תודה על הבאור
תודה על הבאור, אני חושב ששני הקטעים משתלבים יפה מאד בתפיסת העולם שלי, ולכן ארשה לעצמי לבאר את הטענות העולות מתוך מה שכתבת לפי הפרשנות שלי, ואני מזמין אותך לתקן במקום שאתה חושב שלא פרשתי נכון בוא נתאר לעצמנו מציאות אמורפית לחלוטין חסרת צורה חסרת מימדים היוצרת בתוכה גל קוסמי של התהוויות, אותם גלים קוסמים של התהוויות מתמוטטים בחלקם למימושים מהסוג אותו אנחנו מכירים כחלל זמן חומר וכל שאר הירקות, אותו אוסף של התממשויות מהווה את הקוסמוס כפי שאנחנו מכירים אותו, ואולם אותו קוסמוס כפי שאנחנו מכירים אותו מהווה רק דרגת התהוות משנית להתהוות הכללית האמורפית, ולכן מוכלת עצמית בדרגה מישנית של הקיום, מציאות מוגשמת חלקית זו מהווה החלק "המעין סופי" של התהוויות אין סופיות התוחמות את מרחב ההתהוות שלה ונותנות לה צורה מימדית, הכלי הלוגי המבדיל בין לבין הוא פונקצית הגל הקוסמי המתמוטטת למימוש יחיד ומשאירה את שאר הפוטנציאל במרחב האמורפי, ולכן מבחינה קוסומלוגית מחוץ ליקום, זאת אומרת לא מוגבל על ידי ההתממשות ליקום, או תכונת המעצורים של היקום זאת אומרת מרחב הקריסה והמימוש, ההגדרה שלנו לדברים שהם מחוץ ליקום בוחנת את נקודת הקריסה של הגל הקוסמי לכאורה כל מה שקורה בפוטנציאל הלא ממומש לא שייך ליקום ולכן לא מוגבל על ידי תכונות המעצורים של היקום, יש לזכור כי גם אם גודל המרחב האמורפי לא נגיש ולא מוגדר מאחר ואין לנו נקודת יחוס לאחוז בו ולכמת אותה, עדיין החוקים שלו מוגדרים באופן מהותי פנימי קרי מרחב החלות של החוקים שלו נמצא מעבר לגל הקריסה הקוסמי בשני הצדדים, אני מקווה שדי דייקתי ואם לא אני מזמין תיקון, זה היה ניסוח של מורכב ומלמד ואני חייב לומר שהחכמתי ממנו אם כי לא ברור לי מה קורה לגל קוסמי שקורס ואיך נשאר ממנו מרחב שלא ממומש האם הוא מתפצל, או מאבד רק חלק מהפוטנציאל שלו, או שמדובר על גלים מסוג זה שחלקם קורס וחלקם לא, אבל ברשותך אחזור ואנסח את הדברים כפי שאני תופס אותם במילים אחרות, אם כי התמונה המצויירת בסופו של דבר היא אותה תמונה, ולהלן תופעות רוחניות נקיות אינן משאירות רישום הם נגמרות עם סיומן בשפה שלך גל קוסמי המתהווה ואינו קורס אינו משאיר שום רישום לא בזמן ולא במרחב ולא בשם מימד השייך לנו זא הרישום בזמן ובמרחב הוא רק של הדברים אשר לא זרמו בהרמוניה מספיק מלאה אשר לא גמרו לקרות בשפתך הרישום בזמן ובמרחב הוא רק של גלים קוסמים קורסים המודעות הטהורה היא המודעות המאויינת כולה ללא תשלום לאמצעי ביניים וללא הפסד ופחת בכל המימדים, זא אומרת שכפול נקי המאיין את עצמו במלאו, מאחר ואני מייחס מודעות לכל רמת התהוות כל שהיא אני רואה באותו גל קוסמי מעין מודעות על, המתאיינת כולה ללא תשלום לאמצעי ביניים, וללא הפסד ופחת בכל המימדים, זא אומרת שיכפול נקי המאיין את עצמו במלואו, מודעות זו היא האפס הטהור, הדתיים היו קוראים לה אלוהות אני לא הייתי מתווכח איתם, מודעות זו מהווה מעין בסיס ההגדרה של כל ההתהוות שלנו, מעין מקור הזרימה של הקיום שלנו, הדתיים מייחסים תכונות אלו לאלוהים, ומאחר ואני משייך מודעות לאותו מרחב קוסמי אני לא הייתי מתנגד להגדרה זו, מודעות זו שורה ומשתכפלת מעבר למימדים ומעבר לכל מרחבי החלל זמן חומר וכו' וכולם חלקיים לה, מודעות זו שורה ומשתכפלת מעבר למימדים ומעבר לכל מרחבי החלל והמציאות האפשרים וכולם חלקים לה, מהווים נקודות קריסה שלה, או נקודות צימצום בלשון הקבלה, מול מודעות האפס ישנו אוסף המודעיות התת חלקיות למודעות האפס מול מודעות האפס קיים אוסף המודעיות המתממשות חלקית ומהווים הטלים או הביטים שלו אוסף קבוצה זו מהווה את האחד את ההיטל המלא של האפס או הבריאה בצלם שלו, אוסף ההתממשויות מהווה את האחד באחדותה מהווה את ההתממשות הצורתית כל מקום בו השיכפול לא היה נקי עד אין סוף שייך לקבוצה זו, מכאן כל תת המציאות מהווה את האחד בלעומת האפס, או הביטוי או השיכפול שלו ברמות מתחתיו, האחד או האחדות או ההכללות של כל מה שמהווה באפס, מפה מהות המשפט " ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם" לכל טבעת בצל, בכל בצל שהוא, יש מעין אפס התחלתי ממנו נגזר אחד התחלתי ולכן המודעות האלוהית היא לא ישות אלא כיוון מתכנס של מודעוית גבוהות יותר ויותר,