אנשים גרושים יותר מנוסים?
- פותח הנושא עכבר כתום
- פורסם בתאריך
לעניות דעתי לא. ממש לא.
ומי שזה אצלו דפוס? ומי שדוקא מתנהג באופן שונה ומכניס יותר מדי "לקחים" למערכת היחסים? אין חוקים, לא נראה לי שיש יתרון לגרושים אלא אם כן עבדו על עצמם ולמדו כיצד להתגבר על החולשות ועל הבחירות הגרועות ומצאו פרטנר קצת יותר מתאים. וגם אז, איש לא מבטיח שהפעם זה יעבוד.
ומי שזה אצלו דפוס? ומי שדוקא מתנהג באופן שונה ומכניס יותר מדי "לקחים" למערכת היחסים? אין חוקים, לא נראה לי שיש יתרון לגרושים אלא אם כן עבדו על עצמם ולמדו כיצד להתגבר על החולשות ועל הבחירות הגרועות ומצאו פרטנר קצת יותר מתאים. וגם אז, איש לא מבטיח שהפעם זה יעבוד.
זה תלוי..
יש אנשים שהבעיה נימצאת אצלהם ולא משנה מה יעשו אם ימצאו בת זוג שניה תמיד הם לא יצליחו כי הם אינם בנויים למערכות יחסים ארוכות אך יש את האנשים שלמדו מהעבר אם זה בבחירת בן או בת זוג ואם בכלל לעבוד על עצמם ולא לחזור על אותם טעויות אז זה תלוי כל אדם וכל מערכת יחסים בפני עצמה ואסור להכליל.
יש אנשים שהבעיה נימצאת אצלהם ולא משנה מה יעשו אם ימצאו בת זוג שניה תמיד הם לא יצליחו כי הם אינם בנויים למערכות יחסים ארוכות אך יש את האנשים שלמדו מהעבר אם זה בבחירת בן או בת זוג ואם בכלל לעבוד על עצמם ולא לחזור על אותם טעויות אז זה תלוי כל אדם וכל מערכת יחסים בפני עצמה ואסור להכליל.
נראה לי שזו הכללה מאוד גסה...
השאלה, בעיניי, היא, האם אלו שהתגרשו מצליחים לראות את חלקם בכשלון נישואיהם. ובראייה זו - להימנע מטעויות העבר. לדאבוני, אנשים רבים שהתגרשו מצויים במערכת האשמות, או תחושות אשם, ולרוב רואים בבן/בת זוגם את האשמים לכשלון הנישואין. במקרה כזה, לדעתי, לא תיתכן למידה והתפתחות אישית, כתוצאה מנטילת אחריות לכשלון הנישואין, ויהיה קל מאוד לחזור על טעויות העבר, ואפילו לבחור את בן הזוג שדומה, כמו שתי טיפות מים, להוא/היא שממנו/ה התגרשתי.... אמר לי פעם מישהו מבוגר, משפטן מאוד מצליח ומוכר, שהתגרש מאשתו, והתחתן עם המתמחה במשרד שלו: "...נפלתי מהפח אל הפחת....היא בדיוק כמו אשתי הראשונה, רק הרבה יותר גרועה..." טוב, זה לא תמיד ככה. אבל - לדעתי, השאלה היא באמת - מידת האחריות שהאדם לוקח לכשלונות בחיין בכלל, ולכשלון נישואיו בפרט, וגם - הסיבות לגירושין מרבית האנשים המתגרשים פעם ראשונה - אינם מתגרשים פעם נוספת, ולא בהכרח כי יותר טוב להם. האם זה אומר דרשיני ??? קרובה שלי, הנשואה לבחור גרוש, אמרה לי פעם: "אני מוגנת. יש לו כזאת טראומה מגירושיו, שאין סיכוי שהוא ירצה להתגרש שוב...." אז - תחשבו פעמיים. לא תמיד זה הפתרון, אבל לפעמים - זה כן.
השאלה, בעיניי, היא, האם אלו שהתגרשו מצליחים לראות את חלקם בכשלון נישואיהם. ובראייה זו - להימנע מטעויות העבר. לדאבוני, אנשים רבים שהתגרשו מצויים במערכת האשמות, או תחושות אשם, ולרוב רואים בבן/בת זוגם את האשמים לכשלון הנישואין. במקרה כזה, לדעתי, לא תיתכן למידה והתפתחות אישית, כתוצאה מנטילת אחריות לכשלון הנישואין, ויהיה קל מאוד לחזור על טעויות העבר, ואפילו לבחור את בן הזוג שדומה, כמו שתי טיפות מים, להוא/היא שממנו/ה התגרשתי.... אמר לי פעם מישהו מבוגר, משפטן מאוד מצליח ומוכר, שהתגרש מאשתו, והתחתן עם המתמחה במשרד שלו: "...נפלתי מהפח אל הפחת....היא בדיוק כמו אשתי הראשונה, רק הרבה יותר גרועה..." טוב, זה לא תמיד ככה. אבל - לדעתי, השאלה היא באמת - מידת האחריות שהאדם לוקח לכשלונות בחיין בכלל, ולכשלון נישואיו בפרט, וגם - הסיבות לגירושין מרבית האנשים המתגרשים פעם ראשונה - אינם מתגרשים פעם נוספת, ולא בהכרח כי יותר טוב להם. האם זה אומר דרשיני ??? קרובה שלי, הנשואה לבחור גרוש, אמרה לי פעם: "אני מוגנת. יש לו כזאת טראומה מגירושיו, שאין סיכוי שהוא ירצה להתגרש שוב...." אז - תחשבו פעמיים. לא תמיד זה הפתרון, אבל לפעמים - זה כן.
נכון , אבל
נכון, נכון ושוב נכון, א ב ל - כתבתי כזו תגובה ארוכה לעכבר - ומחקתי, כי בקריאה שניה היה לי "אבל" על כל משפט. ושום דבר לא היה ממש נכון. הדברים כל כך מורכבים שהתשובה היחידה הנכונה היא - זה תלוי... כן,אני מסכימה איתך שמי שמתגרש חייב לחשבן עם עצמו מה היה חלקו שלו ולקחת אחריות, אבל אולי חלקו שלו נבע מבת הזוג המסויימת איתה הוא היה בקשר ? אני למשל, מודעת שלא השקעתי מספיק בבן זוגי, הייתי עסוקה יותר מידי בילדים, ולא יזמתי ולא "עבדתי" על הזוגיות, אבל אולי זה גם בגלל שלא היה לי בכלל פרטנר לעבוד איתו ? שלא היה בכלל עם מי לדבר ??? שלא היתה שפה משותפת ??? זה תלוי... (מתייבש ונופל...)
נכון, נכון ושוב נכון, א ב ל - כתבתי כזו תגובה ארוכה לעכבר - ומחקתי, כי בקריאה שניה היה לי "אבל" על כל משפט. ושום דבר לא היה ממש נכון. הדברים כל כך מורכבים שהתשובה היחידה הנכונה היא - זה תלוי... כן,אני מסכימה איתך שמי שמתגרש חייב לחשבן עם עצמו מה היה חלקו שלו ולקחת אחריות, אבל אולי חלקו שלו נבע מבת הזוג המסויימת איתה הוא היה בקשר ? אני למשל, מודעת שלא השקעתי מספיק בבן זוגי, הייתי עסוקה יותר מידי בילדים, ולא יזמתי ולא "עבדתי" על הזוגיות, אבל אולי זה גם בגלל שלא היה לי בכלל פרטנר לעבוד איתו ? שלא היה בכלל עם מי לדבר ??? שלא היתה שפה משותפת ??? זה תלוי... (מתייבש ונופל...)
זיו ומיקה היקרות
לפעמים אנחנו לא מסתכלים על עצמנו ונוטים להאשים את האחר ואת הסביבה ואת הריצפה העקומה צריך לקחת מישהו אמין ולומר לו תגיד לי מה לא בסדר איתי- וזה בדיוק מה שיועצת עושה קל לנו לשמוע עד כמה השני לא בסדר קשה לנו לשמוע עד כמה אנחנו למרות שהשקענו ונתנו עדיין לא בסדר וכל אדם הוא יצירה שלימה ואין להכליל כל אדם צריך לעשות את החשבון נפש שלו היכן הוא ומה הוא עושה כעת ואיך יוצאים מהמצב ורק לא לקפוא על השמרים.
לפעמים אנחנו לא מסתכלים על עצמנו ונוטים להאשים את האחר ואת הסביבה ואת הריצפה העקומה צריך לקחת מישהו אמין ולומר לו תגיד לי מה לא בסדר איתי- וזה בדיוק מה שיועצת עושה קל לנו לשמוע עד כמה השני לא בסדר קשה לנו לשמוע עד כמה אנחנו למרות שהשקענו ונתנו עדיין לא בסדר וכל אדם הוא יצירה שלימה ואין להכליל כל אדם צריך לעשות את החשבון נפש שלו היכן הוא ומה הוא עושה כעת ואיך יוצאים מהמצב ורק לא לקפוא על השמרים.
באמונה שלי, יחסים
הם דינמיקה ואינטראקציה אינסופית. וזה אומר שכמו בכל אינטראקציה כאשר צד אחד יוזם שינוי - הצד השני בהכרח משתנה בהתאם - אולי הוא לא משתנה בדיוק כפי שאנחנו רוצים, ולא בדיוק בקצב ובכיוון שאנחנו מייחלים לו. אבל....הרי אין לנו כל יכולת לשנות את הצד שכנגד, נכון ??? - כל שנוכל לעשות הוא להשתנות אנו עצמנו (אם המצב הנוכחי אכן מפריע לנו, ופוגם באיכות חיינו), והנה, באורח פלא, בדרך-כלל (לא תמיד) - הצד שכנגד מגיב לשינוי שלנו בשינוי מצידו. זוהי הרי מהות היחסים... אמר לי פעם פסיכולוג שבערך 99% מהזוגות, מתאימים אחד לשני - באופן פוטנציאלי !! - אלא שזה תמיד נשאר בפוטנציה....ואני למדתי ברבות הימים, שאין מערכות יחסים טובות ואין זוגיות מאושרת ללא השקעה אמיתית וראייה חיובית של השותף ושל החיים, ובלי ביקורתיות, ובלי שיפוטיות, תוך קבלה אמיתית - זוהי מהות הזוגיות הטובה, לפחות כפי שאני מכירה... לא שאני נוהגת בדיוק כדבריי - אבל אני מנסה...
הם דינמיקה ואינטראקציה אינסופית. וזה אומר שכמו בכל אינטראקציה כאשר צד אחד יוזם שינוי - הצד השני בהכרח משתנה בהתאם - אולי הוא לא משתנה בדיוק כפי שאנחנו רוצים, ולא בדיוק בקצב ובכיוון שאנחנו מייחלים לו. אבל....הרי אין לנו כל יכולת לשנות את הצד שכנגד, נכון ??? - כל שנוכל לעשות הוא להשתנות אנו עצמנו (אם המצב הנוכחי אכן מפריע לנו, ופוגם באיכות חיינו), והנה, באורח פלא, בדרך-כלל (לא תמיד) - הצד שכנגד מגיב לשינוי שלנו בשינוי מצידו. זוהי הרי מהות היחסים... אמר לי פעם פסיכולוג שבערך 99% מהזוגות, מתאימים אחד לשני - באופן פוטנציאלי !! - אלא שזה תמיד נשאר בפוטנציה....ואני למדתי ברבות הימים, שאין מערכות יחסים טובות ואין זוגיות מאושרת ללא השקעה אמיתית וראייה חיובית של השותף ושל החיים, ובלי ביקורתיות, ובלי שיפוטיות, תוך קבלה אמיתית - זוהי מהות הזוגיות הטובה, לפחות כפי שאני מכירה... לא שאני נוהגת בדיוק כדבריי - אבל אני מנסה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.