אני

my sunshine

New member
אני

מאחרת", חשבתי לעצמי כשסגרתי סוף סוף את השעון המעורר. "יום שבת, לקום מוקדם בבוקר למי יש חשק?" הגעתי לשם תוך חצי שעה, לאחר נסיעה בת עשר דקות. מזל שזה קרוב. "אכנס בשקט, שלא אבלוט" חשבתי לי "מקווה שהוא לא סיים" נכנסתי תוך שאני מהרהרת כיצד מתבצעת ההפרדה בין הנשים לגברים. הלא זה מקלט.. והתשובה לא אחרה לבוא.. המקום היה קטן. לא מושקע בכלל. אבל הכל היה אחרת. שונה מכל מה שהורגלתי אליו עד היום. הנשים ישבו יחד עם הגברים והכסאות היו מסודרים בצורת ח. חתן בר המצווה ישב ליד אמו הנרגשת והאווירה החמה והמשפחתית דבקה בי מיד. ישבתי כמוקסמת. נשים עלו לברך מהסידור ביחד עם הגברים. נשות המשפחה עלו אחת אחרי השניה. נציגת הקהילה ברכה את החתן ואת ספר התורה הוציאה הסבתא מהארון, מסרה לביתה שמסרה לבנה. אמנם במקרה זה לא היה אב לחתן בר המצווה, אך המחווה של העברת הספר מדור לדור היתה מקסימה בעיניי. החזן סלסל בקולו המופלא עם המבטא הדרון-אמריקאי והקהל שר אחריו במקהלה. "חייבת לספר לאבא עד כמה נהניתי בבית הכנסת הרפורמי" ...
 

תלתלית3

New member
עברתי חוויה דומה

בברי מצווה של בני אחותי ואפילו עליתי לתורה, אכן עולם אחר..... אבל למה כאשר את רוצה לישם אותו על ילדיך את צריכה להתחייב למקום בצהך שנה מראש כולל חוגים וכדו' שכל מה שאת רוצה זה לעשות אירוע לבנך.
 

my sunshine

New member
לא יודעת היכן היית

אני יודעת שכאן, חברתי לא היתה צריכה להתחייב לכלום. אולי רק להופיע...
 

תלתלית3

New member
חוויתי בבתי כנסת בירושלים

ניסיתי בחיפה והצפיות שלהם ממני לא נראו לי. אשריה.
 
אולי הם

לא רוצים להתפס כמו איזה חוג, אין לי מושג. אבל אחרי הכל צריך לזכור שהם לא אמרגני אירועים ולכן ציפיה שכזו מהם היא לא לענין. מכל מקום, בבר מצווה שהשתתפתי בה בבית כנסת רפורמי בהוד השרון היה גם כן מקסים ונעים מאוד.
 
למעלה