אסטון וילה - סיפור הצלחה או סתם סיפור?

sok777

New member
אסטון וילה - סיפור הצלחה או סתם סיפור?

בשבועיים האחרונים אני ככה מדפדף ומחפש לי קבוצה נחמדה לשחק איתה. הייתה לי, כאמור, את השמירה המדהימה שהייתה לי עם בארסה שכללה ב3 עונות: 3 אליפויות משלוש, גביע ספרדי משלוש, 2 סופר-קאפים משתיים, סופר-קאפ אירופי (1 מ1), ליגת האלופות מתוך שלוש משהו כזה, כולל גם סיפורים מדהימים וזכיה באליפות עם 95 נק', 90 נק' ו-93 נק'. בסוף 3 העונות עם בארסה התחלתי את העונה הרביעית, ובחודש אוגוסט כבר ראיתי שזה לא זה. ב3 עונות הבאלאנס בבנק קפץ מ+30 מיליון ל(תנשמו עמוק) - +220 מיליון. פאונד. היה לי איזה 100 מיליון פאונד להעברות. אבל פחדתי להוציא הרבה אז הבאתי שחקנים בינוניים ולא תותחים כבדים. פחדתי לשחרר את דקו והנרי המזדקנים ושילמתי על כך. התפטרתי משם, ובארסה לקחו את המאמן של מנצ'סטר דאז (2010) - אגואירה (היום הוא של אתלטיקו מדריד). אגב, גם הגעתי לגמר המונדיאל אבל הפסדתי מפנדל אחד לברזיל. בכל מקרה, אני עברתי למנצ'סטר ועשיתי שם עונה אחת. לא תאמינו איזה סגל עלוב קיבלתי.. קיבלתי קבוצה קטנטנה, כאילו הסגל של היום של מנצ'סטר, רק תורידו איזה 3-4 שחקנים. ממש הסגל של היום רק בלי רונאלדו, ואן דר-סאר, גיגס, סקולס וכו'.. בכל זאת, 2010. היה קשה מאוד לשחק שהשחקן הטוב היחיד הוא רוני. ההגנה חזקה, אבל הקישור חלש ביותר. התחזקתי טיפה בינואר, לא משהו רציני. נתתי פוטו-פיניש די אדיר, הגעתי לחצי גמר ליגת האלופות שם אינטר כמדומני הדיחה אותי. אני חושב שבגביע הליגה זכיתי. בגביע האנגלי עפתי מול ארסנל שהייתה היריבה הגדולה שלי, ובליגה ארסנל הייתה בהפרש של 5 נק' 3 מחזורים לסיום וזה הגיע להפרש של 2 נק' מחזור לסיום. התייאשתי ולא האמנתי שאני מסוגל, כי הייתי צריך לנצח ושהם יפסידו אז עשיתי "חופשה" של יום אחד ולצערי הרב ארסנל זכו כאשר להפתעתי הם הפסידו אבל עשיתי רק תיקו. איזה פספוס ! בקיצור, החלטתי לעזוב את השמירה הזאת, לפחות בינתיים, ולעבור לאתגר אחר. הלכתי למנצ'סטר סיטי. הלך לי שם לא רע בכלל. הייתי אחרי בערך חצי עונה במקום ה4 אבל מסיבה שאני בעצמי לא זוכר כרגע (אף על פי שזה היה רק לפני שבוע) הפסקתי ומחקתי את השמירה. רציתי משהו אחר. התחלתי עם מידלסבורו וזה ממש לא הלך. גם עם אתלטיקו מדריד התחלתי שמירה, אבל בשלב בניית הסגל החלטתי שלא בא לי ליגה ספרדית :) ואז דפדפתי בליגה האנגלית ומצאתי מה בא לי. קבוצה צנועה, שבשנים האחרונות מסיימת באמצע-תחתית הטבלה. עם תקציב לא מבייש בכלל (80 מיליון פאונד) והסטוריה. הלא היא - אסטון וילה. ההתלבטות הייתה בינה לבין פורטסמות', אבל לקחתי אותם. אני ממש בהתחלה, סיימתי חודש אחד בלבד. אבל בינתיים בניתי את הקבוצה והתחלתי את העונה. עשיתי קצת קמובינות עם שינוי התקציב והוספות לתקציב השכר והגעתי לדבר מאוד מכובד: 32 מיליון פאונד להעברות (זה המון, כמובן), 603 אלף פאונד שכר. משהו יפה מאוד. משהו שמתאים לקבוצה שמתמודדת על מקום 4. אמרתי שהשאיפה היא לסיים בחלק העליון של הטבלה. כמובן שהשאיפה שלי יותר. השאיפה שלי היא לעלות לליגת האלופות, בה אסטון וילה זכתה פעם אחת, בשנת 1982. הבאתי 4 שחקנים ב25 מיליון פאונד, ומכרתי 2 שחקנים ב4 מיליון פאונד. סה"כ 21 מיליון פאונד הוצאות על שחקנים. די הרבה, אבל הייתי צריך את זה. אז אמנם אני ב10- מיליון בעונה, אבל הבאלאנס הוא +32 מיליון, שזה לא רע. הבאתי את: *קאני - הקשר מויאריאל *אנדרו טיילור - מגן שמאלי ממידלסבורו *לוריק קאנה (או סאנה) - קשר מרכזי מבורדו *ריאן טיילור - מגן ימני מוויגאן 4 שחקנים חשובים שמחזקים לי את הסגל משמעותית. הסגל, חשוב לציין, מאוד חדש. 6 משחקני ההרכב הפותח שלי בעונתם הראשונה בוילה פארק, 2 נוספים גם (רק שהם בהשאלה) ו3 בלבד כבר ותיקים בוילה פארק. העונה שלי נפתחה עם משחק חוץ בפרייד פארק מול דרבי קאונטי. הובלתי, אבל שגיתי וספגתי. 1:1 בסיום. במחזור השני כבר באתי יותר חכם. משחק בית ראשון העונה מול פורטסמות' (זאת שהתלבטתי אם לקחת אותה). הובלתי 1:0 במחצית, הם הצליחו להשוות במחצית השניה ל1:1 אבל השכלתי לנצח 3:1 בסיום. ניצחון ראשון העונה. מחזור לאחר מכן היה קרב עולמות בחוץ מול פולהאם. הם נתנו פייט לא נורמלי וחטפתי אדום בדקה 42. במחצית השניה היה משחק שקול ושינויים טקטיים התקפיים (אבל כאלו שלא סיכנו לי את המערך שהיה ב10 שחקנים) השתלמו וניצחתי עם שער בדקה ה81 של לוק מור המצויין שנתן צמד מול פורטסמות'. משחק לאחר מכן זה כבר לא היה צחוק. ליברפול מגיעה להתארח בוילה פארק. אני אומר לשחקנים שלי לפני המשחק בהצלחה, ועם שינוי טקטי קל מתחיל את המשחק. להפתעתי המשחק היה די שקול. אמנם ליברפול הפחידה אותי עם ההתקפות שלה, אבל הייתי די עדיף ואפילו נפסל לי שער. 0:0 במחצית. במחצית השניה שוב הייתי עדיף אבל זה עדיין היה 0:0. עשיתי שינויים טקטיים וחילופים. קאני הספרדי המצויין עלה מהספסל בדקה ה70 ובדקה ה81 נגח כדור חופשי שהרים גרת' בארי פנימה ! 1:0 לאסטון וילה על ליברפול. האם היתרון יחזיק מעמד?! בדקה ה84 מסירה לוק מור חטף כדור במרכז המגרש, קלט את ריינה (שהיה מ-ע-ו-ל-ה חוץ מאותו רגע) מחוץ לשער, בעט כדור מ60 מטר מוקשת מעל ריינה שרץ אחורה אבל לא הצליח לעצור. שער מ-ד-ה-י-ם של החלוץ המצטיין שלי. 2:0 לי בסיום ! לשתי הקבוצות נפסל שער מנבדל, אבל מה זה חשוב?! ניצחתי. אחרי 4 מחזורים אני במקום הראשון עם 10 נק'. :) נקווה שיהיה נחמד..
 

Thierry Henry

New member
זה משהו שקורה לי גם עכשיו ב2010..

נתייחס לאסטון וילה בסוף. אבל החולשה זאת של מנצ'סטר וצ'לסי ,3 שנים אחריי שמתחילים לשחק זה משהו מדהים. למשל, העונה עם ניוקאסל כרגע אני עם 7 מ7 בליגה, רחוק כבר עכשיו 10 נקודות מצ'לסי ויונייטד. לעומת זאת היחידה שמצליחה לשמור על יציבות כגדולה, היא ארסנל שכנראה אם לא הייתי מאמן ניוקאסל , הייתה לוקחת 2 אליפויות רצופות והולכת לעוד אחת גם העונה. אלו דווקא הקבוצות מפוצצות הכישרון עם התקציבים הטובים כמו אסטון וילה, פורטסמות', ווסטהאם, מנצ'סטר סיטי , אלו שבעונות המתקדמות תופסות דומיננטיות. זה מן הסתם לא יקרה במציאות, אבל מעניין שזה כן קורה במנג'ר. אצלי למשל, הרכש הכי משמעותי שמנצ'סטר עשתה ב3 עונות זה לקחת ממני את מודריצ'. אבל אני לקחתי לה את וויין רוני.. ככה שהיא רק החלישה את עצמה עוד יותר. כנ"ל צ'לסי..דרוגבה בן 33 הוא השחקן המוביל שלה..זה כאילו המשחק עוצר את ההתפחות ההגיונית שלהן. ולגבי אסטון וילה, קבוצה נהדרת, מאגר כשרונות מעולה ותקציב גדול, אתה יכול להצליח איתה ולהגיע למימדים שאני הגעתי עם ניוקאסל.
 

sok777

New member
בהחלט.. מנצ'סטר או צ'לסי

תמיד מתחלשות אחרי 2-3 עונות. בכל אופן, הנה סיכום חודש ספטמבר המופלא באסטון וילה: אחרי שזכיתי במאמן החודש באוגוסט עם 3 נצחונות ותיקו, וגם שניים משחקני קיבלו את מקום 2 ו-3 בשחקן החודש ושחקן נוסף שלי - לוק מור זכה בשחקן הצעיר של החודש, התחלתי את חודש ספטמבר. יכל להיות יותר טוב. משחק בית מול רדינג. 1:0 לי לאורך כל המשחק, ובשניות האחרונות שוויון מעצבן. 1:1, תיקו שני העונה. משחק לאחר מכן פגשתי את וויגאן בחוץ. מחצתי אותם 3:0. אחרי שהחבר'ה קיבלו ממני בראש בסוף המשחק מול רדינג הם התעשתו. אח"כ טוטנהאם שעוד לא נכנסו לעונה הגיעו לוילה פארק. במשחק מצויין וטקטי מאוד ניצחתי 2:1 בסיום.
אחרי 7 מחזורים: 5 נצחונות ו2 תיקו. לא רע בשביל קבוצה כמו אסטון וילה.. בטח ששיחקתי כבר מול ליברפול וטוטנהאם. משחק לאחר מכן פגשתי את ליברפול בסיבוב ה3 של גביע הליגה, אחרי שעברתי את בארנסלי עם 2:0 קליל. ליברפול, המובילה בליגה, באה לנקום על המשחק היחיד העונה שלא ניצחה.. מולי. שוב הם חוזרים לוילה פארק. במחצית הראשונה הייתי עדיף ו-קרוו כבש את שערו הראשון העונה, בעיטה חופשית מ25 מטר לחיבורים של ריינה שהיה, כהרגלו, מעולה. 1:0 לי במחצית. במחצית השניה הייתי עדיף וקרוו הצליח להשלים צמד בדקה ה71 אחרי טעות לא אופיינית לריינה ביציאה לא טובה. 2:0 נוסף על ליברפול. הוכחתי שאני עדיף מהם.
בסיבוב הרביעי, אגב, אני אהיה מול מנצ'סטר סיטי. ולמשחק האחרון בחודש- משחק חוץ מול מנצ'סטר יונייטד שנמצאים ערב המחזור ה8 עם 2 נק' פחות ממני. הם צריכים נצחון בבית מול אסטון וילה. לא משימה יותר מדי קשה בשבילם. אז מסתבר שכן. מחצית ראשונה נתתי פייט מדהים, אבל הייתי חסר את הפרטנר של לוק מור בהתקפה וגם את המחליף שלו. לכן התקשתי בהגנה. 0:0 במחצית. במחצית השניה עשיתי בדקה ה60 שינויים טקטים שהעבירו את השליטה מהביתיים אליי. וכן, בדקה ה72 לוק מור כובש שער מרהיב ומדהים את כל האולד טראפורד. 1-0 לאסטון וילה על השדים האדומים. 7 דק' חלפו, ורונאלדו פרץ מהאגף ובעט לפינה הרחוקה. 1-1. לא פייר הרונאלדו הזה. בדקה ה84, שליחה מעולה של קאני להארווד הגרוע שלא מצליח להגיע. מנצ'סטר יוצאת למתפרצת וכובשת מריבאונד. שוב רונאלדו. 2-1 להם בסיום. חבל. חבל. חבל. אחרי 8 מחזורים, אני מקום 4 עם 4 נק' אחרי ליברפול הראשונה.
 

sok777

New member
ינואר מגיע...

טוב, אז כמו כל קבוצה שהיא לא באמת גדולה יש נפילות רציניות ואי-יציבות. ניוקאסל הובילו עלי 3-0 אבל השוותי ל3-3. בכל מקרה, אחרי סיבוב שלם (19 מחזורים..) אני נמצא במקום ה5 בגלל חוסר-מזל וחוסר יציבות. הפסדים מטופשים למנצ'סטר, בולטון ועוד .. הבעיה הקשה היא שספגתי המון (27). לא שמקום 5 זה לא מכובד (מאוד) לקבוצה בסדר גודל של אסטון וילה שהציפייה התקשורתית ממנה היא מקום 10 בלבד, אבל בכל זאת.. יכלתי להתברג ברביעייה.
 
למעלה