אנשי הירח שלי
אנשי הירח שלי
פעם חשבו שיש אנשים על הירח. היום, כולם יודעים שאין. אבל זה לא נכון. האיש שלי נמצא על הירח. קוראים לו ברטר, והוא זקן מאוד. זקן כל כך, עד שהוא עצמו לפעמים אינו זוכר היכן הוא גר. לברטר יש נשמה סגולה. אף אחד עדיין לא ראה אותה, אבל ברטר עצמו טוען כך, ומכיוון שאין איש על הירח חוץ ממנו, אף אחד אינו סותר את דבריו. ברטר אוסף קרני ירח בדלי קטן וכשקר לו הוא שופך אותן על האדמה, והן מחממות אותו. הוא גם יודע לזרוק חול ירח בצורה כזו, שכשהוא נופל הוא הופך לכוכבים קטנים. אבל אף אחד לא רואה אותם חוץ ממנו. כי ברטר לבד על הירח, כמו שאמרתי. ברטר היה איש הילדות שלי. כל פעם שהיה יורד לילה אפל במיוחד והייתי מתעוררת בחושך, כשכולם ישנים ורק אני לא, הייתי פותחת את החלון ומחפשת את ברטר. אף פעם לא ראיתי אותו, אתם מבינים, כי ברטר לא אוהב לחשוף את עצמו. אני פשוט ידעתי שהוא קיים. ולא פחדתי למרות החושך, כי ידעתי שברטר נמצא על הירח והוא יותר לבד ממני, למרות שלו יש קרני ירח מחממות וחול ירח שהופך לכוכבים קטנים. ברטר היה כל כך מוחשי בילדותי, שלפעמים הייתי כותבת לו מכתבים. ``ברטר היכר``, הייתי כותבת, ``אני יודאת שאתה אל הירח. בבקשה תנפנף לי לשלום משם``. אבל ברטר מעולם לא נענה לי. אמרתי לכם, הוא לא אוהב להיחשף. חוץ ממנו הייתה נילי מלכת האש, שתמיד אהבה לבוא כשהדלקתי גפרור. היא הייתה נעלמת מייד. שניה, וכבר כבתה. נילי לעולם לא הייתה מגיעה בבוקר, מכיוון שאז היא ישנה. הייתי נוהגת להטיף לה מוסר על כך, אבל היא לא הקשיבה לי. קראתי לה ``אשת ירח קטנה שלי``, כי חשבתי שהיא וברטר בעצם באו מאותו מקום, מהירח. אבל אף אחד לא ידע את זה חוץ ממני. הייתה גם לילי, שהייתה מגיעה שניה לפני שנרדמתי, מנופפת בכנפיים זהובות וזהו. לא זכרתי מה קרה בהמשך, כי נרדמתי. לילי תמיד הייתה מגיעה שניה לפני השינה. בגלל זה לא זכרתי אותה במדויק, אבל היא זכרה אותי. אחר כך הם הלכו, כל . ברטר נעלם ואיתו נילי ולילי. לילה אחד חיפשתי אותם בכל מקום אפשרי, והם לא היו. לכל אחד יש את אנשי הירח שלו שנעלמים בשלב כלשהו. אני עדיין מחכה ששלי יחזרו.
אנשי הירח שלי
פעם חשבו שיש אנשים על הירח. היום, כולם יודעים שאין. אבל זה לא נכון. האיש שלי נמצא על הירח. קוראים לו ברטר, והוא זקן מאוד. זקן כל כך, עד שהוא עצמו לפעמים אינו זוכר היכן הוא גר. לברטר יש נשמה סגולה. אף אחד עדיין לא ראה אותה, אבל ברטר עצמו טוען כך, ומכיוון שאין איש על הירח חוץ ממנו, אף אחד אינו סותר את דבריו. ברטר אוסף קרני ירח בדלי קטן וכשקר לו הוא שופך אותן על האדמה, והן מחממות אותו. הוא גם יודע לזרוק חול ירח בצורה כזו, שכשהוא נופל הוא הופך לכוכבים קטנים. אבל אף אחד לא רואה אותם חוץ ממנו. כי ברטר לבד על הירח, כמו שאמרתי. ברטר היה איש הילדות שלי. כל פעם שהיה יורד לילה אפל במיוחד והייתי מתעוררת בחושך, כשכולם ישנים ורק אני לא, הייתי פותחת את החלון ומחפשת את ברטר. אף פעם לא ראיתי אותו, אתם מבינים, כי ברטר לא אוהב לחשוף את עצמו. אני פשוט ידעתי שהוא קיים. ולא פחדתי למרות החושך, כי ידעתי שברטר נמצא על הירח והוא יותר לבד ממני, למרות שלו יש קרני ירח מחממות וחול ירח שהופך לכוכבים קטנים. ברטר היה כל כך מוחשי בילדותי, שלפעמים הייתי כותבת לו מכתבים. ``ברטר היכר``, הייתי כותבת, ``אני יודאת שאתה אל הירח. בבקשה תנפנף לי לשלום משם``. אבל ברטר מעולם לא נענה לי. אמרתי לכם, הוא לא אוהב להיחשף. חוץ ממנו הייתה נילי מלכת האש, שתמיד אהבה לבוא כשהדלקתי גפרור. היא הייתה נעלמת מייד. שניה, וכבר כבתה. נילי לעולם לא הייתה מגיעה בבוקר, מכיוון שאז היא ישנה. הייתי נוהגת להטיף לה מוסר על כך, אבל היא לא הקשיבה לי. קראתי לה ``אשת ירח קטנה שלי``, כי חשבתי שהיא וברטר בעצם באו מאותו מקום, מהירח. אבל אף אחד לא ידע את זה חוץ ממני. הייתה גם לילי, שהייתה מגיעה שניה לפני שנרדמתי, מנופפת בכנפיים זהובות וזהו. לא זכרתי מה קרה בהמשך, כי נרדמתי. לילי תמיד הייתה מגיעה שניה לפני השינה. בגלל זה לא זכרתי אותה במדויק, אבל היא זכרה אותי. אחר כך הם הלכו, כל . ברטר נעלם ואיתו נילי ולילי. לילה אחד חיפשתי אותם בכל מקום אפשרי, והם לא היו. לכל אחד יש את אנשי הירח שלו שנעלמים בשלב כלשהו. אני עדיין מחכה ששלי יחזרו.