התייחסות לחלק מהדברים שהעלית
בקשר למחיר, אנחנו לא הרגשנו שהיה יקר. לא בתמורה למה שקיבלנו - הן בכמות והן ברמה.
 
אם לפרט:
הזמנו כאמור שלוש מנות (פיצה, ניוקי ורביולי), שני קינוחים, שלושה או ארבעה משקאות קלים (איבדתי שם מתישהו את הספירה), שתי בירות, כוס יין, שני שוטים של למונצ׳לו, ופעמיים שתייה חמה. החשבון על כל הנ״ל היה בסך 458 ש״ח.
לי זה נשמע בסדר גמור לסיים ארוחה כזו בממוצע של 115 ש״ח לאדם.
 
---
 
אם כבר דיברת על אלכוהול, אז אני אדבר על זה גם, במיוחד כי גם אני מאוד חובבת אלכוהול ויין.
 
הבירות שם הן בירות בוטיק הנקראות בירה׳לה. יש ארבעה סוגי בירות בבקבוק - אמבר אייל, חיטה, טריפל Ten (בירה מחוזקת, 10%) וטריפל בלגית. כולן מוגשות בבקבוקים של שליש, ומחירן 25 ש״ח.
אנחנו ניסינו שלוש מתוכן - את הטריפל הבלגית, הטריפל Ten והאמבר אייל.
ההתרשמות שלי: ממש לא משהו! שתי הטריפל התאפיינו במתיקותן (אני לא אוהבת בירות מתוקות), הTen במיוחד בלטה באפטר טייסט החזק שלה, מה שנחמד לאללה בדר״כ אלמלא היה מתוק.
האייל במיוחד היתה מאכזבת. בירה אנמית וחסרת טעם, וידידי לשתייה אף טען שיש לה טעם של מים ולא של בירה. אותה החזרנו, וגם לא חוייבנו עליה.
 
בגזרת היין: את יין הבית לא ניסיתי, ופרט אליו אין עוד יינות אדומים בכוסות. קצת חבל..
בלבנים יש יותר מבחר, אני דובקת שם בשרדונה של קולומביה קרסט. שרדונה נעים וחביב שעושה את העבודה, והכמות בכוס נדיבה, אם כי המחיר לכוס קצת יקר (36 ש״ח).
אבל בהחלט לא יזיקו עוד שתיים-שלוש אופציות של יינות אדומים.
 
---
 
אנחנו דווקא אף פעם לא הסתבכנו שם עם חנייה. למרות הרחבה שציינת, אנחנו לא חונים שם אף פעם, אלא על הרחוב הראשי, איפה שיש מקום.
לפעמים זה מצריך הליכונת קטנה (ברמת ה3-4 דקות גג), אבל לא זכורים לי סיבובי חניה מטורפים בנסיון נואש למצוא. (זה לא אורי בורי..
)
מה שכן, אנחנו אף פעם לא מגיעים לשם בערבי סופ״ש. אבל כן בשישי בצהרים.