אסביר קצת יותר

ינוקא1

New member
אסביר קצת יותר

למה אני מעדיף שלא להשתמש במושגים רוחניים (ואפילו לא במושג "נשמה") אלא במושגים כמה שיותר "ארציים".

האמת היא שאם זה היה מסתכלם במילה "נשמה" בלבד , זה היה עוד בסדר.
אבל אחרי שמדברים על נשמה , מתחילים לדבר על "קבעו למעלה" , ו"גלגולים" , ו"גן עדן" ו "גיהנום" , ואז מתחילים לדבר על המבנה של כל אחד מאלו.
ואז מתחילים לדבר על מה מביא לשם , ואיך ולמה וכמה.
ונוצרים מושגים מסובכים , והסברים מסובכים עוד יותר , והצדקות על הצדקות ...... ומחלוקות על מחלוקות .....

והאמת היא שכל הידע הזה חסר תועלת בדיוק כמו שהוא מיותר.
כל הידע הזה הוא בסופו של דבר יצירות מפוארות של האגו , שרוצה להראות לנו כמה אנחנו חשובים.


הידע האמיתי הוא פשוט פשוט.
כפי שפעם אמר לי מישהו , ולא הסכמתי איתו , והיום אני מסכים.
הידע האמיתי הוא ידע שגם חתולים מסוגלים להבין .....


לדוגמה :
אדם היה צמא למיים , מצא אותם.
העולם נהפך לרגע לגן עדן.
למה ? כי הוא פשוט הפך לרגע ל"מלא תודה".
לא קיבל את המיים כמובנים מאליהם.
והנה קיבלתם את "סוד" גן העדן האמיתי ....


ככל שמורידים יותר מושגים מיותרים , מורידים יותר מטען שמנפח לנו את המחשבה והאגו.

האמת היא שאנחנו לא הרבה יותר חשובים מהעוף שאכלנו בארוחת צהריים.
אבל כדי לנפח את חשיבותינו , אנחנו הופכים את עצמינו ל"נשמה" , ואת העוף לא.
(אגב , פעם גם אמרו שאין לנשים נשמה , אלא יש רק "נפש").
וכמו שהעוף הולך למיחזור , וככה זה בטבע , גם אנחנו הולכים למיחזור - וזה בסדר.
רק שאולי להבדיל מהעוף , יש לנו יכולת להבין מושגים מופשטים , כמו מושג ההוויה , למשל.
שבגלל היכולת הזו זה נקרא שאנחנו ב"צלם אלהים".
ולכן המיחזור שלנו רק קצת שונה , אבל רק קצת. .....
 
בוקר טוב נשמה:)

אני גם חושבת שלחיות יש נשמה עובדה שיש סיפורים שהבעלים פגשו את הכלב שלהם בגן עדן וכדומה. לפי מה ששמעתי לאחרונה וזה מתקשר למה שכתבת גן עדן זה מהחוסר כלומר ככול שחסר יותר ההשלמה תביא לתענוג גדול יותר אבל כאן בדיוק הבעיה היכולת להנות מאוד מוגבלת על פי מנגנון זה וככול שהחוסר פוחת כך גם ההנאה. לגבי היתר אני גם בעד כמה שפחות סיבוך אבל לא מתנגדת לכך שאנשים יכירו במקורם האמיתי שאינו ארצי.
 
מנגד אני כן סבורה שאנשים צריכים ידען

מורכב יותר מאשר של חתולים כדי להתפתח ומי החצוף שהחליט שלנשים אין נשמה?
 
רוב מחזיקי המסורת החליטו

בשמים ובארץ , והאמת שהם לא יודעים כי לא קיבלו על זה תשובה ממשה ויהושוע וזקנים ושופטים .
השאירו את זה בתור נעלם , רק 99% מהם סוברים שאין לאשה נשמה .
ובתור יוצר האשה אני לא מגלה .
שינחשו לנצח , ולא ידעו , זה חלק מהמיסתורין של כל הקיום .
דוד
 
אני מאמינה שגן עדן וגיהנום נמצאים בחוויה כאן

למעלה זו אהבה אינסופית, כך שהמושגים הללו הם שלנו בארציות,
אנחנו בוחרים אם לחיות את חיינו בגן עדן או בגיהנום,
לפי הבחירות שלנו, לפי הרגשות שאנו משייכים לדברים
לפי אופן החשיבה שלנו והאופטימיות/פסימיות שלנו
אני חושבת שיש דברים מעבר להיותנו קיימים בלבד,
לדעתי יש הבדל ענק ביננו לבין העוף
עוף לא יכול לברוא מציאות, עוף לא יכול לשנות עולם,
אנחנו כן.
 

חני2222

New member
בדיוק רונית מסכימה איתך


סיפורי גן עדן וגהינום נועדו אז בזמנו להפחיד אנשים
ולגרום להם להאמין שאם לא יתנהגו כראוי הם יענשו
להתריעם ולהפחידתם אז התודעות היו נמוכות שואפות ל 0
ובמידה ויתנהגו יפה אז יזכו בגן עדן .
גן עדן וגהינום קיים על כדור הארץ בלבד ...
 

ינוקא1

New member
גם וגם.

זה גם לאחר המוות.
רק שצריך להבין את הכוונה של הדברים בעומקם.

וזה פשוט מאוד :
כאשר התודעה הולכת למחזור , החלקים הקשורים אל הפיזי נעלמים ומאבדים את צורתם - וזה הגיהנום.
והחלקים שהיו מחוברים להוויה נשארים מחוברים לשם ומקבלים משם שפע רוחני - וזה גן העדן.

זה הכל.
 

ינוקא1

New member
וכמובן

החלקים שעברו כברת דרך אל ההוויה אך עוד לא הגיעו לשם , מתמחזרים ולוקחים חלק בתודעות אחרות.
וזה עניין הגלגולים.
 
אני מכירה זאת קצת אחרת


החלקים הפיזיים פשוט נעלמים, ולא בגיהנום,
החלקים העליונים ממשיכים למעלה עושים בדיקה,
מה עשו ולא עשו
ואז מחליטים אם לרדת מיד, לחכות מעט, לא לרדת כלל,
וישנם רסיסים מאותה נשמת אם החווים במקומות שונים ובספירות שונות.
 
הולך איתך, ינוקא יקירי, עד העוף...

לא מסכים שלאדם ולעוף יש את אותה חשיבות.
פעם בטאתי את השקפתי, שכולנו אחדות אחת פשוטה,
ונעלבתי קצת מהתגובה שקיבלתי:
"אם כך אתה בוודאי נוער כמו חמור..."
אך במחשבה שניה, הבנתי שעדיפה בעיני ההשקפה של הרבי מקוצק,
שעל האדם להחזיק בתודעתו גם את עובדת היותו עפר ואפר
וגם את ההכרה שבשבילו נברא העולם.
 

ינוקא1

New member


אני מסכים שאנחנו "קצת" יותר חשובים.

בגדול , אני מאמין שתפקיד כל היצורים החיים הוא להביא לאדמה אור , בצורות שונות.
כולנו בעצם "אברונים" שלה.
תפקידינו כאברונים הוא להרכיב את האור בתוך החומר.
האור בתוך החומר זוהי בעצם התודעה , ועלינו מוטל לפתח אותה עוד ועוד.
האדמה מרוויחה מזה , כי בכך מזדכך החומר עוד ועוד.

אני מסכים שאנחנו קצת יותר חשובים , ומביאים לה אור באיכות גבוהה יותר מאשר העוף - כי תודעתינו גבוהה יותר.
אנחנו מביאים לאדמה אור באיכות גבוהה יותר.

אבל מבחינה אחרת , לכולנו יש אותו תפקיד.
וכולנו בסוף הולכים למחזור.
ומתודעותינו , או מה שישאר מהן , יווצרו בני אדם נוספים , שיביאו לאדמה אור באיכות גבוהה יותר ממה שהבאנו אנחנו.

אני מאמין באבולוציה , ואני מאמין בגילויי המדע האחרונים.

ומה שחשבנו פעם להבדל ענק , ההבדל בין אדם לבהמה , הפך לקטן מאוד.
כדור הארץ קיים כ4.5 מליארד שנים , החיים לפני כ3.5 מליארד שנים , ובני האדם הפסיקו להיות קופים לפני כ200 אלף שנה ....
כמו כן , התברר שאנחנו לא במרכז העולם אלא על סלע קטן מאוד , אי שם , אחד מיני רבים.
וכנראה (אי אפשר לדעת עדיין) שכולנו , כל היצורים החיים , תופעה די יחודית.
ומי יודע , אולי בעוד 200 אלף שנה יתפתחו כאן עופות חכמים כמונו או יותר ....

אז אני לא חושב שהחשיבות שלי ושל העוף זהה לגמרי , אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים לתפוס פרופורציות.
זה לא שיוצר כל העולמות מתעניין בנו באופןן אובססיבי , וזה לא שאנחנו כאלה חשובים.
אם אנחנו לא נהיה כאן , אז יהיו כאן אחרים. ...

אני חושד שמערכת המושגים שבאה להצדיק את עליונותינו , כ"נשמות" , ויוצרת בשבילנו עולם אחר שלם והופכת אותנו לחשובים מאוד , אני חושד בה שהיא יצירה של האגו.
היא מבנה תודעתי גדול , שלוקח מאיתנו טונות של אנרגיה כדי "לתחזק" את כל מערכת המושגים הזו.
מבנה שבא להצדיק את חשיבותינו , ובכך כובל אותנו - במקום לשחרר.

לכן , בגדול , לדעתי אנחנו צריכים רק להגיד תודה על ההזדמנות לחיות , ולחיות היטב כפי יכולתינו.
להאיר יותר ויותר את תודעותינו ואת האדמה , בלי יותר מידי "חשבונות".
למלא את תפקידנו , וזהו , כמו שהעוף ממלא את תפקידו.


(שתפקידו הוא לפעמים להפוך לארוחת צהריים של מישהו אחר .... גם אנחנו נהיה יום אחד ארוחת צהריים של תולעת שמנה וזה בסדר
).


 
עדיין חולקת עליך


האם אינך מרגיש בתוכך, בהיותך משהו אחר?
משהו שונה?
עם אנרגיות אחרות?
אין לי מושגאם הן אנרגיות חוצניות שהגיעו מכוכבים תבוניים ו"בראו" אותנו או שנבראנו על ידי בורא גדול אחר,
אבל במהות שלנו יש משהו אחר,
אין צורך להגיד לי זאת אני מרגישה זאת,
כל התאים בגופי מרגישים זאת,
ההוויה שלי, העתיקה, הקדומה,
יודעת זאת.
היכולות הקיימות בנו הן אדירות, מדהימות,
אז נכון שכל הבריאה היא תודעה אחת,
אך הערך המוסף קיים, לדעתי,
אין לי כרגע הוכחות,
ייתכן שבעתיד נמצא דרך לתרגם זאת למדע,
אך יש לי תובנות גבוהות,
שהן לא קשורות לשטיפות מוח,
אלא למשהו פנימי וחזק,
בסיס מוצק להבנה של מי אנחנו ומה מקומנו,
לא ממקום של אגו ויוהרה,
אלא רק ממקום של הבנת הסביבה ואנחנו ומקומנו בתוכה.
כך אני מרגישה.
 
תראה איך הבריאה עובדת מדהים

בדיוק אחרי מה שכתבתי לך,
מצאתי את התקשור הזה של קריון,
המדבר בדיוק על מה שאני מרגישה-

שמחה. אחדות. שלווה. שייכות.
לי קרול מתקשר את קריון מול קהל
לינק
http://ahavabooks.com/שמחה-אחדות-שלווה-שייכות/
באזל, שוויץ

6 בספטמבר, 2014
מאנגלית: סמדר ברגמן
כדי לסייע לקורא, תקשור זה תוקשר מחדש [על-ידי לי וקריון] והוסף לו מידע לטובת הבנה ברורה אף יותר. לעתים קרובות, התקשור מול קהל מכיל אנרגיה שנושאת תקשורת מסוימת שהדף המודפס פשוט אינו יכול לחשוף. הנה אפוא להנאתכם מסר מועצם זה שניתן בשוויץ, ב-6 בספטמבר, 2014.
ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי. תהליך התקשור שכיח הרבה יותר מכפי שאתם יודעים. אני יודע מי נמצא כאן, וישנם אנשים בחדר הזה, ברגע זה, שיודעים כיצד התקשור עובד. כאשר המרפא ניגש למטופל, מתרחשת תקשורת. זה תקשור, והמרפא יודע הכול על כך. לפעמים המרפא זז הצדה ואז מגיע המידע הדרוש למרפא, שתכופות מקבל אישור באמצעות המולד של המטופל שלמולו. אז השניים מתחילים באיזון, בריקוד האנרגיות, והתקשור מתחיל.
למרפא ולמתקשר יש מכנה משותף. שניהם מתקשרים, אך בדרכים שונות. מרפאים אינם מרפאים. הם מאזנים. אף אדם אינו יכול לכפות ריפוי על אדם אחר. אולם רוב המטופלים מבקשים איזון כדי שיוכלו לרפא את עצמם בעזרת המרפא המאזן. תהליך זה של שיתוף פעולה דרוש לריפוי אמיתי, ומה שאתם שומעים עכשיו דומה לכך. אנרגיה מאזנת נוכחת במסר שמוגש.

המסר שאני מעביר מכיל אנרגיה, יקרים, וכמו אצל המרפא, קיים איזון שמסייע להבהיר את הדרך בתהליך החשיבה שלכם. הבהרה זו עשויה לעזור לכם להגיע להחלטה, לאפשר לכם לנוע לרמת הבנה שונה. זהו ריפוי התודעה. זו בחירה חופשית. פעמים רבות, המסר הוא פשוט חשיפת אנרגיית האמת, המסירה לרגע את הצעיף, והדבר יוצר איזון. זאת אנו רוצים לעשות הערב. לא יהיה זה תקשור ארוך, אלא תקשור שונה באופן עמוק, משום שברצוננו להתייחס לנושא עליו איננו מדברים לעתים קרובות.

נשמת בן האנוש

חודשים רבים העברנו לכם תקשורים בנושא השינוי הנוכחי. למעשה התחלנו לדון במידע זה הרבה לפני שנת 2012. המשכנו בשנת 2013 ו-2014, סיפרנו לכם על תכונות נוספות של השינוי. בשנים הללו, סיפרנו על הפוטנציאלים לעתיד לבוא. סיפרנו לכם על האנרגיות הסובבות אתכם, על הדברים להם אתם יכולים לצפות והזהרנו אתכם לא להתייאש בגלל האנרגיות החשוכות והשליליות שאתם רואים סביבכם. כמו כן, אמרנו לכם שדברים בעלי תודעה נמוכה יגיעו במהירות לקדמת הבמה ויראו את עצמם במלוא חשכתם וכיעורם.

מה קורה כאשר אתם מזיזים אבנים גדולות בגינה שלכם שלעולם לא הזזתם קודם לכן? הדברים שחיים תחתיהן, בחשכה, יוצאים לפתע, כיוון שנחשפו לאור. אולי כלל לא ידעתם שהם שם, אורבים, אבל הם היו שם כל העת. לפני זמן מה אמרנו לכם שהדברים האפלים הללו יופיעו בזמן הזה, שאתם תראו אותם בחדשות שלכם והפצרנו בכם לא להתייאש. נתנו לכם הוראות שהסבירו כיצד להישאר רגועים לנוכח כל המתרחש, ונתנו לכם הוראות לגבי התנהגות סובלנית ונדיבה, אבל אף פעם לא דיברנו על הנשמה, לא באופן זה.

מה ההבדל בין העצמי הגבוה לבין הנשמה? ראשית, העצמי הגבוה הוא חלק ייחודי שלכם. הוא חלק ממה שאנו כינינו ״מרק האלוהים שנושא את שמכם״. הוא חלק מהאקאשה שלכם [תיעוד מסע נשמתכם]. הוא אתם, החלק של אלוהים שהוא אתם, הצועד על הפלנטה. חשוב שתזכרו שבכל פעם שאתם מתגשמים, אותו עצמי גבוה מגיע אתכם. האם אתם מבינים איזה ידיד יש לכם כאן? העצמי הגבוה ליווה אתכם במשך כל תקופות החיים שלכם! כאשר אתם מתחברים לעצמי הגבוה שלכם, אתם מתחברים למשפחה האנושית כולה – שאותה אתם מכירים ושאיתה הייתם. האקאשה היא תיעוד כל שאי פעם למדתם. היא חלק מהמערכת של המולד שלכם, שגם הוא חלק מהעצמי הגבוה שלכם. כאשר אינכם נמצאים על הפלנטה, העצמי הגבוה אינו נוכח. זה משהו שלחלוטין שייך לדואליות של האדם על הפלנטה.

כעת ברצוני לדבר איתכם על הנשמה, כיוון שהיא שונה מאוד מהעצמי הגבוה. שיהיה ברור: באנרגיה הישנה, לא כל בני האדם יכלו להתחבר לנשמה שלהם. חלק הנשמה היה מרוחק מאוד מהתודעה שלהם ובגדר תפיסה בלבד. כעת, האנרגיה החדשה מתחילה [לאחר השינוי של 2012] ואנו רוצים שתתחילו ללמוד להתחבר אל הבורא. מהי הנשמה? מדוע היא שונה מהעצמי הגבוה? לטובת ההסבר, תכופות אנו מדברים על תפיסות שקשה מאוד להסבירן בכל שפה.

הנשמה היא ניצוץ האלוהים. היא נצחית ולא כוללת את האקאשה שלכם בתוכה. במקום זאת, היא כוללת את חותם הבורא, והיא כל הקיים. חלקכם יכולים לחוש בה כאשר אתם נכנסים אל הליבה בעת המדיטציה. אז היא מתחילה להופיע ואתם יכולים לחוש בה ממש. אתם יודעים שהיא לא העצמי הגבוה. היא מעבר לכך. אולם, היא עדיין שייכת לכם כבני אדם, משום שאתם ישות רב-ממדית. הדואליות שלכם תומכת בכך, כיוון שהיא גשמית ורוחנית בעת ובעונה אחת.

הנשמה לא מתקשרת איתכם במילים או במחשבות או באמצעות אינטואיציה. היא יותר מכל אלה. היא גם לא נמצאת בצד האחר של הצעיף! היא בכם, והיא מתחבאת בכל חלק וחלק של האני הגשמי שלכם. היא היופי שבכם; נפלאות כל הדברים. עליכם לשמוע על כמה תכונות, משום שאני רוצה שתתחילו להרגיש את הנשמה שבכם. כל רגע שאתם מקדישים לסוג זה של תקשורת משנה אתכם. יהיו בכם שיצליחו לעשות זאת ויהיו שלא יצליחו. יש בכם אנשים שכלל לא ירצו לעשות זאת, אבל למען אלה שכן רוצים, אני רוצה לקחת אתכם לשם.

כדי שתבינו דברים אלה, עליכם לצאת איתי לטיול מטפורי קטן. אני רוצה שתגיעו למקום בתוך עצמכם שהוא נצחי. זה מקום בטוח ורק אתם יכולים להגיע לשם. הוא מייצג את המדיטציה העמוקה ביותר שאי פעם תחוו. הוא מייצג את תכונות הנשמה ואת הדברים שהיא רוצה להעניק לכם על בסיס יום-יומי. אחזו בידי, בואו נלך יחד.


המסע

הביטו סביב יחד איתי. מה הדבר הראשון שאתם חווים? האם יש היררכיה שיש לחוות, הדבר הראשון הוא שמחה – שמחה! זו שמחה שלווה, משום שלא משנה מה קורה בחייכם, מהות האלוהים והאהבה היא שמחה! היא מציפה והיא מסבירה מדוע רבים יבכו מרוב שמחה כאשר הם פוגשים בעצמם באופן זה. זו מהות הבורא שבכם והיא שקטה ובטוחה. אתם יכולים להתחבר אליהם בכל עת שתרצו, כיוון שהיא שייכת לכם.

הבורא מחייך כל הזמן! האם הבנתם זאת? האנושות צריכה לשמוע את זה! אנשים רבים כל כך מאמינים שאתם חייבים לסבול כדי לזכות בתשומת לבו של האלוהים הכול יכול. אני רוצה לגלות לכם סוד: שמחה מעניקה לכם תשומת לב רבה יותר! סבל הוא תכונה אנושית תלת-ממדית. הוא מעולם לא השתייך לאלוהים הבורא. הוא מעולם לא היה תנאי מקדים לקבלה על ידי האלוהים. סבל הוא תפיסה שלחלוטין נבראה על ידי בני אדם. יקרים, אומר לכם שוב: אל תשייכו את תכונות האנושיות והתודעה האנושית לאלוהים, למקור הבריאה הגדול, לאהבת היקום הטהורה. אלוהים ״לא חושב כמו בן אדם״. הנשמה שלכם היא מהות האלוהים.

האם אתם יודעים בני כמה אתם? לחלק זה שלכם אין התחלה ולא יהיה לו סוף. הוא מעגל אהבה כה מושלם, שהשכל האנושי לא יכול להבינו. הנשמה היא חלק ממקור הבריאה של כל הדברים. היא מייחדת אתכם משאר בעלי החיים, יקרים. אני רוצה שתתחילו להיכנס לליבה לעתים קרובות יותר, שתחוו את הדברים הללו עליהם לא דיברנו אף פעם באופן זה.
 
המשך-

אחדות כל הדברים

מסענו ממשיך ואנו רואים תכונה נוספת של הנשמה. יש לנו רק מילה אחת כדי לתאר אותה – אחדות. אחדות מגיעה מאנשי קדם שאמרו תכופות שעלינו ״להיות אחד עם כל הדברים״. כל הבריאה נובעת מן האלוהים, ויש לכם את היכולת להפוך לאחד עם כולה. למעשה, האחדות אינה תפיסה, היא מצב הוויה. האם אתם יכולים להרגיש בה? האם אתם יכולים לראות שרשתות הפלנטה נבראו כדי לעזור לכם לחוש בה? האחדות מאפשרת לכם להרגיש באנרגיה של בעלי החיים, האוויר, האבנים והעצים. אבל יותר מכול, האחדות עוזרת לכם לקיים קשר עם האלוהים יחד עם אנשים אחרים כמותכם, בני האדם האחרים על הפלנטה.

האחדות מנוגדת לבדלנות. באנרגיה הישנה אנשים החליטו מי הם ואז הפרידו את עצמם מאנשים אחרים. הם סיווגו את עצמם וקיבצו אחרים בקבוצות. האם זו תכונה של אלוהים? האם הרוח תנהג כך? האם בורא היקום יחליט להפריד אתכם מהאחרים? אתם בריאה מושלמת, וכך גם היושב לצדכם וזה היושב לצדו וכן הלאה [קריון מצביע על הקהל היושב מולו]. מדובר יותר מאשר ״אהוב את שכנך״. משמעות הדבר היא שכולכם עשויים מאותו חומר כוכבים!

אחדות: רבים לא מסוגלים להרגיש בה. זו תפיסה שהיא פשוט גבוהה מדי מכדי שניתן יהיה לחוות אותה. יש לחוש בה. הקשיבו: תחושת הנשמה היא תכונה שהוגבלה לשאמאנים מן העבר, ועכשיו היא שלכם. אני רוצה שתרגישו באחדות כל האנושות. אל תבחנו מה הם עושים, אלא מי הם! האם אתם יודעים שכאשר אתם מדמיינים וחשים זאת, הדבר משפיע על כל דבר סביבכם? תודעה גבוהה היא כמו דבק – היא דביקה. היא משפיעה על אחרים סביבכם, והיא עוזרת להם לראות אתכם כאדם מאוזן ואכפתי. הם רואים בכם משהו שהם אוהבים ושממנו הם נהנים. יקרים, אינכם יכולים להסתיר אדם שמאוחד עם הכול! הוא זוהר! האור שלו בהיר, והוא מחייך בשמחה ובאחדות.

שלווה מוחלטת

המסע ממשיך אל הנשמה, ואנו רואים את התכונה השניה ומרגישים בה: שלווה מוחלטת. זו לא שלווה חלקית, לא שלווה רק עבורכם, או לעת עתה, אלא שלווה מוחלטת ונצחית. זו השלווה שמתעלה על כל הבנה, משום שאין לה כלל סיבה לוגית. היא קיימת משום שכך הוא, לא בגלל שום סיבה חיצונית. זהו מקור השלווה. אין זה משנה מה מתרחש בחייכם או סביבכם, כאשר אתם נכנסים לליבת הנשמה, הכול מושלם לעד. היא אינה קשורה לחייכם, אלא לסיפור הבריאה ומעבר לו.

היא לוקחת אתכם למקום שבו יקומים נבראים ושבו ישנם דברים שכיחים שמעבר ליכולת הדמיון שלכם. אתם מבינים, אתם חלק ממנה משום שהייתם שם כאשר היקום נברא – שלווה מוחלטת. דמיינו מקום שאליו אתם יכולים להיכנס, שבו אין דרמה, אין בעיות ויש רק אהבה. זו השלווה שהיא חלק מכם.

שייכות

מסעכם כמעט ותם. לא דיברנו על כך רבות, אבל מדובר בזהות שלכם. אכנה זאת ״שייכות״. אמרנו זאת פעמים רבות כל כך: אינכם לבד! הצהרה זו מרחיקה לכת הרבה מעבר למילים! מהי תחושת ההשתייכות לאלוהים? מהי תחושת היותכם חלק מאלוהים? השמחה, האחדות והשלווה כולן סובבות במעגל את נשמתכם. זה לא העצמי הגבוה או שער בלוטת האצטרובל שלכם, וזו לא האקאשה שלכם. במקום זאת, זהו כל היש. אתם חסרי זמן ונצחיים, ואתם שייכים למקור המרכזי. אתם שייכים לבורא.

שייכות זו היא נצחית ומוחלטת. אינכם יכולים להסתתר מפניה והיא תמיד שלכם. משום שאתם חלק ממקור הבריאה המכונה אלוהים, משמעות הדבר היא שלעולם אינכם נפרדים ממנו. אתם הוא והוא אתם. לכן, אין זה משנה מי אתם לדעתכם, אתם תמיד עם המשפחה – לנצח.

האם יש משהו שיוכל אי פעם לפגוע בכך? לא. שעה שהמסע המטפורי שלכם אל נשמתכם מגיע לסיומו, אמרו: שמחה, אחדות, שלווה ושייכות. שמחה, אחדות, שלווה ושייכות. שמחה, אחדות, שלווה ושייכות.

הרגע נתתי לכם את סודות השאמאנים. לפעמים הם מבלים שעות, עובדים על התפיסות הללו, מנסים לשלב אותן או להפריד אותן מהאדם הגשמי – כל דבר שיהפוך אותן אמיתיות וחזקות יותר. הם רוצים לתפוס את מהותן, לתבוע אותן לעצמם ולהשתמש בהן. באנרגיה הישנה, היה מתסכל לחוש בהן ואף על פי כן, לא להצליח לגעת בהן ולעבוד עמן מקרוב. עכשיו הדבר מתחיל להשתנות.

הדנ״א האנושי מתחיל לתפקד באופן רוחני במידה רבה יותר, ובתהליך זה, הוא יעטה אנרגיה רבה יותר. סוף סוף תוכלו להחזיק בדרך גשמית בתכונות של הנשמה הנצחית היפהפיה הזאת. האם ראיתם זאת במאסטרים? כן! זה מה שמשך אתכם אליהם. הרגשתם את אלוהים בהם, וכחלק מהאנושות, הגבתם. אתם מעריצים אותם היום וזוכרים את אלה שיכלו לגעת בפני הנצח עם כל צעד וצעד שלהם.

חזרו עתה אל מקום מושבכם. הקשיבו: כל הדברים הללו הם חלק ממה שאתם יכולים להיות. היום, בפעם הראשונה, התחלנו לדבר על הדברים הללו: שמחה, אחדות, שלווה, שייכות. ולכן אשאל אתכם עכשיו שוב: מי אתם? עם כלי המאסטרים הללו, מי אתם? אומר לכם מי אתם.

הרימו את ידכם והצהירו הצהרה זו, אם תרצו: ״אני חלק ממקור הבריאה. אני עתיק מאוד. אני צעיר מאוד. אני נצחי וחוכמתי נצחית. אני יכול לברוא במשותף נסים אף על פי שאני אדם, כיוון שנשמתי מתעוררת בי ויופי המאסטריות נמצא סוף סוף בהישג ידי. אני אלוהים״.

יקרים, מעט הוא הרבה. כל גופכם וכל התאים שלכם מוכנים להתעורר לאמת זו. אני רוצה שתכנסו לליבה זו בכל יום.

שמחה, אחדות, שלווה, שייכות.

וכך הוא.

קריון
 

ינוקא1

New member
טוב , לא אתעקש על זה


מבחינתי גם אם אנחנו נעלים מהחיות , זה בעיקר ביכולת לתפוס מושגים מופשטים.
שזה נותן לנו את היכולת להכיל יותר אור במימדים השכליים ואנרגטיים.
זה נותן לנו גם את התפיסה באחדות , בהוויה וכו' וכו'.

אך בסוף - מעפר באנו , ואל עפר נשוב.
כולנו בעצם משרתי האדמה , כדי להעביר אליה אור.
וכמו התאים בגופך שמתחלפים כל הזמן , ונולדים ומתים ומתמחזרים - כך גם אנחנו תאים ואיברים של כדור הארץ.
לא פחות ולא יותר.
 
לא הצהרת שאתה לומד קבלה הרבה שנים

ולפי הקבלה , הדם הוא אור , והתגשמותו הוא העורקים הורידים ולבסוף גם התאים הזורמים בגוף .
ואיך ממצב צבירה של אור זה הופך לדם נוזלי המתפשט בגוף .
והאור הזה מלמעלה ולא מהאדמה .
וגם האדמה היא איזה מאור ,
אז למה אתה משרת אדמה ולא של האל או אפילו האדם ?
דוד
 

ינוקא1

New member
שבוע טוב

ראשית , גם אם אני לומד קבלה , זה לא אומר שאני מקבל כל דבר שכתוב כאמת מוחלטת.
בניגוד לעבר , יש לי את החוויה שלי , ומבחינתי זה מה שקובע.
היום , עם כל הכבוד שיש לי לספרים , מכובדים ככל שיהיו , אני מקבל אותם כדרך להתבונן על דברים כשאני יושב מעל כתפיהם של ענקים , אך לא כאמת מוחלטת.
האמת שלי , היא החוויה שלי.

אך גם אם נקבל את דברי המקובלים , אין סתירה בין דעתי שהאדם נברא לשרת את הארץ , לבין דברי הקבלה.
כי גם לפי הקבלה האדם נברא על מנת לזכך את החומר , האדמה , ספירת המלכות.
לכן שירותו של האל , הוא זיכוך האדמה.

"ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה" - האדם הונח בגן העדן כדי לעבוד את האדמה , ספירת המלכות , במצוות עשה ולא תעשה ולזכך את החומר.

"השמיים שמים לה' , והארץ נתן לבני אדם" - ה' נתן את הארץ לבני אדם על מנת שיתקנו אותה. השמיים אינם ענינו.
 
כשחתול מחרבן ומכסה

אז יש חיבור לצינורות של אור , וחזרה ואפשר לקרוא לזה זיכוך .
כדי שאיש יעשה זאת , הוא צריך גם לקיים מצוות ,(במיוחד האות על ידך או תפילין , ושבת)
אחרת הוא לא מזכך כלום .
והארץ נתן לבני אדם זה רק האלף הרצה ולא האדמה או כדור הארץ ,
וזה בפנימי ,
וגן עדן זה לא האדמה .
דוד
 
למעלה