום אינה שקולה לאי הקיום, אשמח לומר לך שלמרות שהתנאי לא מתקיים לשדות הוא מתקיים למבנים פשוטים יותר אבל מאוד חשובים גם כן כגון חבורות, או חוגים, אם כן אנא הסבר כיצד זה שתנאי זה יתכן.

 

[ילד ירוק]

עוד דוגמא :

"חוסר ערך (אפסות) יכול להיות, חיסרון, ביטול, התאמה או אינסוף" איך בדיוק אפס יכול להיות ביטול, או התאמה או אינסוף?

 

[polynomial]

פימודקיו - הסבר נדרש

אם אתה באמת מתחיל מכלום, אז אין שום אינפורמציה נתונה (שהייתה קודם לכן). עליך קודם להגדיר כיצד יתרחש הביטול, ולהגדיר כיצד האפס "יבקע" אל תוך לפחות שתי ישויות ביטול. מכוון שה"הוראות" הללו לגבי כיצד הדברים צריכים להתבטל, מורכבים ממעצורים - מעצורים אשר מגבילים את הטבע של ה"כלום" - למעצורים עדיפות לוגית על פני הביטול. לכן עלינו להסביר כיצד המעצורים הגיעו לשם מלכתחילה, ועלינו לעשות את זה ללא משיכה לפעולת ביטול נתונה כביכול אינהרטית מאותו "כלום". כברירת מחדל, הישויות הכוללות את המערכת שלה ניתן לקרוא "הסכום של הרכיבים בתוך המניפולד של זמן-מרחב" צריכים להשתלב בכדי ליצור את המעצורים, מכוון שלא המעצורים ולא מרכיבם שווה ל"כלום", אנחנו מחויבים לההתחיל ב"משהו" מבראשית. מה שאומרת לנו שאנחנו לא ממש מתחילים מ"כלום", אלא מפוטנציאל לא מוגבל, משהו שמטבעו מכיל את כל אשר מסוגל להתקיים. זה מסתכם בפרשנות של 0 כ"0 אינפורמציה" ומחליף אותו עם שילוב של שלמות ואינסוף. לדוגמא, ע"י פירוש 0 כחיסרון של משהו הנקרא "אינפורמציה", המרמזת על השוואתו לפוטנציאל אינפורמטיבי הומוגני שיטחי ולא מוגבל (וככזה יחידתי), מה שבתור שווה לאינסוף קיומי, אנחנו הופכים את ה 0 לאפשרי בכדי לייצר את סוג הביטול המדובר. מכוון שזה מרמז שהקיום הינה תכונה מוגדרת-עצמית - אחרי הכול, אין שום מסגרת אינפורמטיבית נתונה המסוגלת להגדיר אותה - רק אפשרויות עם יכולות מהותיות פנימיות להגדרה ושימור הקיום שלהם יכולות לבוא לידי הגשמה. זה מה שדרוש בכדי להשיג "משהו" מתוך "כלום". המוסר הוא שמספרים, אפילו 0, הינם מושגים אשר אינם מסוגלים להיות מבודדים באופן סימבולי בתוך המטריציה הקוגנטיבית שלנו. בכל פעם שאנחנו משתמשים בהם, אנחנו ללא סייג משייכים את כל המטען התפיסתי להגדרה המתמטית המורחבת שלהם, ובכל פעם שאנחנו מישמים אתם, אנחנו בוחרים פרשנות עקבית מיד לאחר מכן. לכן, בכדי להשתמש בהם (לדוגמא) בכדי לעסוק בקוסמולוגיה, עלינו להתייחס לכל אספקט של משמעותם. אחרת, הם יניבו פרי לא הולם בכדי לבצע את הפעולה ההסברתית המיועדת. זה מה שכל כך יפה בקשה ליקום בעל סכום-אפסי, הוא יכול להופיע ולהיעלם ללא חילול של דבר שממנו הוא צמח, כתוצאה הינו עוד פן של זמן-מרחב.

 

[ילד ירוק]

אם מישהו הבין שיתרגם לעברית

 

[ald1357]

ממש כיף לקרוא אותך

ממש כייך לקרוא אותך ובאיזשהו מקום כבר אמרתי לך במסר אישי, אני חושב שאנחנו מדברים עם אותם הדברים, ומציע לך שוב והפעם בפומבי לעבוד על זה במשותף, וכעת אנסה להענות לבקשתו של ילד ירוק, ואם יהיו שגיאות אבקש שתתקן אותי אפשר לתפוס אפס ככלום ואז זה לא מקיים את תכונת האיבר המאיין כפי שניסינו לבטא אותו, על מנת שהוא יהיה איבר שמאיין הוא צריך להכיל בתוכו פוטנציאל ביטול, כל אחת מההתהוויות היא מעין מערכת מעצורים, או אוסף גלים קוסמים שקרסו אל הממשות בהיררכיה כזו או אחרת, למערכת מעצורים זו יש עדיפות לוגית שיש לכל יש על פני פוטנציאל של אין אינסופי מאחר ולוגיקה אוחזת ומכמתת יותר בקלות דברים בעלי שניתן לאחוז בהם בתמונת עולם המוכרת לנו, על מנת שאפס יאיין שני כיוונים שונים עליו להיות מעין נקודת המנוחה של אותם מעצורים או נקודה בה הם מבטלים האחד את השני ושבים בחזרה אל נקודת הפוטנציאל אצטט "זה מה שכל כך יפה בקשר ליקום בעל סכום-אפסי, הוא יכול להופיע ולהיעלם ללא חילול של דבר שממנו הוא צמח, כתוצאה הינו עוד פן של זמן-מרחב." מה שזה אומר שכל הקיום שלנו הוא מעין בועה או פיצול השומר על חוק שימור שאכן תארתי אותו באיזשהו מקום , ואותו קיום יכול להימוג לו לאיזון מחדש ללא השפעה כל שהיא במימדים של אותו מרחב ממנו נוצרה הבועה מאחר והמשפטים של פולימנל הם ארוכים ונבנים לאורך כמה שורות הסתפקתי כאן רק בתמצות הטענות העיקריות

 

[ald1357]

שאלה בקשר לגל קוסמי קורס

למעשה גל קוסמי קורס דומה למשואה פולינומית בה האינטגרל קורס לדיפרנצאיל מאחר והאינטגל מהווה מרחב אפשרויות לגבי הדיפרנציאל נשאלת השאלה, האם כל אחת מהאפשרויות קוראת כל אחת במרחב המימדים שלה, או שיש תשלום ניכר למה שנקרא ה DX קרי מטריצת המעבר, וכל האנרגיה של הגל מתבטאת בפתרון היחידי של המימוש, יש רצף הגיוני בשני הטענות ואין אני יודע בשלב זה להעדיף אחת על השניה אם כי הראשונה יותר קורצת לי אינטואטיבית מי שבא לו להתייחס לשאלה זו עם נימוק אשמח

 

[neko]

אני קורא על כך ספר חביב,

בשם המפתיע "אפס". סוקר את ההתפתחויות המתמטיות והפילוסופיות סביב האפס, ונוגע בכל הנק' החשובות. מומלץ, בייחוד למי שאהב ספרים כמו "המשפט האחרון של פרמה" (מתמטיקה לפוסט-טראומטיים...)

 

[methadonepretty]

מצטרף להמלצה... ../images/Emo13.gif

עשיתי את זה גם בפורום מתמטיקה ממש לפני כמה ימים. הספר אמנם קצת כללי מדי פה ושם, אבל את הרעיונות האלה אפשר לפתח על אנציקלופדיה שלמה, אז אני מניח שצ'רלס זייף התמודד עם הנושא טוב.