אפילו הגשם...

[דפנה 43]

אפילו הגשם...

והימים הקסומים האלה לא מעוררים היום את תחושת ההקלה....הכבדות הזו, שמקורה במחשבות חסרות משקל,רק מחדדת את תחושת החוסר אונים...מה לעשות?להתחיל עוד יום כאילו כלום לא קרה ולהאבק על כל צעד, על כל תנועה...להאבק בעצמי כי הכל בידים שלי ואני לא יודעת....קוראת פה כל כך הרבה עצות ופתרונות ותוהה האם לא כולנו שהגענו לכאן נמצאים בדיוק באותו מקום? המקום ששמור לאנשים המתלבטים? תגידו לי אתם האם רק אני מרגישה לוזרית אמיתית,קשקשנית גדולה שכל מה שהיא יכולה לעשות זה לדבר לכתוב לקטר....ושום דבר אמיתי לא....

 

[seeyou]

"לוזרית אמיתית,קשקשנית גדולה ?

Motivation determines what you do... רק להביט לכוכבים..זה לא מספיק

 

[שובר הגלים]

סליחה?????

רק מי שלא עמד במקום הזה יכול לדבר כך !!!! ועל זה כבר נאמר " אל תשפוט אדם...וגו´"

 

[seeyou]

תחזרי למכתב שלה לפני שאת כותבת!

 

[שובר הגלים]

סליחה

כנראה שהבנתי את דברייך באור הלא נכון

 

[maof]

דפנה...........

לכאוב תמיד מותר.... להוציא החוצה מומלץ..... לשמור בבטן עד שמיתפוצץ חבל........ אבל כדאי מאוד להסתכל על הדברים בצורה ישרה ולדעת שיש בך את הכוחות להיתמודד עם השדים משום שהם תמיד נימצאים צריך לדעת איך לחיות איתם ולהעמיד אותם בפרופורציות הנכונות....... מעוף

 

[מיקי בת המקורית]

לוזרית... קשקשנית...

תשאלי את החברים הוותיקים פה בפורום מי היתה הכי קשקשנית ומי זו שהרגישה הכי לוזרית א נ י בשנה האחרונה כתבתי, התלבטתי, חששתי, הרגשתי שאני כותבת ומקטרת ללא סוף הרגשתי לפעמים שהאנשים פה כבר לא יכולים לקרוא אותי מרוב שאני חוזרת על עצמי שוב ושוב, אותן התלבטויות, אותן ספקות. שנה וקצת אחרי אני בדרך שבחרתי ללכת תכתבי... תקטרי... תתלבטי... אנשים נפלאים בפורום יחזרו ויאמרו לך אולי את אותן דברים, אולי דברים נוספים וחדשים וככל שיעבור הזמן תפנימי, תביני ואז תחליטי בעצמך איזו דרך ברצונך ללכת. בהצלחה

 

[איש המערות]

תיקון קטן

אמרת "אני" היית צריכה לאמר "גם אני". יש כאן הרבה מתלבטים, לעיתים מדברים ומשתפים יותר, לפעמים רק נותנים סימן חיים מדי פעם. אין כאן אדם אחד שהוא "לוזר" או "קשקשן". כל אחד והתהליך הפנימי שלו, בקצב ובסגנון המתאימים לו. חלק יחליטו לצאת לחיים אחרים חלק יחליטו להשאר ולשנות במקום בו הם נמצאים חלק יחליטו שלא להחליט בינתיים. אין מודל של "הצלחה". ההצלחה נמדדת לפי הרגשתו של מי שמרגיש שהצליח. בדרך אל ההצלחה יש הרבה פרפרים והרבה תקוות, כמו גם פחד מאכזבה. הפורום יודע לספק את התמיכה בדרך המפותלת הזו.

 

[דפנה 43]

תודה לכולכם....

וכן...אני יודעת שאני לא לבד....אני יודעת שאני לא היחידה שמרגישה את חוסר האונים הזה...אבל המון פעמים קרה לי שעשיתי הכל בכדי להפסיק את התחושה הקשה הזו....להסיר את האבן הזו שמתגלגלת לה לגרון בכל פעם שיודעים שזה לא נכון(הדרך שבה אני חיה)שצריך להפסיק את זה...ואז עושים הכל בכדי שדי זה יעבור כבר שאפשר יהיה לנשום....והכל זה אומר(או לפחות אמר)להקשיב לשטויות שלו כשהוא מספר לי שהוא בכלל לא מתכוון...להפך הוא נורא מתעניין בי ורוצה אותי וחושק בי ועוד ועוד ועוד....אבל זה קשה לו כי....וצריך עוד נסיון....והוא צריך רק קצת סבלנות ועזרה וזה ישתנה....אתם מבינים הוא ברצינות מבקש ממני לעזור לו לרצות אותי....ואתם מתפלאים שאני מרגישה כמו סמרטוט רצפה שכבר עשה את שלו....ודוקא עכשיו מתחשק לי להחזיק בכעס במועקה לפעמים יש להם תפקיד בחיים לפעמים דוקא הם הכח המניע לשינויים אמיתיים.....אז תנו לי עוד קצת להחזיק בהם....ואתם תמשיכו לתמוך ולספר...מעניין לי איתכם....שיהיה לכם חם ונעים....