אנשים..

[אופק דגנית]

אנשים..

כלכך הרבה אנשים פוגשת..רואה מכירה מתערבבת.. מעטים הם שחודרים אליי..ממש לתוך עולמי אמונתי והרגשתי מעטים אלה..שיכולה להעריך לאהוב ובכל פעם לדעת את זה שוב מחדש.. כלכך הרבה אנשים פוגשת..מעטים אלה שהופכים להיות גם אם בלי ידיעתם כמורי דרך שלי..כמודל להיזדהות..כחומר למחשבה כלכך הרבה זוגות פוגשת.. מעטים אלה שאהבתם אחד לשני חודרת ומורגשת גם לזה שיושב מולם צופה בהם רואה אותם וחש..דרכם. מעטים הם האנשים שיש בהם משהו כלכך חיובי עוצמתי שמוקרן כמו החיוך שעל פנהם וליבם.. מעטים האנשים שיכולה להרגיש את היופי.. מעטים הם האנשים שבכל שיחה אירוע מפגש..משהו הולך מהם איתי הביתה.. בדיוק כמו עכשיו... יש..יש אנשים עם עוצמה..שכובשת.

 

[פשוט ואמיתי1]

גם אם יש מעט זה הרבה ../images/Emo45.gif

 

[אופק דגנית]

החיים..

בנויים מרגע לרגע..ממבט למבט..מעשה למעשה..ממילה לעוד מילה רצף של רגעים שבונים יום שגולש ללילה..שהופך זכרונות לתמונות מהחיים וחלומות לסיבה להיתעורר בבוקר.. החיים לרגע יכולים להראות כאילו מקשים דווקא שאת הגרוש האחרון את משלם לטכנאי של המקרר..ורגע אח"כ..שגור חתולים שם את טלפו על פניך.. את מתכרכך.. רגעים שבהם אתה מסתכלל סביבך..שואב לעולמך הפנימי.. נהנה מהאינטימיות המדהימה שנוצרה בביתי.. רגעים שלפעמים כלכך מבלבלים.."איך להגשים עוד מעט..עוד קצת".. רגעים שרואה..יותר יודעת.. החיים מלאים מהכל..מהטוב מהפחות טוב מהקושי..מההצלחות הקטנות מהשאיפות שהן מנוע ליום הבא אחריו.. ומתחושה..אחת גדולה..שלא ניתנת לתיאור במילים.. כי את החיים צריך להרגיש... סתם כי בא לי.. ואולי רק בדביל להזכיר לעצמי..שיש לי הרבה כלכך הרבה..