זאת שלה מעניינת. איך אפשר לדעת
האם למישהו מאנשי המקרא הדועים היתה אפילפסיה. בכנס שהיה לאחרונה בבאר שבע טענו שלשאול המלך היתה אפילפסיה ולא מכיוון שנפל על חרבו
אלא בשל התיאורים האחרים - וְרוּחַ יְהוָה סָרָה, מֵעִם שָׁאוּל; וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ-רָעָה. וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה. אני לא יודע כמה זה קשור באפילפסיה אבל ידוע לנו מכתבי היוונים ואחרים שראו באנשים הנתונים בהתקף אפילפטי נביאים, או משוגעים. ייתכן והרוח הרעה היתה דיכאון או משהו אחר. קשה מאוד לדעת היום. והנה כותבים על שאול בהמשך: וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה אֶל-שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ-הַבַּיִת (שמואל א, יח, 10) עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ--הֲגַם שָׁאוּל, בַּנְּבִיאִם (שמואל א, יט, 17)