אספרגר או התפתחות מאוחרת?
שלום רב,
יש לי אח בצבא בן 20, אנחנו ילדים להורים גרושים, עוד שנה מסיים שירות (משרת בקריה). אבי חושש שיש לו תסמונת אספרגר מכיוון שחבר לאחרים רק בגיל מאוחר (סביבות כיתה י') וכי הוא סגור יחסית מבחינה ריגשית. לא מדבר איתנו על דברים שעוברים עליו. סיים בית ספר בציונים ממוצעים -.
כרגע יש לו חברים טובים מהתיכון, מבלה איתם כמעט כל יום, הוא מתקשר עם אנשים באופן נורמלי לחלוטין אבל לא פתוח איתנו. יש לציין שאני והוא חיים עם אבא, האמא זרקה אחריות ופשוט הלכה אבל הוא בקשר איתה ולא חסר לה ממון.. היו גירושים מאוד מכוערים.
הוא אדם ללא "עמוד שדרה", מאוד מושפע מן החברה וחסר שאיפות וחלומות. מעשן סיגריות ושותה אלכוהול. לא דואג לעצמו, אם הוא יהיה רעב לא יכין לעצמו אוכל ובעיקר סגור אבל שוב, אלינו, מבחינת חברותית כרגע הוא רואה יותר חברים מאיתנו.. היתה לו בעבר חברה, הוא לא חוזר באובססיביות על דברים מסוימים ולא נוטה לדיכאון שנראה לעין.
דעתי - הוא פשוט עצלן ועברה עליו ילדות לא משהו ולכן לא רואה את בני משפחתו כשותפים לחייו. אין בכלל קשר לאספרגר והרעיון הזה בא ממקום שאבי חושב בגלל ההתפתחות המאוחרת שלו חברתית ובגלל שהוא סגור כלפינו.
השאלה אם כדאי לשים על אבחון 3600 כדי לנסות בכלל לאבחן את הדבר הזה ואיך מדברים איתו על זה אם כן? אני יודעת שלחלק ההודעה הזו תראה כמגוחכת, אך גם בעיניי, אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיניי אם באמת יש סיכוי לתסמונת הזו.
יום טוב שיהיה לכולם
שלום רב,
יש לי אח בצבא בן 20, אנחנו ילדים להורים גרושים, עוד שנה מסיים שירות (משרת בקריה). אבי חושש שיש לו תסמונת אספרגר מכיוון שחבר לאחרים רק בגיל מאוחר (סביבות כיתה י') וכי הוא סגור יחסית מבחינה ריגשית. לא מדבר איתנו על דברים שעוברים עליו. סיים בית ספר בציונים ממוצעים -.
כרגע יש לו חברים טובים מהתיכון, מבלה איתם כמעט כל יום, הוא מתקשר עם אנשים באופן נורמלי לחלוטין אבל לא פתוח איתנו. יש לציין שאני והוא חיים עם אבא, האמא זרקה אחריות ופשוט הלכה אבל הוא בקשר איתה ולא חסר לה ממון.. היו גירושים מאוד מכוערים.
הוא אדם ללא "עמוד שדרה", מאוד מושפע מן החברה וחסר שאיפות וחלומות. מעשן סיגריות ושותה אלכוהול. לא דואג לעצמו, אם הוא יהיה רעב לא יכין לעצמו אוכל ובעיקר סגור אבל שוב, אלינו, מבחינת חברותית כרגע הוא רואה יותר חברים מאיתנו.. היתה לו בעבר חברה, הוא לא חוזר באובססיביות על דברים מסוימים ולא נוטה לדיכאון שנראה לעין.
דעתי - הוא פשוט עצלן ועברה עליו ילדות לא משהו ולכן לא רואה את בני משפחתו כשותפים לחייו. אין בכלל קשר לאספרגר והרעיון הזה בא ממקום שאבי חושב בגלל ההתפתחות המאוחרת שלו חברתית ובגלל שהוא סגור כלפינו.
השאלה אם כדאי לשים על אבחון 3600 כדי לנסות בכלל לאבחן את הדבר הזה ואיך מדברים איתו על זה אם כן? אני יודעת שלחלק ההודעה הזו תראה כמגוחכת, אך גם בעיניי, אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיניי אם באמת יש סיכוי לתסמונת הזו.
יום טוב שיהיה לכולם