אני

[pitia]

יעל כל הכבוד קלעת בול

זאת בדיוק הייתה הכוונה שלי. אני רוצה להתדיין על נושא מסויים אם לא אכפת לך- מה לדעתך הוא ההבדל הממשי בין תבונה לבין חוכמה? אני אשמח לשמוע תגובות ולפתוח דיון.

 

[pitia]

אני

האני העצמי אינו מודע כלל לשינויים שקורים מסביב כמו כל האנשים שכל מה שאכפת להם זה העולם החומרי, הם מתעלמים ממה שבאמת חשוב, התובנה. אנשים היום מאבדים את התובנה שלהם וחיים בשביל אני אחר בשביל לספר יצרים. אותם יצרים לא שהיו לאבות אבותינו אלא יצרים סינטטים שנוצרו בחברה המודרנית. ועוד יש בי שאלה אם אנשים היום חיים על סיפוק יצרים סינטטים שנוצרו במהלך התפתחות החברה המודרנית, עם כשתתפתח החברה ויתרחשו שינויים- האם יווצרו יצרים חדשים שידכאו לגמרי את האני?

 

[pitia]

אבקש את התייחסותכם

 

[Grimsom]

מעמד כשלעצמו

ממה שאת כותבת, אני מבין שאת סבורה שיצרים מנוגדים לתובנה. לא הבנתי האם עצם קיומם של יצרים סינתטיים היא בעיה מיוחדת לחברה שלנו, או שיצרים באשר הם יצרים הם סינתטיים - ואז הבעיה בחברה שלנו היא היצרים הייחודים לה. עוד לא הבנתי, האם ההתפתחות החברתית העתידית שאת מדברת עליה היא חיובית או שלילית; האם דיכוי האני ע"י היצרים החדשים יוביל את בני האדם חזרה לתובנה, או שמא ישנו קשר בין אני חופשי לתובנה והיצרים החדשים ימשיכו לדכא את שניהם (נראה לי שהתכוונת לאפשרות השניה). ולסיום - אודה לך אם תבהירי, מהי אותה תובנה שחשובה כל כך?

 

[pitia]

הבהרה

התכוונתי שהתובנה הטהורה נעלמת בעקבות יצרים סינטטים. לפי ראות עיני, וזאת דעתי ואני מאמינה שחולקים עליה, היצרים קשורים לתובנה ולהפך. ברגע שהחברה המודרנית מדכאת את היצרים הטבעיים של האדם ונותנת להם תחליפים סינטטים ( יש לנו מבחר של אוכל ומבחר של בגדים וכו') היצרים "מתבלבלים" ואינם עוד יצרים של אמת כמו רעב אמיתי. כל זה קשוא לאני מפני שגם התובנה קשורה לאני וגם היצר ולכן בעוד כמה שנים כאשר החברה תמשיך להתפתח האם יתפתחו עוד יצרים סינטטים שידכאו את האני הטבעי? אני מקווה שהסברתי את עצמי. ותודה על התגובה

 

[Grimsom]

שתי ערימות חציר

אני לא בטוח שאני מסכים איתך. לפי מה שאת אומרת, המבחר והשפע מבלבלים את היצר האמיתי והופכים אותו לסינתטי. לא נראה לי שיצר במצב של מיעוט אופציות לסיפוק אמיתי יותר מיצר שהאופציות לסיפוקו רבות. שפע אולי מעודד אותנו לספק יצרים (ויש שיאמרו, להיכנע ליצרים), אבל כשלעצמו אינו יוצר יצרים חדשים. בכל אופן, עדיין לא הבנתי מה זו אותה תובנה שאת מדברת עליה (מהירות תפישה היא לא אחת מהתכונות החזקות שלי, כמו שאת יכולה להבין). אם לנסות לקשור את זה לתפישה שאני מכיר - במרקסיזם ישנה טענה, לפיה צורך נוצר לאחר קיום אופן לסיפוקו בממשות. מרקסיסט עשוי להסכים איתך ולטעון שרבים מן הצרכים שלנו אינם אותנטיים, אלא נוצרו שעקבות אמצעים שמוצגים בפנינו (כך, למשל, הצורך של כולנו לשוחח בטלפון מכל מקום ולהיות זמינים תמיד לא היה קיים לפי המצאת הטלפונים הסלולריים). צרכים אלו מכסים באיזשהו אופן על הצרכים האותנטיים, אותם אנו אמורים לממש. מה שלא ברור לי בטענה זו (כמו גם בטענה שהעלת את) הוא, מהו הקריטריון להבחנה בין צורך אותנטי לשאינו אותנטי (סינתטי בלשונך)? ובהינתן קריטריון - מדוע הצורך שלי למזון בסיסי ויחסי מין עדיף על הצורך שלי להגיע מחיפה לתל אביב בשעה או לראות סרט קולנוע טוב?

 

[pitia]

אכן נקודה מעניינת

צורך אוטנטי הוא צורך בסיסי המחובר באופן ישיר לתובנה. ואני אסביר. אין אפשרות לצרכים הטבעיים להתקיים בלי תובנה שכן אם אדם היה רעב יצר התובנה שלו הראתה לו כיצד לצוד. היצרים הטבעיים שלנו הם היצרים המושפעים ישירות מהחושים שלנו. כמו שהיו לאבות אבותנו היום אנחנו צריכים להשתמש בתונה שלנו על מנת למצוא אותם כי הם הולכים ךאיבוד בין יצרים סינטטים לפי מה שכתבת: "ובהינתן קריטריון - מדוע הצורך שלי למזון בסיסי ויחסי מין עדיף על הצורך שלי להגיע מחיפה לתל אביב בשעה או לראות סרט קולנוע טוב? . " אתה חייב להבדיל בין צורך למזון בסיסי לבין רצון להגיע מחיפה לתל אביב. הכוונה שלי היא כזאת- אם החברה מתפתחת וממציאה דברים שמעוררים אצלנו חושים מסויימים ויצרים מסויימים שאינם קשורים ליצרים אוטנטים, אם וכאשר החברה תמשיך להמציא דברים האם היצרים ישתנו האם התובנה שלנו תאבד או תתחזק?

 

[Grimsom]

מותר האדם

מה שאת מתארת כיצרים סינתטיים, נראה כמה שבדיוק מבדיל את האדם מן הבהמה - עידון היצר, שיכלולו. אותו יצר שבאופן "טבעי" יכול להיות מסופק רק ממין ואלימות, כעת ניתן (אצל רובנו, לפחות) לסיפוק במגוון של צורות - ספורט, אמנות, יצירה אינטלקטואלית. אני לא בטוח שהיצרים ה"טבעיים" קשורים באופן הדוק יותר למה שאת קוראת לו "תובנה". נראה לי שדווקא הגיוון והעידון עשויים לאפשר לנו להגיע לתובנות מגוונות ומעודנות יותר (כמובן שהקשר אינו הכרחי).