אני מרגישה כל כך לבד, וזאת ההרגשה הכי מגעילה שיכולה להיות.ההרגשה שאין על מי לסמוך, אין עם מי לדבר, אין עם מי לצחוק... אני חיה עם זה יום-יום וסובלת.זה הדברהכי גרוע שיכול לקרות לבן- אדם והנה, זה קרה לי... אני כבר לא ידועת איך להתמודד.
אבל כמה שזה עלל להשמע מוזר ולא מובן...דווקא בתקופות כאלה אני נזכר שכן יש על מי לסמוך, מי שיעודד אותי שייתן לי תקווה וכו'...אני. יש סיבה מיוחד שאת מרגישה כך? תכתבי בפרטי אם לא בא לך לחשוף כאן...
זו בהחלט הרגשה לא טובה -חוויתי ועדיין חובה אותה לפעמים. אך אצלי למדתי שההרגשה הזו נובעת בעיקר ממצב שאני בעיקר אחראית ליצירתו, ולכן הכנסתי את ה"באסה" לפרופורציות. קודם כל נסי לברר לבד עם עצמך או בעזרת חברים (אפילו פה בפורום -אני מצאתי פה חברים לכל החיים גם אם אני כבר לא ממש בקשר!!) בקיצור תבררי למה ומה גורם לך להרגיש ככה? ספרי קצת על עצמך,אולי נמצא את שורש הבעיה? או שלכל הפחות תפרקי קצת ...זה גם לא רע..