כמה דברים:
כשאנחנו מדברים על יוון שמספרת לנו את המיתולוגיה, מדובר על המאה החמישית -שישית לפני הספירה - יוון הקלאסית, של אתונה וספרטה ופריקלס. בתקופה זו - המיתולוגיה, איך אומרים, כבר סגורה: סיפורי האלים קבועים, טרויה והגיבורים שייכים לעבר הרחוק, וכו'. המיתולוגיה נוצרת, למעשה, מאות שנים לפני כן, בתקופות הממלכה המיקנית והמינואית. כשאנחנו מדברים על מיתולוגיה, אנחנו מדברים בעצם על שלוש קבוצות: סיפורי אלים, עלילות גיבורים ומחזות. בתקופה זו (יוון הקלאסית) עוד המשיכו לכתוב מחזות - אבל כמו שאמרתי, סיפורי האלים והגיבורים הם כבר דבר קבוע, אם כי מעובד. (עיבוד: כמו המחזות והטרגדיות,ציורים מהרנסאנס, ואפילו הרקולס של דיסני. עיבוד תמיד יש.) במאה השניה (בערך) לפני הספירה, כשאנחנו מדברים על השפעות יוון על רומא - רומא לא מ ע ת י ק ה את המיתולוגיה! לרומא אלים משלה וטקסים משלה - אלא שאין לה סיפורים. וכשמדברים על ביזנטיון - באמת כבר אין סיפורי אלים, אלא קדושים. דבר נוסף: לשאול "איך נגמרת המיתולוגיה"? זה כמו לשאול איך נגמר התנ"ך, ולמה לא המשיכו לכתוב אותו. אבל... כמו שאמר נביא זעם - היא לא נגמרת, ולא מתה. היא פשוט לא ממשיכה. וכל עוד יש כאלה שיזכרו אותה - היא לא תמות לעולם. הדס