היי וויש

חזרנו? היה צפוי..נכון-
זה בקטנה קצת, את מוציאה את הקינאה*היא קיימת,נקודה* שלך בי..
לא ציפיתי שיגידו עלי כלום. לא טובה, לא רעה..לא זו הייתה הכוונה..
בניגוד אלייך.
שכ"כ הרבה פוסטיםש פתחת וויש-ידעתי בתוכי שהם בולשיט..מה לעשות? ולא אמרתי לך כלום.
יש המון סוגים של בני אדם.
ויש כמוני. גם.
שהכנות היא אבן דרך אצליהם. הם לא יודעים דרך אחרת.
אבל לא יודעים! פשוט..ככה.
ואלו כמוני, גם לא אוהבים את החרטות והשפכטלים. הם רואים בהם דברים מיותרים.
זה משעמם אותם.
בניגוד-אלייך. בתכלס כולך-פייק. כולך. ככה אני חושבת..
דיברתי איתך מעט במסרים, וקראתי אותך ה ר ב ה כאן.
אני לא מסכימה עם כ"כ הרבה דברים שאת אומרת סתם, אני לא מסכימה כ"כ הרבה עם הדרך שלך-
אבל אני לא אומרת. הפסקתי, כי הפסקתי לריב איתך..
פעמיים פנית אלי, פעמיים איכזבת. פעמיים השתלטו עלייך רגשות הקינאה, החרדה למעמדך פה והפנית את זה אלי..
עכשיו אני אגיד לך משהו..
כשביקשת שנחזור לדבר בפעם הראשונה- מיד אמרתי וואלה, אני מוחקת. דף חדש.
כשאצלי נפתח דף חדש-אני משתדלת לראות את האדם שלא ראיתי, בזמן הריב שלי איתו.
בטוח שיש בו אחלה של כל מיני פנים אחרים.
אבל בעיקרון-כשאני סולחת-אני באה נקיה..
ואז יום אחד משומקום-תקפת אותי כתבת דברים מגעילים, ופוסט מתחת ביקשת שלא אתיחס
ונשמתי-ולא התיחסתי.
כי אני באה ממקום של לראות את הטוב באנשים.. אני...משוועת לזה.
אבל שלא כמוך, אני לא יודעת להתמודד וירטואלית-כמוך. אז הניסוחים שלי שונים.
בוטים יותר-אבל אמיתיים. לא פייקים. לא מחושבים וירטואלית מזויינת..
אחרי כמה ימים-שוב יצאת עלי על כלום. *זו הקינאה, כפרה*
ואז..יצאתי עלייך-חזרה. עם האמת שאני מכירה..
הורדתי ת'כפפות, כן. כי את זה מסוג הנשים שבמציאות אני מחייכת אליהן מכל ליבי-
אבל הן שונאות אותי. בגללן, לא בגללי.
במציאות-אני לא אומרת כלום. למרות שהאמת ידועה לי..אני שותקת. ומחייכת.והולכת....
פה-אמרתי לך כל מה שאני חושבת עלייך. הכל..כי הגעלת אותי אז..אני קולטת מעבר-זו בעיה.
ושוב רבנו.
ואז ביקשת ואמרת ועוד כמה כאן אמרו-דברי איתי דברי איתה..כאלה.
אני אדם מאוד סלחן. אבל הפעם, ידעתי שיש ממה להיזהר וחשבתי על זה..
אבל בגלל מי שאני-הסכמתי והייתי סקפטית.
אבל ניקיתי הכל. ה כ ל.

זו סליחה אמיתית בעיני.
ואת באה עכשיו, בכזה פוסט שלי שמעביר איזה מסר מבחינתי..מסר טוב..
ודווקא בו, בגלל הפחד שלך שאולי יראו אותי כ"טובה", תוקפת אותי

וטוענת שאת לא יכולה לשכוח, לסלוח..אז למה בעצם ביקשת לדבר איתי?
שוב אינטרסים וירטואליים?
שוב לא בגלל הסליחה לשמה?
עצוב ו-עלוב נורא..
כי אם היית טובה כמו שאת מורחת כאן-*ואת לא, אני יודעת. הצביעות שלך מרקיעה שחקים,
אבל זו זכותך המלאה*
היית באה וכותבת לי מסר..ומדברת איתי באמת..והייתי מסבירה לך..
וזה היה נעים.
לגבי שמש- א. לא עניינך. ב. היא דיברה אלי ועלי בצורה מגעילה וקיבלה את מה שאני חושבת
עליה בענק!
המשחק שהיא שיחקה פה, השקרים, המניפולטיביות הרוע כפי שאני רואה אותו-הכריחו אותי להגיב על מה שאמרה לי-באמת!
אמת פשוטה..
זה שאת רואה את זה כבוטה-זבש"ך. כשאני טועה, ויש לי מלא ביקורת עצמית-אני מבקשת סליחה.
אבל אם מישהו מתחיל איתי, בעיקר כאן-אני מגיבה בחלק קטן ממה שאני רואה כאמת.
כן, חלק קטן, תארי לך...
במציאות שלי אני לא-אני נעלמת.
אני לא אדם שצועק, ולא אדם כפי שכבר אמרתי מזמן, מסוגל לשמוע צעקות לידו..
זה מפחיד ומשתק אותי.
אז אם נדמה לך בפסיק קטן שאת יודעת מי אני-את מאוד טועה

מאוד.
אבל אני יודעת מי את.
אני לא אגיד לך מי אני חושבת שאת, כי כבר אמרתי.
זהו...אז אל תציעי לי ברוב "טובך" לא לענות לך-אני עונה מתי שאני מוצאת לנכון.
ואת המניפולציות שלך תפעילי פה על אחרים. כמו שעשית עד עכשיו-וזה עובד אצליהם.
אצלי לא.
אני זן שונה ממך

לא טוב יותר, לא רע יותר- שונה.
שבת שלום לך.