אפיקורוס – רקע כללי
חי ביוון (341–270 לפנה"ס).
הקים באתונה את "גן אפיקורוס" – בית ספר פילוסופי ששם דגש על ידידות, חיי פשטות ולימוד.
תורתו זכתה לעיוותים לאורך הדורות, ובימינו הביטוי "אפיקורוס" נתפס בטעות כמושחת או כופר,
בעוד שהוא עצמו היה מוסרי מאוד ודגל באי-אלימות.
עיקרי תורתו:
1. תכלית החיים: אושר, שלווה, והיעדר סבל.
• האושר האמיתי הוא שחרור מכאב גופני ומדאגה נפשית.
• לא החיפוש אחר תענוגות מופרזים – אלא חיים פשוטים, שקטים ונבונים.
2. הנאה – לא פירוק רסן, אלא מתינות
• ההנאה האמיתית היא היעדר סבל.
• יש להבחין בין תענוגות טבעיים והכרחיים (כמו מזון פשוט, ידידות) לבין תענוגות מיותרים ומזיקים
(עושר, תהילה, תאוות מופרזות).
3. חירות נפשית ממורא האלים ומהמוות.
• אפיקורוס טען שהאלים קיימים אך אינם מתערבים בחיי אדם – אין לפחד מהם.
• המוות איננו רע – "כשהמוות מגיע, אנחנו איננו, וכשאנו כאן – הוא איננו".
4. ידידות כאוצר הגדול ביותר.
• החברות הייתה ערך עליון בתורתו. לדבריו: "מאין יֵש לרשעים אושר? כי אין להם חבר."
• ב"גן אפיקורוס" חיו יחד אנשים מכל שכבות החברה – כולל נשים ועבדים.
5. פילוסופיה ככלי לריפוי הנפש.
• הפילוסופיה אינה עיסוק עיוני אלא דרך לחיות חיים טובים וחכמים.
• היא עוזרת לאדם להבין את הטבע, לפתח תבונה ולחיות בשלום פנימי.
השקפתו על העולם:
• אימץ השקפת עולם מטריאליסטית (בהשפעת דמוקריטוס): הכול עשוי מאטומים וחלל ריק.
• אין תכלית קוסמית או גורל – לאדם חופש בחירה.
• טבע האדם נוטה לבקש תענוג ולברוח מכאב – זהו יסוד ההתנהגות.
ספרים וכתביו:
• רוב כתביו אבדו. העיקריים שנותרו:
○ "המכתבים" – במיוחד "המכתב למנואיקיאוס" על אתיקה.
○ "מחשבות נבחרות" – אוסף של אמרות קצרות.
○ תורתו נשמרה בעיקר בכתבי תלמידו לוקרטיוס (במיוחד בספר "על טבע הדברים").
מסר מרכזי:
"חיה בסתר. אל תערוג לעוצמה או תהילה, אלא לחיים שלווים, פשוטים, מוקפים בחברים טובים."
חי ביוון (341–270 לפנה"ס).
הקים באתונה את "גן אפיקורוס" – בית ספר פילוסופי ששם דגש על ידידות, חיי פשטות ולימוד.
תורתו זכתה לעיוותים לאורך הדורות, ובימינו הביטוי "אפיקורוס" נתפס בטעות כמושחת או כופר,
בעוד שהוא עצמו היה מוסרי מאוד ודגל באי-אלימות.
עיקרי תורתו:
1. תכלית החיים: אושר, שלווה, והיעדר סבל.
• האושר האמיתי הוא שחרור מכאב גופני ומדאגה נפשית.
• לא החיפוש אחר תענוגות מופרזים – אלא חיים פשוטים, שקטים ונבונים.
2. הנאה – לא פירוק רסן, אלא מתינות
• ההנאה האמיתית היא היעדר סבל.
• יש להבחין בין תענוגות טבעיים והכרחיים (כמו מזון פשוט, ידידות) לבין תענוגות מיותרים ומזיקים
(עושר, תהילה, תאוות מופרזות).
3. חירות נפשית ממורא האלים ומהמוות.
• אפיקורוס טען שהאלים קיימים אך אינם מתערבים בחיי אדם – אין לפחד מהם.
• המוות איננו רע – "כשהמוות מגיע, אנחנו איננו, וכשאנו כאן – הוא איננו".
4. ידידות כאוצר הגדול ביותר.
• החברות הייתה ערך עליון בתורתו. לדבריו: "מאין יֵש לרשעים אושר? כי אין להם חבר."
• ב"גן אפיקורוס" חיו יחד אנשים מכל שכבות החברה – כולל נשים ועבדים.
5. פילוסופיה ככלי לריפוי הנפש.
• הפילוסופיה אינה עיסוק עיוני אלא דרך לחיות חיים טובים וחכמים.
• היא עוזרת לאדם להבין את הטבע, לפתח תבונה ולחיות בשלום פנימי.
השקפתו על העולם:
• אימץ השקפת עולם מטריאליסטית (בהשפעת דמוקריטוס): הכול עשוי מאטומים וחלל ריק.
• אין תכלית קוסמית או גורל – לאדם חופש בחירה.
• טבע האדם נוטה לבקש תענוג ולברוח מכאב – זהו יסוד ההתנהגות.
ספרים וכתביו:
• רוב כתביו אבדו. העיקריים שנותרו:
○ "המכתבים" – במיוחד "המכתב למנואיקיאוס" על אתיקה.
○ "מחשבות נבחרות" – אוסף של אמרות קצרות.
○ תורתו נשמרה בעיקר בכתבי תלמידו לוקרטיוס (במיוחד בספר "על טבע הדברים").
מסר מרכזי:
"חיה בסתר. אל תערוג לעוצמה או תהילה, אלא לחיים שלווים, פשוטים, מוקפים בחברים טובים."