אנרגיה

תמרי70

New member
אנרגיה

מאז ומתמיד,אני מאנשי הבוקר הפעילים מיד כשהם פוקחים עיניים. כרגע בעודי נמצאת עדיין אצל ביתי ובני משפחתה, הקצב שלי ממש לא מתאים להם,כי הם רגילים לקום לאט ובשקט.החלטתי סופית לחזור אחרי החגים לביתי ,לעשות בו מספר שינויים ,וקדימה לתחילת חיים חדשה ושונה ממה שהיתה לי, אני מודעת שאתקל בקשיים שונים, החל מתחושת הלבד בלילה, ועד תלות באנשי מקצוע, לתיקונים שונים, אותם היה מבצע בעלי. כמובן עלי למצוא בעלי מלאכה מהימנים שלא ירמו אותי,ויהיו לי זמינים.מאחר ואני בבריאות מלאה,יש בדעתי להקדיש הרבה מזמני ללימודים, פיסול,להתחיל את הבוקר בצעידה מהירה של 40 דקות. את התמונות אני משאירה שיקיפו אותי,ויזכירו לי ימים טובים. בגדים ריהוט אני רוצה למסור לאנשים ניזקקים. אני ממש לא יודעת מה תהייה תחושתי , אך אני הולכת לנסות ולהתחיל מחדש, כאשר הכל תלוי בי. אז נחייה ונראה ידידות שעזרתן לי המון,נורא נעים לי הקשר איתכם, וכל מילה שלכם גורמת לי שמחה ושיתןף. וכל זאת מבלי בכלל שאנחנו מכירות, נראה לי מאד אנושי הסגנון הזה. שנתחיל את השבוע בטוב, ונחגוג את ראש השנה,במשפחתינו, בשמחה. מרימה כוסית יין של ברכה לכן שותפות מקסימות.
 
החלטה נבונה ולא קלה..

החזרה לבית, העצמאות והיכולת להיות אדון לעצמך הם הפיצוי על תחושה הבדידות עד שלומדים שלבד זה לא בודד 'יש לי את עצמי'.
מכל הבחינות החזרה הביתה ואיתה עוד שינויים החברים , משפחה וכו...
זאת מציאות חדשה. אני ממליצה לך להגדיל את מעגל החברים/ות..אולי להצטרף לקבוצה ושם תכירי עוד אנשים עם רקע משותף..
ולזכור תמיד ,לדאוג לעצמך רק את יודעת מה טוב עבורך,
מצרפת משהו שכתבתי מזמן על לבד
 

קורלי 176

New member
קראתי את מה שכתבת לבד.

אני לא בכיינית. אבל עמד לי גוש בגרון. כתבת דבר נפלא.
אולי צדק הרבי מברסלב ( לא דתיה בכלל), שאמר שאין דבר שלם יותר מלב שבור.
אני כל כך מקנאה במי שהיא גרושה. הגרושות בחרו במצבן. אנחנו לא.
 
גרושה ...

כשבא לנחם אותי אחת המורות של בתי , שידעתי שהיא באבק עם הגרוש שלה. היא אמרה לי 'לפחות את לבד בלי מאבק' קיבתי התהפכה. טיפשות. אבל הכל בעיני המתבונן.
 
ההבדל בין גרושה לאלמנה

זה אוי ישמע כבדיחה אבל זה משהו שלמדתי בפורום שלנו
אצל הגרושה מתה האהבה והחיים מתפרקים לפעמים בחברות לפעמים במאבקים
אבל האלמנה מתה האהוב , החיים משאירים אתה מלאה באהבה לאוהב ואוהב
והיא נאבקת לשמור על המסגרת של המשפחה בלב כואב מלא באהבה אליו
וזה ההבדל העקרוני בין שתיהן
שהאלמנה מלאה באהבה , לא במאבקים על החומר , אלא במאבק הרגשי בגעגוע אליו
ובשמירה על הילדים שנותרו שהאובדן לא יפגע בגדילה ובהתפתחות שלהם
כי כעת היא אמא ואבא בו זמנית , עבורם היא הורה המנגדל וראש הממשפחה



נכון שאני צודקת למרות שזה ניתוח מאד קר עם קריצה להומור
 

קורלי 176

New member
סיפרה לי...............

סיפרה לי אלמנה, שהסתובבה שנה בין ילדיה, עד שנשבר לה והחליטה לחזור לביתה. אני מצטטת אותה: " מהרגע שנכנסתי הביתה הרגשתי שהבית חיכה לי". תוכלי להסתדר. יש הרבה שיפוצניקים קטנים, מבוגרים וזולים ששמחים לבצע כל תיקון. כנסי לביתך ותראי שמהר מאוד תתאהבי במרחב הפרטי ובעצמאות שלך.
בביתך את מלכה. בקשר לצעדות הבוקר, אני צועדת כבר 20 שנה עם שכנותי שהן גם חברותי הטובות. ( ילדינו למדו יחד בבתי הספר).
לגבי שאר התכניות.................זרמי בנחת. אל תעמיסי על לעצמך.
 
למעלה