אף פעם לא מרוצה

luch7

New member
אף פעם לא מרוצה

שלום לכולם אני בחור בן 35 משכיל נשוי עם תינוקת לפני שאני יתחיל עם נושא הדיון שלי אני רוצה להוסיף כי אני בחור מאד רציני, מתמיד, עושה דברים בשיקול דעת ומכל הלב ותופס את הנושא של עבודה כדבר מאד רציני בחיים. מאז שאני השתחררתי מהצבא (כמובן שעם הזמן רכשתי השכלה והתקדמתי), אבל טרם מצאתי מקום עבודה שאני אומר לעצמי וואלה זה זה, בו נתמיד ונתקדם. כל מקום עבודה אני מוצא את חסרוניותיו. כיום אני עובד במקום שלדעתי מנצלים את הידע שלי בשכר זהום (אני הסכמתי על מנת לרכוש ניסיון בתחום שקיבלתי תואר בו)אבל רחשי התסכול ממצבי הכלכלי מראים את אותותיו. יש לי השכלה במקצוע שהוא חופשי ורוב העוסקים במקצוע הינם עצמאיים, פשוט לפני כ-5 שנים עשיתי ניסיוןן להיות עצמאי עם שותף וגם בתחום שכלל לא התאים לי וזה פשוט לא הלך, מאז יש לי הרבה פחדים וחששות להיות עצמאי. בקיצור קצת מבולבל. אודה על התייחסותכם לנקודה שאני תמיד מתמרד כנגד מעסיקים, מאבד סבלנות, כועס והכל במעטפת פנימית של ילד טוב, כי אני באמת ילד טוב. יום טוב וכל טוב
 

roksan

New member
זה מוכר לי,,

. זה נובע מהמשפט המסיים שלך ילד טוב. אתה בפנים עדיין ילד. כי יש באיזשהו מקום גיבוי, תמיכה, מההורים ,אולי גם מההורים של האישה. יש מי שלוקח מימך אחריות ואתה יכול להרשות לעצמך להישאר ילד. תהנה מזה כל עוד אתה יכול. יום אחד ,אם תרצה או לא תרצה ,הגיבוי הזה יפסק.הורים מזדקנים אז תהנה . כל עוד אתה מתמרד אז אתה עדיין ילד. וזה כיף. .
 

luch7

New member
בהמשך לתושבתך

ראשית תודה על תגובתך. לגבי מקום גיבוי אז ההפך הוא הנכון, אני בא ממקום שכל מה שעשיתי בחיי( רכישת השכלה, טיולים בעולם, קניית דירה)עשיתי לבד בשתי ידיי עם הרבה עבודה קשה. גם הצד של אישתי לא עוזר לנו בכלום ואני לא מרגיש שום גיבוי מאף אחד. דווקא הדבר הכי חזק אצלי בחיים זה שאני סומך רק עליי ועל אישתי ואני בגלל זה מבקש שנהיה בריאים ושתמיד נוכל לפרנס את עצמנו בכבוד בלי תמיכה של אף אחד. אודה על תגובתך
 

roksan

New member
מאוד מכבדת

את גישתך. זה כל כך יפה שלמרות זאת נשאר בך הילד אותי זה הטעה .
 
תגובה ל"אף פעם לא מרוצה"

שלום לך, אני מבינה את הצורך שלך"להתיישב" במקום עבודה אחד קבוע ולהתקדם בו,במיוחד לאור רצינותך,התמדתך ושיקול דעתך, כפי שציינת,אבל להתקדם ולהתפתח אפשר וזה קורה במיוחד ,דווקא כאשר משנים ומגוונים מקומות עבודה, נוצרת אז אינטראקציה שונה עם אנשים חדשים כל פעם . התקדמות והתפתחות מתרחשים במישורים שונים: במישור העיסקי/ עבודה -התחום המיקצועי. במישור החברתי/ תקשורת עם החוץ- יחסי עם המעביד שלי ,יחסי עם חברי לעבודה ולקוחות. במישור הפנימי/ מודעות לעצמי - למה זה קורה לי? (בפשטנות יתר). כל אלו לדעתי מקבלים תאוצה דווקא בשינוי,ואכן ציינת שבמהלך החלפת עבודות למדת והתפתחת ואפילו בעבודה זו כרגע , אתה צובר נסיון בתחום לימודיך. כך אפשר לראות את הצד החיובי של השינוי וההחלפה ואולי זה ירכך את התיחסותך לעניין. בנוסף, הייתי שואלת אותך האם וותרת על רצונך להיות עצמאי? יתכן שבתוך תוכך אתה עדיין שואף לזה, אולם חושש. אם השאיפה הזו קיימת היא עלולה ל"הפריע" לך בעבודתך כשכיר.המציאות ה"אפורה" מול החלום,השאיפה. אולי תנסה לבדוק ולראות מה באמת אתה רוצה? אם תחליט להיות עצמאי ,וזה אפשרי (יתכן ותיעזר לשם כך מאיש מקצוע) עשה זאת. אם תחליט שזה לא בשבילך ותר על המחשבה הזו וקבל באופן סופי את הרעיון שאתה שכיר ושזה הדבר הנכון ביותר בשבילך. החלטה ראשונית זו תשחרר אותך מהבלבול. לאור ניסיוני כשכירה,שנים רבות, אני יודעת שכמו בכל דבר היתרונות והחסרונות בערך שווים לפה ולפה, העניין לקבל את ההחלטה של ,מה נכון לי כרגע ,ומתוך הנקודה הזו יש לשנות את זוית הראייה ובעקבות כך את ההתנהגות. בברכת הצלחה, אורה ניתן מאמנת אישית לשלווה פנימית וריפוי בשילוב טכניקות מתחום הרפואה המשלימה.
 
למעלה