אנקדוטות

zina71955

New member
אנקדוטות

שתיים נבחרות מההפלגה האחרונה: 1. ב Laki Marina לרוס, שייט גרמני מספינה פרטית בדגל גרמני, עוזר לי לקבל חבלים לקשירה ברציף. לאחר הקשירה הוא מתבוננן בעיון בדגל הישראלי ושואל אותי בשיא הרצינות אם זה דגל סורי. סברתי שהוא מתלוצץ בהומור בריטי, אך זה לא אופייני לגרמנים. הסתכלתי בעיניו, הוא היה רציני לחלוטין וחזר "דגל סוריה - נכון?". סע 100 מייל דרומה אמרתי. הוא גרד את פדחתו, מיתחבט בגיאוגרפיה. ישראל אמרתי לו לבסוף. והוספתי, כגרמני אתה אמור להכיר את סמל מגן הדוד. "אךְ זואו" הגיב. 2. באי הנידח Kinaros הגעתי אחר הצהריים ונקשרתי אל מצוף הקשירה היחיד שיש שם ליכטות. אין שם אפשרות לעגינה חופשית. בערב לפני חשיכה מגיעה יכטה איטלקית מרשימה. לאחר תמרונים ארוכים הוא נקשר עם עוגן וחבלי ירכתיים לסלעים. עם רדת החשיכה הוא מדליק אורות. אור עגינה בראש התורן ו-אורות צד בחרטום. משונות מחשבות בראשי בני אנוש.
 

zina71955

New member
אהיה קצת יותר סיסטמטי


אורות עגינה מחוייבים על פי התקנות כאשר כלי השייט מרותק לקרקעית הים על ידי עוגן או למצוף מעוגן. כאשר כלי השייט מרותק הן על ידי עוגן ובוזמנית על ידי חבלים לחוף הוא אינו חייב להציג אורות עגינה. אבל, אם אני עוגן במקום צר טבעי שאסמן (Good seamanship) את קצה כלי השייט הפונה אל המעבר הפתוח שנשאר, במקרה זה החרטום, בתאורה שמסמנת את מקום המעבר הפתוח. לפיכך היה נכון לאותו סקיפר לוותר על אור העגינה בראש התורן ולהציג אור לבן של 360 מעלות בחרטום. הוא בחר להציג אורות צד, כלומר, סימן שהוא בדרך ולא עוגן.
 
למעלה