אנשים כנסו דקה
אני אוהד בית"ר כבר המון שנים,אבל תמיד חיפה היא היתה `הקבוצה השניה` שלי. כשחיפה שיחקה מול רוזנבורג במשחק המפורסם עם האורות באיצטדיון, כשהיא קיבלה את הגול בדקה ה- 88 מבעיטה חופשית של הנורבגים אחרי עבירה מטופשת של באדיר כמדומני, ושלחה את הקבוצות להארכה,פשוט ירדו לי דמעות מהעינים, וכשדוידוויץ השמיט את הכדור מול מאלמו השבדית היתי מאוכזב בצורה נוראית (עד היום עומדת לי בראש התמונה הזאת שבנאדו מרגיע את ההגנה עם סימון שהוא מגביה את היד למעלה,ושניה אחרי זה מגיע השחקן השבדי ומכניס פנימה..) ואני לא ישכח גם את הפנים של יענקלה שחר אחרי המשחק איך הוא עצבני על ארביטמן שהוא הכניס גול יפיפה אבל הוריד את החולצה למען החברה שלו וקיבל צהוב,ולאחר מכן נגע בכדור ביד ואז קיבל אדום,איך ריחמתי על כל השחקנים והאוהדים שלכם, כי פשוט היתם עדיפים על מאלמו וגם מול רוזנבורג שיחקתם מצוין עד הארכה.. ושנה שעברה ששיחקתם מול ליברפול כשבוקולי הכניס את הגול קפצתי עד התקרה מרוב שמחה (לא כמו הגול אתמול של יצחקי,אבל כמעט..) ויותר מזה, גם כשהקבוצה הכי שנואה עלי הפועל ת"א ניצחה את מילאן ואת צ`לסי שמחתי מאוד. אבל עכשיו כשנכנסתי לפורום, וראיתי את השמחה העצומה של הגולשים כאן שבית"ר עפה אתמול מארופה,אני פשוט מצטער שכ"כ הצטערתי בהפסדים שלכם בארופה ושמחתי בהצלחות שלכם. זה פשוט לא מובן מאיפה מגיעה כזאת שנאה,הרי אנחנו משחקים בארופה ולא בליגה, והרי לא מדובר כאן בליגה האנגלית או הספרדית שיש לנו 4 נציגות בליגת האלופות ועוד 5 נציגות באופ"א.. אז אולי האהדה שלי בארופה לקבוצות יריבות קצת מוגזמת, אבל עדין אני חושב שכשאתם רואים משחק של קבוצה ישראלית בליגת האלופות או אפי` בגביע אופ"א אמור להיות לכם איזה שהוא פינה חמה בלב ולא לשמוח ולצהול שהקבוצה עפה מארופה. במשחקים בליגה אין בעיה שתהיה שנאה בין המועדנים,אבל בארופה צריך לפחות לא לשמוח בכשלונות.ואל תבינו מכאן שאני חושב שכשקבוצה ישראלית משחקת בארופה היא מיצגת את ישראל,כי אני ממש נגד הדעה הזאת-רק הנבחרת מיצגת! אלא בגלל שזה קבוצה שמשחקת בליגה שלנו ויש שם הרבה שחקנים ישראלים, צריך לשמוח כשהיא מצליחה.וסתם ד"א, לכולנו זה עדיף שהקבוצות הישראליות יצליחו בארופה,כי הניקוד של הליגה יהיה יותר טוב,ואולי אפי` נוכל להגיע למצב של שתי קבוצות בליגת האלופות כמו שהיה לפני כמה שנים. מקווה שהבנתם אותי.
אני אוהד בית"ר כבר המון שנים,אבל תמיד חיפה היא היתה `הקבוצה השניה` שלי. כשחיפה שיחקה מול רוזנבורג במשחק המפורסם עם האורות באיצטדיון, כשהיא קיבלה את הגול בדקה ה- 88 מבעיטה חופשית של הנורבגים אחרי עבירה מטופשת של באדיר כמדומני, ושלחה את הקבוצות להארכה,פשוט ירדו לי דמעות מהעינים, וכשדוידוויץ השמיט את הכדור מול מאלמו השבדית היתי מאוכזב בצורה נוראית (עד היום עומדת לי בראש התמונה הזאת שבנאדו מרגיע את ההגנה עם סימון שהוא מגביה את היד למעלה,ושניה אחרי זה מגיע השחקן השבדי ומכניס פנימה..) ואני לא ישכח גם את הפנים של יענקלה שחר אחרי המשחק איך הוא עצבני על ארביטמן שהוא הכניס גול יפיפה אבל הוריד את החולצה למען החברה שלו וקיבל צהוב,ולאחר מכן נגע בכדור ביד ואז קיבל אדום,איך ריחמתי על כל השחקנים והאוהדים שלכם, כי פשוט היתם עדיפים על מאלמו וגם מול רוזנבורג שיחקתם מצוין עד הארכה.. ושנה שעברה ששיחקתם מול ליברפול כשבוקולי הכניס את הגול קפצתי עד התקרה מרוב שמחה (לא כמו הגול אתמול של יצחקי,אבל כמעט..) ויותר מזה, גם כשהקבוצה הכי שנואה עלי הפועל ת"א ניצחה את מילאן ואת צ`לסי שמחתי מאוד. אבל עכשיו כשנכנסתי לפורום, וראיתי את השמחה העצומה של הגולשים כאן שבית"ר עפה אתמול מארופה,אני פשוט מצטער שכ"כ הצטערתי בהפסדים שלכם בארופה ושמחתי בהצלחות שלכם. זה פשוט לא מובן מאיפה מגיעה כזאת שנאה,הרי אנחנו משחקים בארופה ולא בליגה, והרי לא מדובר כאן בליגה האנגלית או הספרדית שיש לנו 4 נציגות בליגת האלופות ועוד 5 נציגות באופ"א.. אז אולי האהדה שלי בארופה לקבוצות יריבות קצת מוגזמת, אבל עדין אני חושב שכשאתם רואים משחק של קבוצה ישראלית בליגת האלופות או אפי` בגביע אופ"א אמור להיות לכם איזה שהוא פינה חמה בלב ולא לשמוח ולצהול שהקבוצה עפה מארופה. במשחקים בליגה אין בעיה שתהיה שנאה בין המועדנים,אבל בארופה צריך לפחות לא לשמוח בכשלונות.ואל תבינו מכאן שאני חושב שכשקבוצה ישראלית משחקת בארופה היא מיצגת את ישראל,כי אני ממש נגד הדעה הזאת-רק הנבחרת מיצגת! אלא בגלל שזה קבוצה שמשחקת בליגה שלנו ויש שם הרבה שחקנים ישראלים, צריך לשמוח כשהיא מצליחה.וסתם ד"א, לכולנו זה עדיף שהקבוצות הישראליות יצליחו בארופה,כי הניקוד של הליגה יהיה יותר טוב,ואולי אפי` נוכל להגיע למצב של שתי קבוצות בליגת האלופות כמו שהיה לפני כמה שנים. מקווה שהבנתם אותי.