ולמה אני אוהבת מפגשי פורום...
אני אכתוב על זה כאן כי בכל מקום אחר זה פשוט יאבד בשרשור ולא בטוח שיקראו את זה. ^^; אז ככה, בהתחלה גם לי זה נראה שאין כל כך מה לעשות במפגשי פורום, לפחות לא כשהם לא בבית של מישהו. כאילו, להיפגש עם אנשים, לדבר איתם... ואז מה? ואז הלכתי למפגש פורום הראשון שלי. למרות שבקושי היכרתי אנשים מהפורום לפני זה, נורא נהניתי בו. זה אולי לא נשמע כאילו יש הרבה מה לעשות, אבל המטרה של מפגש פורום זה קודם כל להיפגש עם האנשים של הפורום. לדבר, לשבת, להסתובב ופשוט להיות עם אנשים שאתה יודע שהם חושבים כמוך, אוהבים מה שאתה אוהב, יש לך על מה לדבר איתם, ואת חלקם אתה מכיר באופן אישי מחוץ לפורום (גם אם לא נפגשתם פנים מול פנים לפני כן, מסנג'ר ואימייל נחשבים). חלק גדול ממפגש פורום זה פשוט לדבר. או בתור קבוצה, אם יש משחקים או הפעלות או סתם דיון קבוצתי בנושא מעניין, או בתור יחידים - לשבת ליד מישהו (או קבוצה קטנה של אנשים) ולדבר על נושא מסויים. אני לא חושבת שיש מישהו שבאמת מרגיש בחוץ במפגשים כאלה, כי בדרך כלל כולם מדברים עם כולם. אם מישהו נשאר לבד ישר רואים את זה והולכים לדבר איתו ולהיות איתו. המטרה של מפגשים זה להנות, ואף אחד לא ירצה שמישהו אחר ירגיש רע אז הוא לא יתן לזה לקרות. עם כמה שאני ביישנית (או הייתי לפני המפגש הראשון שלי...) עדיין אני מדברת עם הרבה אנשים במפגשי פורום, בין אם זה אנשים שראיתי כבר, או אנשים שאני בכלל לא מכירה - פשוט מוצאים נושא ומתחילים לדסקס אותו. זה יכול להיות כל דבר, ותמיד יש משהו לדבר עליו (כי הרי אנחנו מדברים בפורום... זה אומר שיש לנו נושאי שיחה משותפים). אז ליסטה, אני מבינה שאת חוששת שאולי לא יהיה לך זמן להכיר אנשים באופן אישי, או שתרגישי שאת לא שייכת כי יש אנשים שמכירים לפני זה, אבל מניסיון זה ממש לא ככה. גם אם חלק מהאנשים נפגשו לפני זה (במפגש פורום או באופן פרטי), כל אחד עדיין רוצה להכיר את שאר האנשים (כי הרי זה יותר מעניין לראות אנשים חדשים, לא?... את הישנים כבר מכירים...). ולכל אחד יש את המפגש הראשון שלו והוא זוכר איך הוא היה, כל החששות (המוצדקים...) האלה של אם אני אשתלב ואם לא ידברו איתי ואם אני בכלל אמצא איתם שפה משותפת למרות שלא נפגשנו לפני כן... מפגש זה בדיוק זה - מפגש. אם נפגשים עם קבוצה גדולה של אנשים או קבוצה קטנה של אחד או שניים זה לא הבדל גדול (ההבדל הכי משמעותי זה שבמפגש עם קבוצה יש יותר אנשים שאפשר והכיר ולדבר איתם, וכמובן שכמה שיותר אנשים זה יותר כיף). אז אני מציעה שכל מי שמסתייג ממפגשים מסיבה כלשהי, שינסה לבוא למפגש אחד ואם הוא באמת לא יהנה (למרות שזה בדרך כלל לא מה שקורה...) אז מקסימום הלך לו יום אחד מהחיים. זה באמת לא כזה נורא. ואם הוא כן יהנה, הוא ירוויח המון - להכיר אנשים חדשים, להסתובב עם אנשים שמבינים את דרך המחשבה שלך (לפחות באופן חלקי, או יותר מאנשים אחרים ביום-יום) ופשוט להינות. מפגש זה לא נטל, אף אחד לא צריך לארגן אותו או לדאוג באופן אישי שהוא יצליח, זה קורה לבד. אני מקווה שיהיו יותר אנשים במפגש הבא (במיוחד אנשים ספציפיים שציפיתי לראות ולא באו...). היה נורא כיף, ויכול להיות אפילו יותר כיף אם יותר אנשים יבואו.
בכול מקרה אני מתכוונת להגיב לעומק.במידה וירוחם לא יעבוד וזה לא דבר נדיר תזכירו לי שרציתי להגיב על זה,אם כי אני בהחלט אשתדל לזכור לבד ולהגיב בשנייה שאני אתרכז(כמו שאמרתי בזמן האחרון מצבי הרוח שלי קיצוניים מתמיד ורגע אחד אני הכי שמחה בעולם ושנייה אחר כך אני בלי מצב רוח בכלל,אומנם אף פעם לא הייתי מאלה שהמצב רוח שלהם יציב אבל לאחרונה זה בכלל מטורף...),אני אכריח את עצמי להתרכז כי חשוב לי להגיב ויש לי על מה.