כי אותי לא טרחו ללמד מאז שנולדתי למרות שזו שפת האם של אבא שלי. לא היה לי יותר מדי ברירה חוץ מלהתחיל ללמוד כי נכנסתי לבית ספר נאצי (הייתי רק שבוע במי'ס והרמה שם נורא נמוכה). אז אחרי כמה שבועות אמרתי איזה משפט בכתה וכולם צחקו. ואז כמה חודשים שתקתי. ולקחתי מלא שעות שיעורים פרטיים. והיה לי גם שיעורים קבוצתיים. וראיתי מלא סדרות בגרמנית ואני לא חובבת טלויזיה .... ולראות היפים והאמיצים תמיד עשה לי רע אבל עוד היפים והאמיצים בגרמנית? אבל בלי זה היה לי קשה לקלוט.. אבל אחרי כמה חודשים התחלתי קצת לדבר וזהו. זה בעיקר העניין של לקלוט מהביבה היום אני מדברת שוטף לקרוא ולכתוב זה עדיין מעצבן אותי אבל אני סה"כ מסתדרת...
אני יודע כמה זה יכול להיות קשה עם השפה הזאת... גם אצלי במשפחה יש תכנונים לעבור בגלל העבודה של אבא שלי. בכל מקרה, מה שמעצבן זה, שעד שכבר תפשת תיאורטית את השפה, אתה בא לראות טלויזיה בגרמנית - ולא מבין כלום!! זה שיא העצבים!