בפעם האחרונה שהתנדבתי
זה היה בשומר הצעיר, וכשגילתי שאין משכורת הרוח ההתנדבותית שלי ברחה לה מאחד החורים בארנק. ובקשר לקולרים, זה מאוד סקסי בעיניי, ובסיטואציות מסויימות מסמל הרבה דברים. אבל מעבר לקשירה הפיזית שזה שונה לחלוטין אני מאוד מסתייגת מאנשים שמנסים "לקשור" אותי, או למנוע ממני "לברוח", לא רק בקטע של שליטה, בכלל אני טיפוס שמאוד זקוק לספייס (לא, לא הספייס הזה, ספייס מלשון מרחב) וכשמישהו מדבר איתי במושגים של "ברחה", או "נתתי לה ללכת", זה פשוט גורם לי להסתייג, כניראה שאני מוכנה לוותר על החופש שלי רק בנסיבות מסויימות ועד גבול מסויים, אבסורדי אה? כמובן שמה שכתבתי פה מכוון אליי ולא אל כותב העץ, ההערה בתגובה הקודמת ניכתבה לגמרי בנימה של צחוק.