אספתי את עצמי

אספתי את עצמי

בכל הכח מחקתי את מספרי הטלפון מכל הזכרונות אחרי ארבעה ימים של בכי ויגון מתחילה קצת לחייך מתחילה לאסוף את השברים יודעת זה יקח זמן יודעת שהזמן יביא הקלה יודעת שנתתי הזדמנות שניה שאם לא כך הייתי חיה כל חיי בתחושה של החמצה! מאוחר מדי /יענקל'ה רוטבליט זה נכון שרצינו להיות ביחד אבל החיים היו חזקים יותר זה לקח לנו בכל זאת הרבה שנים עד שלמדנו איך להסתדר שיקרו לנו כשאמרו שהאהבה תנצח היא לא הייתה מחזיקה אפילו יום בחוץ הזיכרונות שלנו נראים לא רע לא יכולה לברוח לא יכולה לרוץ היום אני יודעת שאסור לחכות כי מאוחר מדי לנסות כי מאוחר מדי לנסות היום אני יודעת שאסור לחכות כי מאוחר מדי לנסות כי מאוחר מדי לנסות אין נקודה שנוכל להתחיל ממנה אני כבר לא אצא אתך לנסיעה יש אספלט שחור על הדרכים שלנו ואין כניסה לחוף שבו עשינו אהבה זה נכון שרצינו להיות ביחד אבל החיים היו חזקים יותר זה לקח לנו בכל זאת הרבה שנים עד שלמדנו איך להסתדר היום אני יודעת לא לטעות כי מאוחר מדי לנסות כי מאוחר מדי לנסות היום אני יודעת לא לטעות כי מאוחר מדי לנסות כי מאוחר מדי לנסות היום אני יודעת לא לטעות כי מאוחר מדי לנסות כי מאוחר מדי לנסות | ניצת ת מכופפת כדי להרים עוד פיסה |
 
וגם

אהבה גדולה /יענקל'ה רוטבליט קירות הבית רעדו הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח היא לא רצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו היא את שלה הייתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק
 

יהודה א

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif

ניצתי יקירתי אני יודע שאת החזקה מכולן וגם לך מותר לפעמים להזיל דמעה איספי את עצמך למענך ולמען ילדייך היי חזקה "מחר יהיה טוב יותר"
 
אוספת יהודה

גם אם קשה משתדלת את הדמעות להזיל כשהם לא בסביבה אבל שאין אפ'חד בשטח נותנת לעצמי את הרשות לבכות ומזמן כבר למדתי שהחוזק האמיתי בא כשאתה יודע להודות בחולשה ועכשיו אני חלשה ומחר? תסתכל רגע על החתימה
 

מייקי69

New member
איך את מספיקה, תגידי?

אני לא גומרת לבשל לשבוע - והנה את שוב מפוספסת פיסות פיסות... אוי, והטקס של מחיקת מספרי הטלפון הוא טקס מקודש. כמעט כמו יציאת מצריים. יש בו המון נחמה. המון. רק אתמול חשבתי לעצמי, תוך כדי צעידה נמרצת לכיוון אסיפת ההורים, שאיזה כייף, הצלחתי לשכוח את מספר הטלפון שלו. היה מדהים, לרגע. אלא השמחה לא ארכה זמן רב, כי בסוף זה בא לי.
אז יאללה, הצטרפי אלי לבישולים. ותזדרזי בבקשה. מי יודע כמה זמן פנוי נשאר לך, לפני מספר הטלפון הבא
 
פעם ראשונה בחיי

שעשיתי כזה דבר טקס המחיקה המחיקה הזאת היתה משמעותית מאיין כמותה עבורי לא יודעת את המספר גם אם מאוד ארצה שנים רגילה לחיוג מהיר כזה שלוחצים מספר אחד והוא מחייג גם בפלאפון ,גם בבית עכשיו אם הדחף הטיפשי הזה להתקשר יצוץ אצטרך לעשות הרבה (ספר טלפונים שאין לי בבית , או אינטרנט) בזמן הזה שאצטרך לחפש בטוחה שאתעשת לפעמים צריך לתת להגיון לעבוד (תמיד אמרו לי שמה שלא נכנס דרך הראש נכנס דרך ה"רגליים") הצעד הזה גם היה סימלי עבורי... אם בכל השנים הללו פחדתי לאבד אותו כ"חבר" היום כבר יודעת שלא רוצה שום קשר רק ככה אוכל להתנקות | ניצת שכבר 4 שעות תמימות לא הזילה דמעה |
 

*יערית

New member
מצטערת../images/Emo24.gif

ועד שתאספי את כל הפיסות, ועד שהחיוך התייצב לו .... משפט באנלי אבל כ"כ חשוב, "הצגת " החיים חייבת להימשך
{יערית לעולם לא מחקה טלפונים ולא כתובות מאמינה במחיקה מהראש והלב}
 
ממשיכים יקירה

הביטי שניה למעלה לתשובה שכתבתי למייקי בקשר למחיקה...
| ניצת שכל כך רצתה כמוך להאמין באגדות |
 
גם ממני

ניצתי המון חיבוק, וכמו מייקי מתפעלת מכמה שאת מספיקה לחוות, לא מבזבזת ת'חיים שלה זותי... אוהבת אותך, ומזל טוב לנער... פייה
 

Lonely In Blue

New member
פעם כתבת לי....

שיש לך דבק מיוחד להדבקת שברים
בתוך הסערות מילים : נורית גלרון לחן : יוני רכטר ביצוע : נורית גלרון בתוך הסערות, בין נשימה למחנק בתוך תוכי פנימה. נסגרות הדלתות, ננעלות על בריח לאט, בלאט. אל תבוא אחרי למקום שקורא אלי שם השמים עמוסי עננים, שם אין קולות ילדים, שם השקט לוחץ בחזה - ולא מרפה.
 
כן היה לי כזה

אבל הוא התייבש קצת כנראה שהוא תופס במקרים קלים אבל המקרה הזה קצת יותר קשה בימים הקרובים מתכוונת לתור אחר שפורפרת חדשה
 

ophra

New member
מצטרפת ל../images/Emo24.gifים

ומרשה לעצמי להוסיף ברכה ברכה על האומץ לעשות את הצעד הזה של ניתוק מנסיון פרטי... "אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השדופה" ובעניין איסוף השברים את יודעת אשה... את יכולה לתת גם לאחרים לעזור לך לאסוף אותם בשביל זה יש בעולם חברים.... עפ
(עת השתחררתי...
)
 
למעלה