אנשים....יש לי הודעה...

[ד ו ב ד ב ן]

אנשים....יש לי הודעה...

בבדיקות האחרונות שעשיתי גילו עצלי כמה דברים: 1. ה a1c שלי הוא 9.9... 2. גילו אצלי מיקרואלבומין או משו כזה... לא ממש זוכרת את השם...זתומרת יש לי גם בעיות בכליות... אני כרגע לוקחת כדורים ומקווה שזה אכן יעזור! 3. גם לפי הבדיקות גילו כל מיני סימנים שיש לי צליאק... זה עוד לא בטוח ואני צריכה לעבור בדיקה יותר מבטיחה...אבל בהחלט יש לי סימנים... טוב אנשים החיים שלי כנראה לא עד כדי כך קלים אבל אני באמת מנסה כמה שאפשר...אני מקווה שיהיה רק טוב...ולא רק לי...לכולם!

 

[ד ו ב ד ב ן]

עצלי=אצלי

 

[קוקי על סוזוקי]

../images/Emo10.gif

חדשות לא טובות...אבל אני בטוחה שאת חזקה מספיק כדי להתמודד עם זה!

 

[kiticat]

אני שמחה לראות שאת אופטימית

זה הדבר הראשון. שנית, מדוע ולמה הגעת ל9.9? לא היית מאוזנת? לגבי צילאק- זה רגישות לסוכר שבחלב, נכון? אני לא טועה? ואני באמת כולי תקוה שתרגישי טוב, ורק בריאות!

 

[אקווה]

צליאק זו רגישות לקמח חיטה, לא?

ודובדבן - שולחת לך חיבוק לחיזוק ומקווה שתרגישי טוב ושדברים יסתדרו לך...

 

[kiticat]

האממ

כנראה שצדקת... והנה קישור למי שמעוניין

 

[עמית 29]

../images/Emo20.gifחמודה!

דובדבן, באמת לא כיף לשמוע בשורות כאלו על הבריאות שלנו. זה מעודד לראות איך את מקבלת דברים, אך גם נותן רצון לנסות לעזור. אני יודע שאת כבר 10 שנים עם הסוכרת ושקבלת את זה בגיל צעיר מאוד. כשאני מנסה לתאר לעצמי איך הייתי מקבל את זה בגיל הזה, אני ממש לא יודע. אבל!!! יש לי הרושם שאת מומחית לא קטנה למחלה הזו, וככזו יש מקום לשינויים. אני לא רק הייתי מסתמך על הכדורים שיעזרו לכליות אלא גם מאזן את עצמי כדי לא להחמיר את המצב... יש פה לא מעט אנשים מאוזנים והם יכולים לתת טיפים מניסיונם איך הם עושים את זה. ללא קשר זה דורש ממך הרבה "אופי" וכוח רצון... ואת יודעת מה.... זה שווה את זה. כשמכרים וחברים מבקשים ממני הסברים על המחלה, אני תמיד מסביר ואומר "מה שאצלהם נעשה באופן אוטומטי ע"י הלבלב אני עושה "בידנית"". לדעתי זה כל התורה על רגל אחת. ללמוד משגאיות ולתקן. אז יאללה תתחילי לתקן... בהצלחה ואני מקווה שלא הייתי יותר מידי קשוח.

 

[ד ו ב ד ב ן]

תגובה לכולם...

דבר ראשון אני רוצה לומר להגיד לכולכם תודה רבה, התמיכה הזאת באמת חשובה לי... דבר שני אני באמת אופטימית כי לדעתי כשגילו לי את הסוכרת בגיל כל כך צעיר למדתי להכיר ובמיוחד להפנים את הדברים שמשתייכים לחצי הכוס הריקה ומותכם למדתי גם להכיר את הדברים שמשתייכים לחצי הכוס המלאה, זה גם מאוד ביגר אותי כי כמו שאמרתי בגיל 6 כבר למדתי להכיר את כל הקטע של לקיחת אחריות על עצמי, משהו שלומדים רק בסביבות גיל 10-11...כשבעצם גם לומדים מהם החיים האמיתיים ומגלים שהחיים זה לא רק צעצועים וכיף... למדתי לחיות עם הסוכרת ולקבל אותי כמו שאני וזה היה מאוד קשה...במיוחד ילדה כזאת עדינה ופצפונת כמוני שרק רצתה לשחק עם הבובות והחברות שלה... וכמו שעמית אמר, אכן יש לי ניסיון ולא רק בחלק התכני של כל הדיאטה, ספורט, מינונים...אלא גם בקטע הפסיכולוגי, בקטע שלאמין שמחר הוא יום חדש ושהחיים מלאים בהפתעות...יום אחד אתה רואה שחור ולמחרת אתה רואה וורוד! לדעתי יש לי מספיק ניסיון מכל 10 השנים האלה וגם מהמון השגיאות שעשיתי כדי להתחיל לתקן, אני מקווה שזה לא יהיה קשה כמו שלפעמים זה נראה כך! ואני רוצה להסביר משהו...אני יודעת שאולי חלק מכם בטח חושבים "אם מצב כמו שלה איך היא יכולה להיות כזאת אופטימית?!" אז אני יגיד לכם איך... אני יודעת שלא משנה עד כמה המצב שלי יהיה גרוע, תמיד יהיה מישהו שמצבו יהיה יותר גרוע משלי, יש כאלה שלקנות בקבוק אינסולין זה לבזבז חצי משכורת של חודש שלם...ואפילו יותר...ואני שמעתי סיפורים על אנשים שממש מכלום הפכו לאנשים בריאים וחזקים ואני מאמינה שיש בי את הכוח לזה, אני מאמינה שאצל כל אחד יש את הכוח, רק אמונה ורצון אנשים...זה הכול!! אז שיהיה לכולם בריאות ואני לא מאחלת לאף אחד בעולם להיות במצב כמו שלי...!!

 

[10shosh]

חן תמשיכי ככה !!!!!

אופטמיות היא חלק מן התרופה יתכן שעצם גילוי הצליאק דווקא יעזור ויביא אותך לאיזון המיוחל.

 

[kvodhasar]

חןןןןןן!!

תגידי התשגעת???!!! איך הגעת למצב הזהה??