אסוסיאציות

[HassiD]

אסוסיאציות

דבר ראשון, כל מי שקורא את זה, אני מבקש לשבת רגע, לקחת כוס מים ולנשום עמוק.... השבוע, אני לא אפרסם שאלות על הספר השלישי כפי שהה אמור להיות, משום שלא הספקתי לקרוא בשבת כלום. אני יודע שכולכם ציפיתם, וחיכיתם לכך - אבל אתם תאלצו להמתין עוד שבוע. אני ממש מצטער ומתנצל.... בכל אופן, לנושא לשמו התכנסנו: האם ספרי (או סרטי) הארי פוטר מעלים לכם אסוסיאציות של מקום/זמן? אני לא מתכוון ל"כשאומרים לי הארי פוטר, אני ישר חושב על הוגוורטס" או משהו כזה, אני אביא דוג': הסדרה "המומינים" מקושרת אצלי לצהרים, בעוד ש"בולי איש השלג" מקושרת לשעות הבוקר המוקדמות (6-7), משום שאלו השעות בהם הם שודרו כאשר תפיתי בהם תמיד כשהייתי קטן, ואם אני רוצה לראות עכשיו המומינים - קצת מוזר לי לראות את זה בערב נגיד... או כשאני שומע את הדיסק השני של within temptation זה מעלה לי תחושה של נסיעה לכרמיאל, בעוד שהדיסק של מיילי סיירוס, מזכיר לי נסיעה לחיפה, כי אני חרשתי את הדיסקים הללו לראשונה בנסיעות הללו. במקרה הזה, זה לא שמוזר לי לשמוע אותם בזמן אחר, אבל כשאני שומע/חושב עליהם - זאת התחושה שמיד עולה לי... אז תהיתי האם יש לכם גם זכרונות שמתאימים להארי פוטר. אצלי, הספר מזכיר לי מיד קריאה בשבת בלילה, לאור השירותים, כי הייתי קורא את זה בערבי שבתות, (כי כל השבוע הייתי בפנימיה), אחרי שכולם הלכו כבר לישון, ואז האור התכבה, ובתור דתי - זה מה שעושים... קוראים לאור השירותים... אז עכשיו אם אני קורא הארי-פוטר בערב שבת (גם לא לאור השירותים

) זה מרגיש לי "נכון"...

 

[Miss Lavet]

הארי פוטר מזכיר לי

את הילדות תמימות צפייה למשהו שלא יקרה אמונה ו-או תקווה מפלט קסם שינוי מסע קשר וזהו... נראה לי

 

[סנילית בהכחשהXP]

מדבר

אולי זה קשור לזה שאת החמישי קראתי בפעם הראשונה בטיול ג'יפים (ואז נתקע לנו אחד הג'יפים במעלה עקרבים, הבנו את משמעות השם, ישנו בג'יפים ושברנו שיא של 7 אנשים במקום צפוף במיוחד ליותר מ6 שעות בלי לצאת. ייאי) היה נחמד למרות שלא נוח לקרוא בתנאים כאלה ^^

 

[timetraveler900]

יום כיפור

תכננתי להתחיל לקרוא בו את הספר החמישי ולא היה אותו בספרייה אז בלי לחשוב פעמיים הלכתי וקניתי אותו. בסוף לא יצא לי לקורא אותו ביום כיפור כי הספר לבגרות תפס לי את כל היוום

 

[CoralP]

אוו כן..

אחרי מקלחת, בתוך המיטה, מהערב עד השעות הקטנות של לפנות בוקר. ככה קראתי את ה5-6-7. ה5 בעיקר! הרבה פעמים בא לי לקרוא ואני קוראת באור יום/ישיבה/מקום מחוץ לבית, וזה מרגיש לי פשוט... לא זה

 

[מרבה ידיים]

השביעי מזכיר לי בעיקר נסיעה מטורפת בשתיים לפנות בוקר למכירה המרוכזת, התברברות בת"א ואז קריאה רצופה עד אור הבוקר. האחרים זה בעיקר אף תקוע בספר בפוזות מוזרות כמו בישול, נדנוד פעוט בגן הציבורי, עזרה בש"ב וכו'.

 

[hollypop girl]

ה"פ מזכיר לי: ילדות תמימות מפלט בוטנים אמריקאיים

(כי פעם הייתי אוכלת אותם בזמן קריאה)-אני אפילו חושבת שנשארו לי כמה טביעות אצבעות שומניות על הספרים

אף פעם לא נמאס (מה שכן נמאס לי זה לשמוע את המשפחה שלי אומרת "עוד פעם את קוראת ה"פ? *אנחת ייאוש*" ציפייה (לספר הבא) דיכאון (כשזה נגמר\כשמישהו מת) בכי (כי אני מאלה שבוכים מכל דבר

)

 

[כפרעע על גנסן אקלס]

מצטערת על הבורות אבל era? למה הכוונה?

 

[hollypop girl]

תקופה, עידן. זה בסדר

 

[כפרעע על גנסן אקלס]

הה אוקיי

 

[היפוגריף 25]

כשקראתי את השביעי...

ראיתי אותו כמעיין מחזמר כזה וניסיתי להשחיל בכול מיני חלקים בספר שיר מפורסם כלשהו. רוב השירים שבחרתי היו שירים דיכאוניים לגמרי (בדד, עורי עור, לבכות לך, אם יש גן עדן ועוד מהרפרטואר הדיכאוני הישראלי) אבל כול פעם אני רואה סצנות מסויימות בליווי שירים מסויימים.

 

[Rumbleroar]

שאלה מעניינת! |{|

*דיליי, ווהו!

* כפי שסיפרתי פעמים רבות לכל מיני אנשים בפורום, בפעם הראשונה שקראתי את הספרים בעצם לא אני קראתי אותם. בגלל שהספרים יצאו כשאני הייתי בת 6 ואחי הגדול בן 8, לא כל כך ידענו לקרוא מספיק טוב ולכן אבא שלי הקריא לנו את הספרים הראשונים. ואז המשיך עד השביעי מתוך מסורת משפחתית.

הספרים היו יוצאים כל קיץ שני בערך, ולכן הספרים שלישי-רביעי-חמישי הסתנכרנו לנו בדיוק עם טיולים משפחתיים לאירופה. כך יצא שהספרים האלו מתקשרים אצלי למקומות משונים בשוויץ, אוסטריה, הולנד וגרמניה - כל מיני יערות אפלים, אגמים שחורים וערים עטויות ערפל...

אחר כך לקרוא את הספר השישי בארץ (כי מאותה שנה לא טסנו הרבה זמן) היה ממש מבאס.

אגב, באותו הקשר גם סדרת סיפורי נרניה מתקשרת אצלי לסלובניה, אם כי אותה כבר קראתי בעצמי

 

[Rumbleroar]

ויש גם תמונה

|{|

אני לא רואה צורך לטשטש, אף אחד מאיתנו כבר שנים לא נראה ככה

אם אני לא טועה אני כאן בת 8, אחי הגדול בן 10 ואחי הקטן בן 3 וחצי.

 

[Mor L]

את פשוט מקסימה!

חח לא השתנית בכלל! וזאת מחמאה!

 

[Mor L]

*אסוציאציות

אוקיי אז ככה

(חפירה! ^^)

הספר הראשון לא זוכרת בכלל איפה קראתי אותו, אני יודעת שזה היה בצבא אבל לא זוכרת אם בבסיס או בבית, בלקאאוט טוטאלי הספר השני מזכיר לי אוטובוס צבאי, כי היינו בטיול של הבסיס לאנשהו וחזרנו לבסיס בלילה והתחלתי לקרוא אותו כשהיה חושך בחוץ עם הפנסים של האוטובוס שמעל המושבים שהנוסעים מדליקים לעצמם הספר השלישי מזכיר לי סמל תורן - כי קראתי בשני לילות רצופים את כל הספר השלישי בזמן שהייתי סמל תורן עם עוד חייל

ביום ישנתי ובערב הייתי בחמ"ל עם הספר והחייל השני, כל לילה מישהו אחר, היה עושה את הסיבוב בבסיס XD הספר הרביעי מזכיר לי 2 דברים: את הסרט הנסיכה מונונוקי, ואת תנור הסלילים עם כרית ישיבה על הריצפה בחורף בחדר שלי (ושל 3 הבנות שהיו איתי) בצבא, שבגלל שהייתי אפסנאית קמבנתי אותנו בדברים הכי טובים אז היה לנו את התנור הכי גדול וקומקום חשמלי ומאוורר בקיץ ואפילו היה לי חרמונית!

את הספר הזה קראתי בשני מקומות שאני זוכרת בוודאות, בבית ובבסיס. בבסיס קראתי בחורף של שנת 2001 במשך חודש את ארבעת הספרים הראשונים שיצאו עד אז בעברית, והייתי יושבת על כרית שטוחה שנועדה לשבת עליה על הריצפה, מול תנור הסלילים הענק שחימם את החדר שלי, מ-7 בערב עד שהייתי הולכת לישון ב-11 בלילה (אז עוד היתה לי משמעת ברזל

) ואני מניחה שבגלל שזה היה הספר הכי גדול מביניהם הכי הרבה סיכויים שגם קראתי אותו ככה בבסיס. בבית זה מזכיר לי את הסרט הנסיכה מונונוקי, כי הייתי אמורה לראות עם האחים שלי שקטנים ממני ב-4 ו-7 שנים את הסרט הזה שהשכרתי בוידאו (שנת 2001 חח), אבל האח האמצעי עשה לנו צרות והרס את התוכניות, ככה שמרוב עצבים קראתי במשך 4 שעות את הסוף של הספר הרביעי מהמשימה השלישית עד סוף הספר, ופחדתי על הנשמה שלי בפרק של בית הקברות!

בחיים שלי לא קראתי ספר מפחיד יותר מהקטע הזה!!

למחרת אח שלי נרגע אז ראינו שלושתינו את הסרט ואנחנו אוהבים את הסרט הזה עד היום

הספר החמישי והשישי מזכירים לי את שביתת הסטודנטים הענקית של חודשיים בשנת 2007!

כי לקחתי סיכון והימרתי שעד שאני אסיים את שני הספרים האלה במשך שבועיים, עדיין השביתה תתקיים ואני אוכל ימים שלמים להיות עם הספרים בלי שום דבר אחר חוץ מהפסקות אוכל אמבטיה ושירותים

וזה בדיוק מה שקרה! ^^ הספר החמישי גם מזכיר לי את המעונות שלי בשדרות כי התחלתי לקרוא שם ב-2004 את 5 הפרקים הראשונים וראיתי שהארי פשוט מתבכיין ואפס אחד קטן, ובא לי להקיא ממנו כי איך אפשר לראות את הילד שהציל את העולם בספר הרביעי פתאום מתהפך והופך לזבל של בן אדם?! אז הפסקתי ל-3 שנים ולא נגעתי בו עד שהשישי יצא ב-2007 וקראתי את שניהם בשביתה אחד אחרי השני

ומשום מה הספר החמישי והשישי כל הזמן מזכירים לי משהו איום ונורא, אבל אני לא יודעת מהו! כי היה לי איזה אירוע או משבר או משהו שהיה צריך לקרות בלימודים או בחיים שלי, וכל הזמן שקראתי את הספר החמישי והשישי אמרתי לעצמי שהכל יהיה בסדר ושזה יעבור ובינתיים לא לחשוב על זה ולהמשיך לקרוא את הספר - ואין לי מושג מה זה היה!!! ככה שיש לי תעלומה בלתי פתורה מה בדיוק היה איום ונורא שהסתדר בסופו של דבר ככה ששכחתי ממנו חחח והספר השישי ספציפית מזכיר לי הופעת סטנדאפ של יעקוב כהן שהיתה בבאר שבע ב-2007, כי בדיוק סיימתי לקרוא את הפרק שדמבלדור מת במגדל, ורציתי עוד שעה וחצי ככה לסיים את הפרק האחרון של הספר אבל אי אפשר היה, כי אמא שלי לא יכלה ללכת להופעה עם אבא שלי אז אני הלכתי במקומה והצטרפו אלינו זוג חברים של ההורים ונהניתי בהופעה, אבל כל אותו היום הייתי באבל ורק רציתי לסיים את הספר כדי לראות מה קורה הלאה

הספר השביעי גם מזכיר לי שביתת סטודנטים - זו שהיתה שנה אחרי זה בשנת 2008!

גם אז זו היתה שביתה של חודשיים וגם אז לקחתי סיכון והימרתי שאני אצליח לסיים לקרוא את השביעי תוך שבוע לפני שהשביתה תסתיים - וגם אז צדקתי! ^^ והספר השביעי מזכיר לי את Potter Puppet Pals ואת להקות הקוסמים Draco And The Malfois, Harry And The Potters וכל אלה, ואת הפורום שלנו

כי בדיוק כשסיימתי לקרוא את השביעי התחלתי לחפש באטרף כל דבר על הארי פוטר ונתקלתי באימיול בסרטון Bothering Snape של PPP והשמיעו ברדיו את השיר Save Ginny Weasley אז חיפשתי גם אותם באינטרנט, ובאתי להתבכיין פה בפורום על הסיום הדפוק של הספר השביעי

ככה שמהסיום הדפוק הזה גיליתי את המקום הנפלא הזה ^^

 

[hollypop girl]

כל מה שאני זוכרת משביתת הסטודנטים

היה "למה אני לא סטודנטית??", כולם דיברו מסביבי על כמה ששביתה זה רע וכל מה שאני חשבתי עליו היה "הלוואי שכשאני אהיה בתיכון\אוניברסיטה תהיה עוד פעם שביתה כזאת"

 

[hollypop girl]

אני לא מאמינה!!

לפני רגע כתבתי חפירה ענקית!!! וזה לא שלח אותה! אני כלכך המומה מההשקעה במשהו שאף אחד לא יקרא שאני אפילו צוחקת (משהו שאני עושה כשאני עצבנית)