hungry penguin
New member
אספסוף בזק
מצורף קישור לכתבה באנגלית על תופעה חדשה בארה"ב ובאירופה. עבור אלו שמתקשים לקרוא באנגלית (או שפשוט מתעצלים), הנה תקציר: קבוצות של אנשים לא קשורים בחיים היום-יומיים, יוצרים קשר באמצעי דיגיטלי, אי-מייל, SMS, פורומים, IRC וכו'. המטרה היא להיפגש במקום נתון, לבצע תעלול פשוט ולא מזיק, ואז להתפזר באקראיות. דוגמה תמחיש את היופי במעשה. ברומא, 300 אנשים הגיעו בסביבות אותה השעה לחנות הספרים הגדולה בעיר והתחילו לבקש מספרנים ספרים שאינם קיימים. כעבור מספר דקות, כולם התפזרו כלא היו. עכשיו דמיינו את הארוע מנקודת מבטם של ספרנים או לקוחות תמימים בחנות. פתאום החנות נעשית צפופה מאוד, אבל לא נראה שהאנשים שממלאים את החנות קשורים אחד לשני. כל אחד החליט על דעתו לבוא למקום, ובמקרה קרה שכולם הגיעו באותו הזמן. צירוף מקרים לא יאומן. ההתפזרות מרשימה לא פחות. חשוב להבהיר שהאנשים לא נפגשו במקום אחד קודם לכן. האנשים אף-פעם לא ראו אחד את השני. הכל נעשה בתקשורת דיגיטלית. מקרה אחר, מאות אנשים "לא קשורים" מילאו בערך באותה השעה את המרחב הירוק של סנטרל פארק בניו-יורק, והחלו עושים קולות של חיות. תוך פחות מחמש דקות כולם הלכו, ללא סימן של תקשורת ביניהם (הם דאגו לתאם שעונים מראש). שוב, דמיינו איך זה נראה מנקודת מבטו של מבקר אותנטי בפארק. הפארק עמוס מרגיל, אבל לא באופן יוצר מן הכלל (מדובר בפארק גדול במיוחד). לפתע, עוצרים רוב המבקרים בפארק ומשמיעים קולות. אתה נעצר על מקום, המום. תוך כמה דקות, הם מפסיקים וממשיכים בטיול שלהם ללא סיבה. כאילו שלמשך זמן קצר השתלט עליהם מוח חיצוני. מכל מקום, התופעה הקסימה אותי. במבט ראשון זה נראה מחוסר טעם. הרי לא מדובר בהפגנה או ארוע חברתי. אבל, תחשבו על זה כתופעה סוציולוגית. עד היום, כמעט כל תופעה יכולנו להתאים לתופעה היסטורית אחרת. כל דבר היה קיים כבר, פשוט בקנה מידה אחר. כאן מדובר במשהו חדש לחלוטין. משהו שלא נראה בהיסטוריה האנושית עד היום. המדיום הדיגטלי האינטרקטיבי בהפצה המונית נדרש כאן, והוא פשוט לא היה קיים קודם לכן. אני חושב שמדובר בניצנים של תופעה גדולה יותר: מיזוג של העולם הדיגטלי שנוצר באינטרנט (שהוא עולם מאסיבי ודינמי ביותר), והעולם החיצוני הפיזי. הבסיס של העולם הדיגטלי זה שהוא מיידי - לא דרוש זמן כדי להגיע או ליצור קשר בין שתי נקודות מרוחקות. הבסיס של העולם הפיזי, זה שבין כל שני עצמים יש מרחק - בעצם המושג תנועה מוגדר ע"י שינוי מקום ביחידת זמן. ולכן היכולת לשלב תקשורת מיידית עם קיום פיזי לכל דבר יצור ללא ספק עולם חדש. חשבתי שיהיה מעניין לנסות לייצר משהו כזה בישראל. הבנתי שבחו"ל הרבה רואים בזה חוויה... להיות שחקנים בסרט קצר, שבו הצופים לא יודעים שמדובר בסרט. משהו כיפי לעשות, בלי סיבה. כמו שמישהו אומר בכתבה המצורפת: "נדלקתי כשקיבלתי הזמנה [להתאספות]... שום פעולה, שום הפגנה. שום צורך לבחון מחדש את העמדות הפוליטיות שלי. פשוט, תבוא או שתהיה חננה
" ברור שההמון חייב לבוא מאינטרסים הדוניסטיים כאלו, שכן אין תועלת בארוע פרט לבידור. אבל מעניין לארגן כזה ואז לצפות בתגובה של הסביבה. לראות איך הסיקור בעיתונות. וגם, איך עובדת הדינמיקה של אנשים קשורים אבל לא קשורים. מכל מקום, תהיתי מה אתם חושבים על התופעה בכלל. תודו שיש בזה משהו מושך.
מצורף קישור לכתבה באנגלית על תופעה חדשה בארה"ב ובאירופה. עבור אלו שמתקשים לקרוא באנגלית (או שפשוט מתעצלים), הנה תקציר: קבוצות של אנשים לא קשורים בחיים היום-יומיים, יוצרים קשר באמצעי דיגיטלי, אי-מייל, SMS, פורומים, IRC וכו'. המטרה היא להיפגש במקום נתון, לבצע תעלול פשוט ולא מזיק, ואז להתפזר באקראיות. דוגמה תמחיש את היופי במעשה. ברומא, 300 אנשים הגיעו בסביבות אותה השעה לחנות הספרים הגדולה בעיר והתחילו לבקש מספרנים ספרים שאינם קיימים. כעבור מספר דקות, כולם התפזרו כלא היו. עכשיו דמיינו את הארוע מנקודת מבטם של ספרנים או לקוחות תמימים בחנות. פתאום החנות נעשית צפופה מאוד, אבל לא נראה שהאנשים שממלאים את החנות קשורים אחד לשני. כל אחד החליט על דעתו לבוא למקום, ובמקרה קרה שכולם הגיעו באותו הזמן. צירוף מקרים לא יאומן. ההתפזרות מרשימה לא פחות. חשוב להבהיר שהאנשים לא נפגשו במקום אחד קודם לכן. האנשים אף-פעם לא ראו אחד את השני. הכל נעשה בתקשורת דיגיטלית. מקרה אחר, מאות אנשים "לא קשורים" מילאו בערך באותה השעה את המרחב הירוק של סנטרל פארק בניו-יורק, והחלו עושים קולות של חיות. תוך פחות מחמש דקות כולם הלכו, ללא סימן של תקשורת ביניהם (הם דאגו לתאם שעונים מראש). שוב, דמיינו איך זה נראה מנקודת מבטו של מבקר אותנטי בפארק. הפארק עמוס מרגיל, אבל לא באופן יוצר מן הכלל (מדובר בפארק גדול במיוחד). לפתע, עוצרים רוב המבקרים בפארק ומשמיעים קולות. אתה נעצר על מקום, המום. תוך כמה דקות, הם מפסיקים וממשיכים בטיול שלהם ללא סיבה. כאילו שלמשך זמן קצר השתלט עליהם מוח חיצוני. מכל מקום, התופעה הקסימה אותי. במבט ראשון זה נראה מחוסר טעם. הרי לא מדובר בהפגנה או ארוע חברתי. אבל, תחשבו על זה כתופעה סוציולוגית. עד היום, כמעט כל תופעה יכולנו להתאים לתופעה היסטורית אחרת. כל דבר היה קיים כבר, פשוט בקנה מידה אחר. כאן מדובר במשהו חדש לחלוטין. משהו שלא נראה בהיסטוריה האנושית עד היום. המדיום הדיגטלי האינטרקטיבי בהפצה המונית נדרש כאן, והוא פשוט לא היה קיים קודם לכן. אני חושב שמדובר בניצנים של תופעה גדולה יותר: מיזוג של העולם הדיגטלי שנוצר באינטרנט (שהוא עולם מאסיבי ודינמי ביותר), והעולם החיצוני הפיזי. הבסיס של העולם הדיגטלי זה שהוא מיידי - לא דרוש זמן כדי להגיע או ליצור קשר בין שתי נקודות מרוחקות. הבסיס של העולם הפיזי, זה שבין כל שני עצמים יש מרחק - בעצם המושג תנועה מוגדר ע"י שינוי מקום ביחידת זמן. ולכן היכולת לשלב תקשורת מיידית עם קיום פיזי לכל דבר יצור ללא ספק עולם חדש. חשבתי שיהיה מעניין לנסות לייצר משהו כזה בישראל. הבנתי שבחו"ל הרבה רואים בזה חוויה... להיות שחקנים בסרט קצר, שבו הצופים לא יודעים שמדובר בסרט. משהו כיפי לעשות, בלי סיבה. כמו שמישהו אומר בכתבה המצורפת: "נדלקתי כשקיבלתי הזמנה [להתאספות]... שום פעולה, שום הפגנה. שום צורך לבחון מחדש את העמדות הפוליטיות שלי. פשוט, תבוא או שתהיה חננה
" ברור שההמון חייב לבוא מאינטרסים הדוניסטיים כאלו, שכן אין תועלת בארוע פרט לבידור. אבל מעניין לארגן כזה ואז לצפות בתגובה של הסביבה. לראות איך הסיקור בעיתונות. וגם, איך עובדת הדינמיקה של אנשים קשורים אבל לא קשורים. מכל מקום, תהיתי מה אתם חושבים על התופעה בכלל. תודו שיש בזה משהו מושך.